אל מול מאות מעובדי הקריה הרפואית רמב"ם, התקיימה עצרת תמיכה לציון כ-100 ימים מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023, במהלכו נרצחו אלפים מאזרחי ואזרחיות ישראל, ביניהם נשים, גברים, ילדים וילדות, תינוקות וזקנים, ונחטפו לרצועת עזה מעל 240 חטופים וחטופות. עובדי רמב"ם עצרו את העבודה כדי לציין בקול אחד: "כבר 100 ימים שהלב שלנו בעזה".
נישאו דברים להחזרת החטופים ולהעלאת המודעות הציבורית למצבם הרפואי
פרופ' מיקי הלברטל, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם:
136 ישראלים עדיין נותרו בשבי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. 100 ימים שהם חיים בגיהינום, שבויים בידי מרצחים, ללא משפחה וללא חיים. מדינת ישראל אינה נוטשת את ילדיה, בניה ובנותיה, ולכן אנחנו קוראים מכאן שיש לחזור ולחדש שוב את המשא ומתן לשחרורם. אסור להיכנע, אסור לוותר, חייבים לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה ובמהרה. משפחת רמב"ם כולה נושאת תפילה לשלומם של החטופים, כולנו מחכים בחרדה לשמוע את החדשות ומצפים שיתאחדו עם המשפחות שלהם.
אסירת תודה על שניצלה מהאסון ועל החיבוק החם שהיא מקבלת מהצוות ברמב״ם
מייד לאחריו עלתה אחות מלר"ד בית החולים "ברזילי" והחל מתחילת חודש נובמבר גם רמב"ם, זוהרה קובל, שבקול רועד שיתפה את הקהל בחוויותה מיום הטבח ב-7 באוקטובר, ועד היותה אסירת תודה על שניצלה מהאסון ועל החיבוק החם שהיא מקבלת מצוות המלר"ד כאן ברמב"ם.
ד"ר אירית מרטיק, מנהלת השירות לפסיכיאטריה דחופה ברמב"ם ציינה:
מאה ימים הם ימי נצח, אלו מאה הימים הארוכים בתולדותינו, במהלכם נותרו בשבי 136 חטופים, גברים, נשים, צעירים וזקנים, מכל הדתות ומארצות שונות, מתחת לאדמה, בתנאים תת-אנושיים, חיים בתוך סיוט שאין כדוגמתו, הם ובני משפחותיהם היקרים. מהתיאורים המצמררים ששמענו עד כה מהמשוחררים, אין כל ספק שאנחנו חייבים לזעוק, לצעוק את זעקתם, לא לשכוח לרגע, ולא לעבור לרגע ליד פוסטר ולהתרגל שהם "שם" על הקיר.
סיום האירוע
את האירוע חתמה תלמידת כיתה ה', לוריאן סלמן, מבית הספר יזרעליה, שבחיפה, תלמידת חוג לקיפולי נייר, אשר העניקה פרח דם המכבים העשוי כולו מנייר, לאחיה רוזן, סבו של אלון אהל, בן 22, מהישוב לבון, הנמצא בשבי חמאס כבר כ-100 ימים.