מועד הלוויה של סמל אחיה דסקל מחיפה נהרג בקרב ברצועת עזה • אימו: "אחיה היה אידיאליסט בכל רמ"ח אבריו ורצה לעשות את המקסימום"

(חי פה • מלחמת חרבות ברזל) – סמל אחיה דסקל, בן 19 מחיפה, נהרג אמש, שלישי 12/12/23, בקרב בצפון רצועת עזה.

סמל אחיה דסקל הוא אחד משמונה לוחמי צה"ל שנהרגו בקרבות אתמול ושמם הותר הבוקר לפרסום. שבעה לוחמים נהרגו בקרב יחד עם דסקל, ולוחם נוסף, סמ"ר אוריה יעקב, נהרג באירוע אחר ברצועה.

סמל אחיה דסקל ז"ל, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, בן 19 מחיפה, הוא אחד משמונת הנופלים בקרב הלילה (13/12/23) בשכונת שג'אעיה בצפון רצועת עזה.

דסקל ז"ל התגורר בנווה שאנן, התחנך בנערותו בישיבת בני עקיבא יבנה רמת אלון בחיפה והיה תלמיד שיעור ג' בישיבת ההסדר בקריית שמונה.

אחיה הותיר אחריו זוג הורים ושמונה אחים. הוא התלמיד השני של ישיבת ההסדר קריית שמונה שנפל בקרב בצפון עזה, לאחר שלפני חודש נפל בקרב ברצועה סמ"ר איתן דישון ז"ל.
הודעה מסודרת על מועד ההלוויה שתיערך היום, תפורסם בהמשך.

שלומית דסקל, אמו של אחיה הי"ד, אמרה הבוקר: "אחיה אף פעם לא היה דברן גדול, הוא היה עדין נפש, מופנם, אבל עם לב ענק וטוב. כל מי שביקש ממנו משהו, תמיד עשה בשמחה ותמיד שמר על האחיינים שלו וכולם אהבו אותו מאוד".

עוד אמרה האם: "אחיה היה איש ספר, קרא המון ספרי פילוסופיה ועומק והקדיש זמן ללמוד תורה. כאמא אני מאוד דאגנית ולחוצה ולכן ביקשתי מבעלי שלא יספרו לי איפה הוא. הם לא סיפרו לי שהוא בתוך עזה, אבל הבנתי שהוא במקום שהוא לא יכול לדבר, כי שלחתי לו הודעות וראיתי שהוא לא זמין. בעלי היה איתו בקשר, היה בניהם קשר מאוד חם והדוק, הם היו מדברים כל יום. אני מאוד דאגתי לו וזה היה פחות טוב בשבילו, כי הוא רצה תמיד להיות בעשייה.

אחיה היה אידיאליסט בכל רמ"ח אבריו, כתב לעצמו משפטים של הרמב"ם ודיבר על הרצון לעשות את המקסימום. הוא תמיד היה ממוקד מטרה ומאוד מתוכנן. הוא מאוד רצה ללכת לגולני ולהגיע לסיירת אגוז".

אימו של אחיה, שלומית:

"אני מרוסקת, אי אפשר להתמודד עם הידיעה הזו, זה עדיין לא נתפס שאני מדברת עליו בלשון עבר. אני מסתובבת בבית ונזכרת איפה הוא ישב ומה הוא אוהב לאכול. אני מתנחמת בכך שהוא שמח שהוא רצה להיכנס לעזה, הוא ראה בכך אידיאל ותרומה למדינת ישראל".

ראש ישיבת ההסדר קריית שמונה, הרב אריאל ברקאי:
"אחיה היה מצד אחד בחור שקט ועדין נפש ומצד שני הוא ידע מה הוא רוצה ולאן הוא מכוון. כאשר כל החברים שלו התגייסו לנח"ל, לאחיה היה חשוב להתגייס לגולני והוא נפרד מהחבר'ה שלו והתגייס בנפרד. למרות שהוא לא היה עם החברים בשירות הצבאי הם מספרים שהיה חשוב לו להקפיד להיות חלק מהמקום הרוחני והדתי. בצבא- הוא הצליח להשתלב והיה מהחבר'ה המאוד משמעותיים ביחידה. אחיה תמיד עם פנים קורנות ונעימות והיתה לו עוצמה פנימית".

הרב ישי לוינגר, רבו של אחיה ז"ל בישיבת ההסדר, הוסיף:

"המשפט הכי מזוהה איתו הוא 'אמור מעט ועשה הרבה'. לישיבה הוא הגיע לבד, החלטה שלא הייתה מובנת מאליה, ותוך שניות הוא נהיה אהוב על כולם. גם לצבא הוא החליט ללכת לגולני בעוד שהחברים שלו הלכו לגרעין נח"ל. זה היה מאוד משמעותי עבורו. הוא היה תמיד עם חצי חיוך ובכל דבר שהוא עשה, בלימודים ובצבא, תמיד בחר ב'לדבר פחות ולעשות יותר'. קצת לפני הלחימה היינו בקשר והוא אמר שהוא יחזור לישיבה כשיתאפשר. לצערי הוא כבר לא יחזור".