בתי הקולנוע השכונתיים שהיו בחיפה

לאחרונה סיימנו את סדרת המאמרים שמהווה הצדעה לבתי הקולנוע השכונתיים של חיפה, פסטיבל הסרטים שהתקיים לפני מעט יותר מחודש, נראה כעת, על רקע המלחמה והאירועים הקשים בישראל, כמו היסטוריה רחוקה. אך אולי דווקא בשל כך, נעים להיזכר, החל מהראינוע "קוליזאום" שפתח את שעריו ב-1919, ועד קולנוע "נוף" שנפתח ב-1968. מכל אלה שרד רק "עממי" שמיתג את עצמו כ"סינקפה" וקולנוע של סרטי איכות • כתבת סיכום

בסך הכל סקרנו 35 בתי קולנוע שנפתחו בתוך פרק זמן של חצי מאה. כל זה, מבלי שהזכרנו את בתי הקולנוע מרובי המסכים (רב גת, רב אור, פנורמה, רב מור ורבים אחרים), אליהם עבר הלפיד מבתי הקולנוע השכונתיים, ושאותו הם נושאים עד ימינו אלה.

ייחודם של בתי הקולנוע השכונתיים היה בכך שהם היו מוקדי פעילות שהשתלבו בתוך המרקם התרבותי והחברתי של העיר. סביב בתי הקולנוע הגדולים, בעיקר בהדר, התפתחו מוקדי בילוי עם דוכני פלאפל, מסעדות ובתי קפה, וצעירים על "ברזלים" בשולי מדרכות. אוטובוסים ומוניות הובילו נוסעים אל מקומות הבילוי הללו, והעיר הייתה, במובנים רבים, חיה ותוססת  יותר מאשר היום.

יחד עם רבים מהמאפיינים של העולם המודרני, הפך הקולנוע מחוויה חברתית למוצר צריכה. בתי הקולנוע הפכו לסופרמרקטים ענקיים ומרובי מסכים, המבוססים על מודל עסקי שונה, וממוקמים בדרך כלל, ולא במקרה, במרכזי קניות גדולים, שבעצמם מסמלים מהפכה בדפוסי הקנייה והבילוי.

בתהליך הזה איבד הקולנוע את מעמדו כמוסד קהילתי-חברתי. ממרכיב מרכזי של המרחב העירוני, הפכו בתי הקולנוע למתחמים בשולי העיר, אליהם מגיעים בדרך כלל ברכב פרטי. האולמות הקטנים ומתחמי ה VIP ניטרלו את חווית הצפייה הקהילתית והפכו את חווית הקולנוע לאינדיבידואלית יותר. הנסיגה של בתי הקולנוע למתחמים סגורים ופרטיים, פגעה מצידה מאוד במרכזי העיר הוותיקים ובחוויית החיים בהם.

חיפה הייתה פעם בירת הקולנוע העולמי של צופי הסרטים. לפי נתונים רשמיים של ארגון אונסק"ו, ב-1954, ביקר כל חיפאי בקולנוע כ-30 פעמים בשנה בממוצע, לעומת 24 ביקורים בתל אביב ו־18 בירושלים, ועיתון דבר הודיע לקוראיו בהתרגשות:

"ישראל עומדת במקום הראשון בעולם לפי אחוזי הביקורים בקולנוע, וחיפה עומדת במקום הראשון בישראל".

תודות

הרבה אנשים טובים שיתפו איתי פעולה ביצירת סדרת המאמרים הזאת, ומפאת קוצר היריעה לא אוכל להודות כאן לכולם. אזכיר כאן רק את איתמר רוטלוי שתרומתו לחלק מן המאמרים הייתה משמעותית מאוד, ואת ידידי ד"ר דוד בראון, שאיוריו המדהימים החזירו לחיים את בתי הקולנוע שכבר אינם איתנו.

ומה הלאה

• ד"ר בראון ואנוכי מתכוונים להוציא אנתולוגיה של בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה שתתבסס על סדרת המאמרים הזאת.
• בפסטיבל הסרטים הבא, שיהיה הפסטיבל ה-40 של חיפה, אנחנו מקוים, לשזור, בחסות אתו"ס, את ההצדעה לבתי הקולנוע של חיפה, כאחד המוטיבים המרכזיים של הפסטיבל.

בהמשך אנו מביאים את איורי בתי הקולנוע של ד"ר דוד בראון.

בתי ראינוע וקולנוע שעדיין לא זכו לאיור: "כרמל", "אמפייר", "גן העיר", "הרצליה", "הדר" (בפינת הרצל-בלפור).