שלוש תערוכות חדשות
שלוש תערוכות חדשות במוזאון חיפה לאמנות לוקחות את המבקרים למסע שיוצא מהסיפור המקומי – של ואדיות חיפה על משמעותיהן הרבות, של מחאות והפגנות בישראל ושל הסופר המיתולוגי קרל מאי – וממשיך לעבר סוגיות אקולוגיות ופוליטיות שפורצות את גבולות המקום והזמן.
עונת התערוכות החדשה במוזיאון חיפה לאמנות יוצאת מן הטופוגרפיה המסוימת של חיפה לבחינת שאלות סביבתיות וחברתיות גלובליות. פני השטח, עליהם דורכות הרגליים, הם נקודת מוצא ליצירות חדשות של אמנים ומעצבים מישראל ומהעולם, יצירות שמעידות גם על מחויבות של יוצרים עכשוויים לסוגיות אקולוגיות ופוליטיות בוערות. התערוכות מציעות ממשקים בין תהליך יצירת האמנות והחיים – הסביבה האורבנית שבה אדם חי, מערך קשריו עם הטבע, ומקומו בתוך המערכת הפוליטית כאזרח.
תערוכה ראשונה – ואדי / وادي / Wadi: ואדיות חיפה משלוש נקודות מבט: כחומר, כתודעה וכעתיד
התערוכה המרכזית בעונת התערוכות הנוכחית, המשתרעת על כל הקומה השנייה של המוזיאון, היא ואדי. המונח ואדי, הנהוג בערבית, בעברית ובאנגלית והמתייחס לתופעה גיאולוגית, הוא גם מצב תודעתי בחיפה: ואדיות בעיר יוצרים הפוגות רגעיות מהשגרה ומשמשים למשחקים ולמפגשים קהילתיים אלטרנטיביים; בה-בעת הם צופנים בחובם אפֵלה, פסולת מכל הסוגים ומערכות אקולוגיות מורכבות של חיות וצמחים, המתקיימות כעולם מקביל לצד חיי היומיום.
הוואדיות השונים של העיר
התערוכה ואדי מציגה את הוואדיות השונים של העיר. התערוכה עוסקת במופעים השונים של העולם המקביל הזה, באופנים שבהם הוואדי מעצב גיאולוגיות ושכבות עירוניות, מגדיר גבולות תרבותיים ופסיכולוגיים, ומהווה בית גידול להתרחשויות טבעיות ואנושיות המטשטשות את הגבולות שבין האנושי והלא-אנושי. תופעות מקומיות מעין אלה מגויסות בתערוכה לשיחות רחבות יותר על סביבה והתיישבות עירונית, על אדם, חיה ומה שביניהם. אמנים ומעצבים מישראל ומהעולם הוזמנו על-ידי המוזיאון כדי להגיב למגוון הסיטואציות שהוואדי יוצר, ולדמיין אקולוגיות חדשות של קיום משותף בין צמחים, בעלי חיים ובני אדם.
לצד מספר עבודות קיימות, המוזיאון הזמין מיוצרים ומיוצרות מובילים לא פחות מאשר 13 יצירות אמנות ועיצוב חדשות. ביניהן יוכלו המבקרים למצוא את תמיס-ואדי, אווטאר של ואדי שיח שנוצר על ידי סטודיו העיצוב מישר-טרקסלר (וינה), המורכב מצמחים ובעלי חיים שמאפיינם את הוואדי ומוקרן על גבי סלע מלאכותי שיצרו האמנים מחומרים שנלקחו מהוואדי עצמו. האווטאר ידבר טקסט ביקורתי שנכתב על ידי העיתונאית נטע אחיטוב ובו הוא תובע בחזרה את זכויותיו.
אפידרמיס
עבודה חדשה נוספת היא אפידרמיס של האמנית אלה ליטביץ, שיצרה מערך טופוגרפי של ואדי מיריעות פח (איסכוריות) שביום-יום משמשות לגידור אתרי בניה. פרויקט נוסף ומיוחד, עבורו נפתחה ל-9 שעות בלבד מערת הכרמליטים בואדי שיח שהייתה סגורה ברציפות משנות ה-80, הוא מערת אלישע, עבודת וידאו של האמנית נטע לאופר, שהציבה מצלמה בתוך המערה ותיעדה את חיות הבר המסתובבות בה.
בגלריית BFAMI לכל המשפחה, המוקדשת לפעילות לילדים, מוצגת רכבת הוואדי בעיצובם של טל ארז וצבי סהר. בשילוב בין פריטים ארכיטקטוניים בנויים והקרנות של צילום אינטראקטיבי בזמן אמת, החלל מציע לבנות ובני כל המשפחה להתנסות בעצמם בעיצוב המרחב האורבני, ולהתבונן בעיצוב שלהם כמו מבעד לחלון הרכבת. דרך בנייה ויצירה יתנסו המבקרים – בעיקר הצעירים שבהם – במחשבה על הקשרים שלהם עם הטבע ועל חיים משותפים אחראיים בין תושבי העיר ושוכני הוואדי.
דן הנדל, אוצר תערוכת ואדי:
לאחר שהצעתי את הוואדיות בכרמל כנושא לתערוכה, התחלתי לבלות בהם יותר ויותר זמן. שעות הפכו לימים ושבועות, ובהדרגה הבנתי משהו שאני מאמין שבו טמון הרבה מהכוח של התערוכה. הנושא הוא מצד אחד מאוד מקומי: כל ואדי הוא עולם קטן וייחודי, ששונה בהרבה דברים מהוואדי הבא, או מוואדיות שאינם בכרמל; ומצד שני, מתייחס לתחומי חיים שאינם מוגבלים למקום מסוים: הוואדיות מעלים סוגיות של חיים לצד ובתוך מערכות טבעיות, ומאתגרים הרבה מהנחות היסוד האנושיות שלנו על הסדר ה״נכון״ בעולם. כך הנושא הפך בקלות לשיחות עם אמנים ומעצבים שהובילו לעבודות בתערוכה.
- אמנים.ות משתתפים.ות: סעיד אבו-שקרה, מעיין אליקים, טל ארז, דן בלילטי, צוף בן דוד, גיל בר, הישאם בראדה, פלוריאן הולצר, נטע לאופר, אלה ליטביץ, אלי מגזינר, סטודיו מישר-טרקסלר, איתן מן, גילי מרין, צבי סהר, רוני עזגד המבורגר, סטודיו פז, דור קדמי, עמליה שם טוב, אלון שריד.
- אוצר: ד"ר דן הנדל.
תערוכה שנייה – כוריאוגרפיה של התנגדות: פעולת הגוף בזמן מחאה – מבט מקומי ואוניברסלי
התערוכה הקבוצתית כוריאוגרפיה של התנגדות יוצאת מן המחאה שפוקדת את ישראל בחצי השנה האחרונה כדי להתבונן במאפיינים העל-זמניים של התנגדות אזרחית, שמקבלת ביטויים שונים בהקשר לזמן ולמקום. בתערוכה מוצגות שלוש עבודות של אמנים בינלאומיים, העוסקות במאפיינים האוניברסליים של פעולת הגוף בזמן מחאה ומקורן הרגשי והנפשי. אוזלם גיניול ומוסטפא קונט, זוג אמנים תורכים החיים בפרנקפורט, יציגו את על הבמה – עבודת וידאו של רקדנית שכל תנוחות הגוף בריקודה מתבססות על תצלומי עיתונות של מחאות רחוב שליקטו האמנים. בנוסף אליהם יוצגו בתערוכה עבודותיהן שתי אמניות גרמניות, אנה ויט וקתה קולביץ, גם הן עוסקות במחאה ובגופו של האדם המוחה.
ארבע סדרות מארבע מחאות משמעותיות בהיסטוריה
למול שלוש העבודות הבינלאומיות, בחר ד"ר קובי בן-מאיר, אוצר ראשי מוזיאון חיפה לאמנות, להציג ארבע סדרות מארבע מחאות משמעותיות מן ההיסטוריה של ישראל. שלוש מתוך המחאות המוצגות הן מחאות עבר: מחאת ואדי סאליב, בה מחו תושבי הוואדי נגד קיפוח ואפליה על רקע עדתי, בצילומים של אוסקר טאובר וגיליונות המגזין המיתולוגי "העולם הזה" (1959); הפגנת 'שלום עכשיו', שקראה ליישום מסקנות ועדת החקירה של אירועי סברה ושתילה בצילומים של ורדי כהנא, הפגנה במהלכה נרצח אמיל גרינצוויג, (1983); וההתנתקות (2005), בה מחו מתנגדי ההתנתקות נגד פינוי ישובים מרצועת עזה וצפון השומרון, בעבודת סאונד חדשה שיצרה מעצבת הפסקול רותם דרור בהזמנת המוזיאון. דרור פירקה והרכיבה מחדש צלילים מהשטח שנלקחו מדיווחי חדשות דה- אז, ביצירה שמעמתת בין מצבי קיצון של זעם והתעלות דתית.
הסדרה הרביעית
ביחס למחאות העבר, מוצגת הסדרה הרביעית – סדרת עבודות חדשה שהוזמנה מהצלמת המוערכת אבישג שאר־ישוב עבור התערוכה על המחאה שמתקיימת בחודשים האחרונים במדינת ישראל, מחאה שהיא הארוכה והמצולמת ביותר בתולדות המדינה. ליצירת הסדרה, שאר־ישוב בחרה להתרחק מעמדת צלמת העיתונות, וכך גם מהדימויים ההרואיים המוכרים של המחאה, לטובת דיוקנאות מורכבים של אינדיבידואלים. נקודת המבט הייחודית שבחרה שאר-ישוב, לפיה יסודות המחאה הם נשים ואנשים שונים זה מזה שבוחרים לצעוד יחד, אפשרה לה לתפוס את מנעד הרגשות הרחב הנשקף מפניהם ומגופם של המוחים.
לכל אחת מן הסדרות בתערוכה הֶקשר המיוחד לה של זמן ושל מקום, ובאמצעותן ניתן לשרטט את התמורות בתפוצת הצילום ובטכנולוגיה שבבסיסו. יחדיו הן נוגעות במאפיינים על-זמניים של היות אזרחים, שגופם אוצר בחובו את הכוח להתנגד למצב הקיים ולשנותו, ובידיהם הם נושאים את ערכים של חירות ודמוקרטיה.
- אמנים.ות משתתפים.ות: אוזלם גיניול ומוסטפא קונט, רותם דרור, אנה ויט, אוסקר טאובר, ורדי כהנא, קתה קולביץ, אבישג שאר־ישוב.
- אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר.
תערוכה שלישית -יארו ורגה – סיפורי מסעות בארץ: נקודת מבט חדשה על הרפתקאותיו המדומיינות של הסופר קרל מאי
תערוכת יחיד לאמן פורץ הדרך מפראג, יארו ורגה. ורגה הגיע לשלושה ביקורים בארץ, במהלכם התעורר בו עניין מיוחד בנוסע אירופאי אחר שביקר בארץ ישראל – הסופר הגרמני קרל מאי, שהגיע לחיפה בשנת 1899.
הסופר קרל מאי
מאי היה מן הסופרים הנקראים ביותר בשלהי המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. ספריו הציתו את דמיונם של דורות של ילדים ברחבי העולם, דרך תיאור הרפתקאות במקומות רחוקים בעולם של גיבורים כמו וִינטוּ, מנהיג האפאצ'ים במערב הפרוע, וקרה בן נמסי בצפון אפריקה. ורגה, שהגיע לחיפה כ-120 שנה אחרי מאי, שב אל גיבורי ספרי הילדוּת שלו ומהרהר באיכות הפנטסטית, הכרוכה במבט על מקום לא מוכר. בעבודתו, ורגה כורך את ספריו של מאי בעטיפה חדשה מעשה ידיו, המוסיפה להם נדבך של פנטזיה. טייפים של קלטות ווידאו וסרטי 16 מ"מ המבוססים על כתביו של מאי, נטוו לכדי קונסטרוקציה גדולת ממדים ודמיונית. בעבודתו ורגה מחולל ממשקים בין תרבויות, מרחבים וזמנים שונים, ובורא מקום דמיוני חדש.
- אמן: יארו ורגה (נולד ב-1982, טרבישוב, סלובקיה; חי בפראג).
- אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר.
- אירוע פתיחה: יום חמישי, 03.08.23, בשעה 19:00, כניסה חופשית לקהל הרחב.
- נעילת התערוכה: 01.01.24.
פרטים ושעות פעילות:
- מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26, חיפה.
- פרטים ליצירת קשר: טל': 04-6030800 – www.hma.org.il.
- שעות פעילות: א', ג', ד' 10:00-16:00 , ה' 10:00-18:00, ו' 10:00-14:00 , שבת : 10:00-16:00.
תודות
אנו מודים לכל מי שבנדיבותם הרבה אִפשרו את קיומן של התערוכות השונות:
תערוכת 'ואדי' – פורום תרבות אוסטרי, תל אביב, אגודת ידידי מוזיאוני חיפה, הידידים הבריטים של המוזיאונים לאמנות בישראל BFAMI. תערוכת 'יארו ורגה: סיפורי מסעות בארץ' – המועצה הסלובקית לאמנות והמכון הסלובקי בירושלים.
כל הכבוד למוזיאונים חיפה. שבוע טוב לכולם
"לפיה יסודות המחאה הם נשים ואנשים שונים זה מזה"
האם נשים אינן אנשים?
לא הבנתי. למה להבדיל. מילא נשים וגברים –
מה זה נשים ואנשים? הן זן נפרד מאנשים?