הישג לפעילי איכות העיר חיפה: הפקדת תכנית מורדות לינקולן תל אהרון נדחתה

(חי פה) – החלטתה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה...

בלב רחוב הרצל: שילוט מטעה במיזם החנייה העירוני

(חי פה) – תלונות חוזרות ונשנות של בעלי עסקים...

ציפורים אינן תוהות, תועות וגם לא טועות

יש משהו כמעט מקומם בשלווה של אגמון החולה.אתה עומד...

לשנות את היום – מתוך הספר יחפה / רינת שפאן

זה היה בוקר סתמי, מהסוג שבו האור הלבן של...

ציפורים אינן תוהות, תועות וגם לא טועות

יש משהו כמעט מקומם בשלווה של אגמון החולה.אתה עומד...

אני מרגישה כל מה שהוא מרגיש   

הוא נכנס הביתה, נראה לי מבואס.הי, קרה משהו?הוא זורק...

התפרסמו תוצאות האמת

התפרסמו תוצאות האמתמה עושים כעת? מה שמתפרסם בכל אתר,זו חקירת...

פרח השבוע • בן-חצב סתווני

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג...

סגן אלינה פרבוסודובה ז"ל מחיפה נהרגה בדרום

סגן אלינה פרבוסודובה ז"ל, בת 23, מחיפה, קצינה במחוז דרום פיקוד העורף. אלינה היא בוגרת בית הספר אליאנס. היא נהרגה בבסיסה ביום שבת, 07/10/23 במהלך ההתקפה של מחבלי החמאס על ישובי ומוצבי עוטף עזה.

עופר פיקס היה רכז השכבה והמחנך בתיכון של אלינה ז"ל:

"אלינה היתה תלמידה מוכשרת , חרוצה ורצינית מאוד. בחורה חייכנית ומקסימה, ראש גדול, התנדבה במד"א, מלח הארץ, הלכה לקורס קצינים ונפלה בעת מילוי תפקידה. כולנו המחנכים, צוות המורים וחבריה התלמידים מבכים את מותה ושולחים תנחומים למשפחה".

היא נכנסה ללב של כל מי שהכיר אותה

אמילי מוש, קרינה אדמסקי ואביטל צסקיס, חברות הילדות של אלינה, סיפרו על חברתן הטובה:

"הילדה הג׳ינג׳ית הכי מיוחדת שיש. חברת אמת, תלמידה מצטיינת אין משהו רע להגיד.
תמיד שאפת להכי גבוה שיש. אלינה התגייסה כלוחמת לחילוץ והצלה ויצאה משם למסלול מכ״ים, משם היא יצאה לקצונה וביצעה תפקידים רבים בין אם בשטח ובין אם במטה.
הלב הכי טהור שקיים, כל מי שהכיר אותה ישר היא נכנסה לו ללב.

תמיד הייתה עם חיוך, תמיד שמחה, תמיד היה לך דברים להגיד ולדבר איתך עליהם.
הלב פשוט מסרב להאמין. הייתה ילדה טהורה עם כוונות טובות. אלינה, בן אדם שדרך העיניים שלה רואים שכל הטוב שבעולם נמצא שם. תמיד קיבלה את כולם בחום והבנה.

תמיד נלחמה עד הסוף לצד הצדק, רק שעכשיו ״עד הסוף״ קיבל משמעות חדשה.
אלינה הייתה בן אדם שכל אחד שהכיר אותה זכה, זכה בלפגוש נפש טהורה.
אלינה תמיד עזרה לכולם ותמיד הייתה שם עבור הסובבים אותה בטוב וברע.
שערה כמו אש להבה, הקרינה לכל עבר חום ואהבה.
בעלת איכפתיות ונתינה אדירה. המרצחים האכזריים לקחו מלאך מהעולם, כואב שהיא לא תצליח להגשים את החולמות הגדולים שהיו לה.

אין מספיק מילים שיתארו את גודל הכאב והצער שמשפחתה וחבריה חווים ברגעים כאלה, תמיד נזכור אותה עם החיוך הכי יפה ועם פני המלאך שלה".

רז בלבן, בן זוגה של אלינה, ששירת איתה באותו בסיס שלה, ניסה לתאר את תחושותיו:

"אלינה היקרה,
היית בנאדם מדהים, מהרגע הראשון שראיתי אותך התאהבתי, דיברנו על חלומות, שאיפות, עתיד… כשסיפרו לי, נשברתי… אני כמעט אדם שבור…".


חברים, שכנים ומכרים מוזמנים לכנס למשפחה לעודד ולתת חיבוק, יושבים שבעה בקריית אליעזר, שד' גיימס רוטשילד 29 חיפה

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר עם חדר החדשות: בוואטסאפ • במייל

מיכל גרובר
מיכל גרובר
מיכל גרובר | כתבת חינוך • נדל"ן • חברה צרו קשר: 054-4423911 מייל למיכל: [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

7 תגובות

  1. לא הכרנו אותה. איזה יחדה מדהימה. היינו היום בבית שלה בקרית אליעזר בדבעה. באנו מרמת השרון כי קראנו את הידיעה
    כמה עצוב כמה
    עמרי

  2. הכתובת בקרית אליעזר חיפה שלחתם לא נכונה .
    באנו לנחם אבלים
    אין שדרות רוטשילד 29 כאן

  3. יהי זכרה ברוך של סגן אלינה.בחורה למופת.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

טוני ופפר: שני דולפינים מצויים נדירים נצפו מול חופי אשקלון

(חי פה) – סקר ימי שערכה עמותת דלפיס מול חופי אשקלון הניב מפגש מפתיע עם שני דולפינים מצויים נדירים, המוכרים לחוקרים בשמות טוני ופפר....

צו סגירה לעסק בדאלית אל כרמל בעקבות העסקת שוהים בלתי חוקיים

(חי פה) – מפקד מחוז חוף, ניצב יחיאל בוהדנה, חתם על צו סגירה מנהלי לעסק לפחחות בדאלית אל כרמל, לאחר שבמהלך פעילות של שוטרי...

אנדרטת הזיכרון מוזנחת • אתרי הנצחה הם לא רק אבן ושם, חובה לשמור עליהם

(חי פה) - האנדרטה והחורשה להנצחת מאיר פלוטניצקי ז"ל בשכונת נווה שאנן בחיפה, נמצאות במצב של הזנחה ולכלוך. מקום שנועד להנציח נער צעיר שנפל...

מה מגיע לכם כשיש בעיות בטיסה? מדריך זכויות הנוסעים הישראלי

(חי פה) - עיכובים, ביטולים ושינויים של הרגע האחרון הם חלק בלתי‑נפרד מעולם התעופה, אבל רבים מהנוסעים כלל לא יודעים מה מגיע להם על...

לשנות את היום – מתוך הספר יחפה / רינת שפאן

זה היה בוקר סתמי, מהסוג שבו האור הלבן של הפלורסנט בחדר מורים נראה חיוור כמו תמיד. עמדתי במטבח הקטן, במקום שבו תמיד עומד ריח...