משפחתו של החטוף אריה זלמנוביץ' יליד חיפה: ״היקרים לנו מכל נמצאים בידי מרצחים״

(חי פה) – מעל 100 ימים החטופים נמצאים בשבי החמאס. לאורך כל רגע בימים אלו משפחות החטופים חרדות, מתוסכלות ומחכות להחזרת יקיריהם בריאים ושלמים. בנוסף, משפחותיהם של החטופים שאינם בחיים מחכות להחזרת גופותיהם.
בועז זלמנוביץ׳, בנו של אריה שלמנוביץ שנרצח ביום ה-40 בשבי מתראיין לחי פה תאגיד החדשות.

אביו של בועז זלמנוביץ' שנולד וגדל בקיבוץ ניר עוז, נחטף לעזה בידי החמאס באותה השבת הארורה והשחורה. ביום ה 40 לשבי הודיעו לו כי הוא נרצח. בועז מספר בראיון לחי פה כי למדינה יש אחריות מוסרית להחזרת החטופים משום שנכשלה בלהגן עליהם. תחילה על המדינה להחזיר את החטופים החיים ולאחר מכן את המתים והגופות.

בראיון מספר בועז על הרגעים הקשים שעוברים משפחות החטופים: ״מדובר על מצב של חוסר ודאות עצום שבו האנשים היקרים לנו מכל נמצאים בידי מרצחים ואנו לא יודעים מה קורה איתם – אם המצב שלהם קשה או בכלל אם הם שרדו את השבי.״

על אבא שלו אריה זלמנוביץ' שמת בשבי הוא מספר: "אבא שלי הוא יליד חיפה. הוא היה חבר בקן של השומר הצעיר ויחד עם החברים שלו הם הקימו את קיבוץ ניר עוז בשנת 1955. שם הוא חי את החיים שלו עד ה 7 באוקטובר.
אבי היה חקלאי שהתעסק בעיקר בגידולי שדה חיטה וחמניות. הוא היה עצמאי ועבד גם כשאמרו לו שצריך לצאת לפנסיה. אני ואחי עזבנו את הקיבוץ לפני הרבה שנים ואמא נפטרה לפני 4 שנים. היה לו תחביב לאסוף בולים כל השנים וזה מה שאפיין אותו".

הצבא לא נלחם בתוך ניר עוז

כבר הייתי בקיבוץ הרבה פעמים אחרי השבת השחורה. מדובר בקהילה של 400 איש מתוכם יש 9 נרצחים שהגופות שלהם בעזה, 40 חטופים וילדים שחזרו ועוד 28 שמוחזקים בידי החמאס – אנחנו מקווים שהם בחיים, אבל אי אפשר לדעת. למרות ששליש מהבתים בקיבוץ נשרפו או ניזוקו, כשנכנסים לקיבוץ הכל ירוק – הדשא צומח והפרחים פורחים. מה שכואב זה שב 7 באוקטובר לא היה צבא בניר עוז. מי שהגן על התושבים זו כיתת הכוננות שגופותיהם של שלושה מבין הנרצחים ממנה נמצאות בידי החמאס. שניים נוספים חטופים. המדינה הפקירה את תושבי העוטף ואת אנשי ניר עוז. צריך לשאול למה זה קרה ואיך.״

למדינה יש אחריות מוסרית להחזיר את החטופים מכוון שנכשלה להגן עליהם

אנחנו משפחות החטופים רוצים שהחטופים החיים יחזרו. צריך שכל אחד ידמיין מה היה עושה ודורש אם מישהו מהחטופים היה בן משפחה שלו. אנחנו רוצים קודם כל את החטופים חיים ורק אחר כך להשמיד את החמאס. למדינה יש אחריות מוסרית להחזיר את החטופים מכוון שנכשלה בהגנה עליהם. היא צריכה להחזיר אותם בכל מחיר והזמן מאוד קריטי.

אבא שלנו היה אדם חולה למרות שהיה פעיל ועצמאי. הוא החזיק מעמד 40 בשבי. יש אנשים בשבי חולים ופצועים שלא מקבלים טיפול. למרות שהמלחמה בחמאס מוצדקת, היא לא תחזיר לנו את החטופים. מי שמתנגד לעסקה כי יש דברים אחרים חשובים יותר לטפל בהם – אני לא מאחל שהיקרים שלכם יהיו בידי החמאס.״

״צריך לבחור בחיים״

על ההתמודדות מספר בועז:

אין לנו ברירה צריך לבחור בחיים. אנחנו חיים בתקווה שיחזירו את החטופים החיים ואחר כך גם את גופתו של אבא שכבר לא בחיים. למדינה יש חובה להחזיר את החטופים. חייבים להחזיר את החטופים, בלי זה לא תהיה תקומה.