האוצרות הטמונים בתל שקמונה בחיפה

פינות הקסם בחיפה

תל שִׁקְמוֹנָה הוא תל קדום שנמצא בחלק הדרומי של העיר חיפה קרוב למכון לחקר ימים ואגמים. שקמונה הייתה פעם יישוב עתיק, שהותיר שרידים ארכיאולוגיים, אותם אפשר לראות עד היום במקום. יש לאזור חשיבות גדולה, הן מבחינה היסטוריות וארכיאולוגית והן מבחינת הטבע שיש בו ובסביבתו. התל יושב לאורך רצועת החוף שבה יש משברי גלים, והמייחד אותו מבחינת אוצרות טבע היא שונית שנבנתה על ידי חלזונות ממשפחת הצינוריריים.

למי שחובב צפרות יש מה לראות בתל

יש לא מעט אנשים שעוסקים בתחום הצפרות, אם בתור תחביב או כמקצוע שהוא עולם שלם וקסום של צפיה בציפורים. גם לי יש חיבה רבה לבעלי הכנף ולשמחתי חיפה מהווה מקום פורה לציפורים. עד כה יצא לי לתעד ולצלם כ 150 זנים של ציפורים בארץ. רבות מהתצפיות שלי היו בשקמונה, אותו אתר טבע לאומי. במהלך השנה מגיעות לתל עשרות רבות של ציפורים שונות. ציפורי ים, ציפורי שיר ועוד. ציפורים רבות מגיעות לתל בעונות שונות. למשל, הסלעיות שעליהן ארחיב עוד מעט.

ומי הן המבקרות הקבועות בתל

תחילה אציג מספר ציפורים שמגיעות לאזור התל ולחוף של שקמונה. חלקן נודדות וחלקן יציבות כמו ציפור הים הליבנית הקטנה. ציפורי ים נוספות שחולפות ונשארות לעיתים בשקמונה, כוללים את החופמאים שמסתווים יפה בין סלעי הים לאורך החוף, בזכות צבעם האפרפר לבן. גם שחפים חולפים באזור או שטים לאיטם לאורך החוף.

דייר קבע בתל הוא הפשוש, שאפשר לזהות אותו בעיקר על פי שירתו והוא מסתתר בין השיחים והקוצים בכל חודשי השנה. עוד ציפורי שיר נודדות מזדמנות הם דוחלים למיניהם, נחליאלים, הלבן והצהוב. ולפני כחודש פגשתי בתל, קוקיה אירופית שעמדה על הגדר לזמן מה. ציפור מפתיעה נוספת שהגיעה לאחרונה לשקמונה, התוכי הנזירי.

ועכשיו קצת על הסלעיות

לחובבי הציפורים והצפרות, סלעיות הן עולם שלם ומרתק. בארץ יש 11 מינים של סלעיות ביניהן סלעית לבנת כנף, שראיתי במצפה רמון, סלעית שחורת בטן שפגשתי במצדה, והסלעיות שבשקמונה, סלעית הערבות, סלעית קפריסאית, מזדמן נדיר בארץ.

וגם סלעית אירופית (Northern Wheatear) שנודדת למרחקים של כ- 30,000 ק"מ בשנה ונחשבת ״שיאנית ציפורי השיר בנדידה" שנודדת בין הקוטב הצפוני לדרומי שמשקלה 25 גרם. התזונה העיקרית שלה כוללת חרקים; חיפושיות ונמלים, זבובים, חגבים, צרצרים, פשפשים, עכבישים וזחלים שמבלה רבות על סלעים ומתצפתת, בעלת רגליים דקות וארוכות שמאפשרות לה לדלג על הקרקע, ומגיעה לתל שקמונה בנדידות של האביב והסתיו.  

כאשר הסלעית האירופית מגיעה היא נשארת באזורים פתוחים שבהם יש צמחיה נמוכה ושטחים חוליים וסלעיים כמו בתל שקמונה. באופן כללי ניתן לזהות אותה לפי תנודתה הקופצנית כי היא נעה ממקום למקום מבלי לנוח לרגע. כנראה היא אוהבת במיוחד את הפסיפסים בתל, מדלגת בין האבנים הקטנות באין מפריע.

צפרות לנפש

כאמור תחום הצפרות הוא הזדמנות לבלות במרחב פתוח ושקט ללא הסחות דעת ולרגע או שניים להתנתק מהכל, לכבות את הטלפון ולהתמקד בכאן ועכשיו ולהתמסר לקסמי הטבע. במדינה שלנו ובמיוחד עכשיו כשיש מלחמה, לצפרות יתרונות בריאותיים ונפשיים שמשפיעים על האדם, אם זה להאזין לשירת הציפורים, לחפש ולתצפת וכל זה יכול להפיג מתחים לאורך זמן, מניסיון אישי.

ועוד מילה אחת על מעוף הציפורים- באופן כללי ישנה סקרנות רבה לגבי התעופה של בעלי הכנף, ועולות שאלות כמו, איך הן יודעות מתי ולאן לעוף. אין תשובה אחת וזה נושא למחקר שמתקיים עשרות שנים. הסלעיות למשל יודעות כנראה לנווט לפי גרמי השמיים, "פרטי נוף בולטים כמו הרים, קווי חוף, נהרות.. שמהווים סימנים ומראי דרך".