(חי פה עם רעידות האדמה) – "אורכו של שבר ים המלח הוא כמו אורכו של שבר סן אנדראס בקליפורניה, שבשנת 1906 הרס את סן פרנסיסיקו עד היסוד, רק שרוחב שבר הסן אנדראס הוא בגודלה של ישראל כולה, כך שאנחנו באזור מועד לפורענות" • ראיון מיוחד עם פרופ' צבי בן אברהם, מומחה בגיאופיזיקה וחקר כדור הארץ, חתן פרס ישראל.
בעקבות רעידות האדמה הקשות שהתרחשו בטורקיה ובסוריה לאחרונה, בהן נהרגו מעל 45 אלף בני אדם והורגשו גם כאן בחיפה, ובמקומות נוספים בישראל, חוששים תושבים רבים מהתרחשות רעידת אדמה כזו באזורנו, ודאי לאור האמירות שנשמעו פעמים רבות, לפיהן רעידת אדמה חזקה מתרחשת כאן אחת למאה שנים, פחות או יותר.
על מנת לעשות מעט סדר בדברים ולהבין יותר כיצד ומדוע מתרחשות רעידות אדמה, וגם כדי לנסות לענות על שאלת השאלות – האם ניתן לחזות רעידה מבעוד מועד, שוחחנו עם פרופ' צבי בן-אברהם, חבר סגל באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת חיפה, מייסד המרכז לחקר ים המלח באוניברסיטת ת"א ומייסד בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל.
"שבר ים המלח פוגש את השבר המזרח אנטולי שגרם לרעידה הרצחנית בטורקיה וסוריה"
"נושא רעידות האדמה הוא נושא מסובך. פני כדור הארץ מורכבים מלוחות, שעוביים הוא בסביבות 100 ק"מ. לוחות אלה זזים כל העת אחד כנגד השני, וזהו הגורם המרכזי להתרחשות רעידות אדמה על פני כדור הארץ", אומר פרופ' בן אברהם.
"ישנם שלושה סוגי גבולות של לוחות", מסביר פרופ' בן אברהם ומפרט:
"גבול אחד הוא הרכסים המרכז אוקייניים, שם הלוחות נבנים על ידי חומר שמגיע מלמטה וגורם ללוחות להתרחק אחד מהשני.
הגבול השני – כאשר שני לוחות, בתנועה שלהם, מתנגשים זה בזה ואחד מהם יורד מתחת לשני – זה מה שקורה מסביב לאוקיינוס השקט.
הגבול השלישי הוא גבול שלאורכו שני לוחות זזים אחד כנגד השני. באזורנו יש מספר גבולות כאלה שגורמים למצב טקטוני מורכב, כך שהאזור שלנו מסובך לא רק מבחינה פוליטית, אלה גם מאוד מסובך מבחינה טקטונית".
שני לוחות גדולים מאוד
"יש באזורנו שני לוחות גדולים מאוד, בדרום – הלוח האפריקאי ובצפון – הלוח אאורסי, כשביניהם ישנם מספר לוחות קטנים. הלוח שאנחנו יושבים עליו בישראל – לוח סיני, הלוח ממזרח, בצד הירדני, לוח ערב והיכן שטורקיה זהו הלוח האנטולי. הגבולות בין כל לוחות אלה הם גבולות של שברי תזוזה. הגבול בינינו לבין הלוח הערבי נקרא שבר ים המלח או בקע ים המלח וגם בקע הירדן. זהו שבר מאוד גדול ואם תהיה רעידת אדמה עוצמתית היא תתרחש לאורך השבר הזה. אורכו כ-1,000 ק"מ מדרום מפרץ אילת ועד הרי הטאורוס בטורקיה.
בטורקיה הלוח האנטולי זז מערבה והוא מוגבל ע"י שני שברים גדולים. בדרום – השבר המזרח אנטולי ובצפון השבר הצפון אנטולי. כל גבול לוחות ניפגש עם גבול לוחות אחר. שבר ים המלח פוגש את השבר המזרח אנטולי שגרם לרעידה הרצחנית בטורקיה וסוריה. הרעידות התרחשו קרוב למקום המפגש בין שני השברים.
באזור שלנו התרחשו רעידות אדמה חזקות ומשמעותיות מאוד בעבר, אמנם לא בסדר גודל כמו רעידת האדמה שהיתה לאחרונה, בגודל 7.8 – מאד גבוה בסולם זה (בסולם ריכטר 8 הוא גודל הרעידה החזקה וההרסנית ביותר). חשוב להבין את משמעות עוצמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה. למשל, ההבדל בכמות האנרגיה המשתחררת בין רעידה בגודל 5 ל-6 הוא פי 32.
במדינה שלנו הרעידה הכי חזקה שהתרחשה היתה כנראה בגודל 7 – עוצמה רצחנית והרסנית. רעידה שהתרחשה לפני כ- 2000 שנה. על מנת להמחיש לקוראים כיצד מתרחשת רעידה", אומר פרופ' בן-אברהם, "תדמיינו שאתם מחזיקים שתי חתיכות סלעים, הצמידו אותם ותנסו להזיז אחד קדימה ואחד אחורה, ברגע שתצליחו להזיז אותם – מתרחשת הרעידה".
"מאחר שהלוחות אצלנו זזים כל הזמן, חייבת בסופו של דבר להתרחש רעידת אדמה"
"לגבי השאלה מדוע אנחנו בטוחים שתתרחש רעידת אדמה באזור שלנו – הסיבה היא שאנחנו מודדים את תנועת הלוחות באמצעות ג'י פי אס מדעי, שהוא מאוד מדויק. אנחנו מודדים תזוזות של מילימטרים בשנה ואנחנו רואים שהאזור אצלנו כל הזמן בתזוזה. הלוח הערבי זז לעומת הלוח של סיני בקצב יחסי של 5 מילימטר בשנה. כך ששנה אחר שנה התזוזות של לוחות מצטברות למרחקים גדולים. מאחר שהלוחות אצלנו זזים, חייבת, בסופו של דבר, להתרחש רעידת אדמה.
רעידת האדמה הכי משמעותית שהיתה אצלנו במאה שעברה התרחשה בשנת 1927, זוהי רעידת האדמה של יריחו שהיתה בסדר גודל של 6 בסולם ריכטר. לפניה היתה רעידת אדמה בסדר גודל דומה, זו היתה רעידת אדמה של צפת שקרתה בחולה בשנת 1837, הפרש של 90 שנה בערך. זו הסיבה שכל הזמן אומרים שכל 100 שנה פחות או יותר, מתרחשת רעידת אדמה באזור, אבל זה לא מדויק. חשוב לדעת שקשה לחזות רעידת אדמה מראש, ולמעשה אי אפשר".
חיזוי והתרעה
"ישנם שני ביטויים – חיזוי רעידות אדמה והתרעה מפני רעידת אדמה, אומר פרופ' בן אברהם. "אנחנו מתקדמים מאוד בעולם בהתרעה מפני רעידת אדמה. מה זה אומר? אם התרחשה למשל רעידת אדמה באילת ואנחנו יודעים את מבנה תת הקרקע אצלנו, אנחנו יכולים לדעת לחשב מתי הגל יגיע לתחנת הכוח בחדרה ויש לנו אפשרות לשתק את התחנה. לגבי חיזוי, אנחנו מאוד רחוקים ממנו. חיזוי זה כשנהיה מסוגלים להגיד, שבעוד יומיים בחיפה תתרחש רעידת אדמה אבל כרגע אין לנו את זה. ואם אני אגיד שבעוד שעתיים תתרחש רעידת אדמה, האסון מהבהלה יהיה יותר קשה וגדול מהרעידה. למה לא ניתן לחזות רעידה? כי עומקו של השבר הוא כ- 100 קילומטרים וקשה לראות את כל התהליכים למטה".
"חיפה יותר בטוחה ברעידות אדמה כי היא יושבת על סלע"
"אם נתמקד באזור חיפה, יש את שבר ים המלח, או בקע הירדן או הסורי אפריקני, שאורכו 1000 קילומטרים, שעובר משרם אלשיך ועד לטורקיה. בחלק הדרומי השבר ממוקד באזור מוגדר. בשלב מסוים השבר הזה מתפצל והפיצול הראשון שלו ליד ואדי פרייה, קרוב לשכם ועובר דרך עפולה וקיבוץ יגור וממשיך לים התיכון. קוראים לו "שבר הכרמל" או "שבר יגור" ואנחנו כל הזמן חוקרים עד כמה השבר הזה פעיל. הפחד הגדול של כולם הוא אם השבר הזה יפעל באופן משמעותי, התעשיות במפרץ יפגעו וזה יגרום נזקים רבים לתוצר הלאומי. דבר שאולי מרגיע מעט הוא שחיפה יותר בטוחה ברעידות אדמה, כי היא יושבת על סלע".
אזור מועד לפורענות
"אני עוסק בגיאופיזיקה ימית וחוקר את שבר הכרמל שממשיך לתוך הים, שעליו היו רעידות אדמה. אחת מהן, שלא היתה משמעותית, קרוב ל-4, קרתה לפני כ- 20 שנה. דווקא ברעידה הזאת הנזקים היו בטבריה. לא אופתע אם תתרחש רעידת אדמה בכל מקום בארץ, כי אנחנו נמצאים על שבר פעיל. שבר הסן אנדראס בקליפורניה, כולם פוחדים ממנו כי הוא עובר את לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו. בשנת 1906 הוא הרס את סן פרנסיסקו עד היסוד. האורך שלו הוא כאורכו של שבר ים המלח כ- 1000 ק"מ. רוחבו של השבר הוא בגודל של כל ישראל. אנחנו נמצאים באזור מועד לפורענות.
חשוב לציין שהאזור שלנו סבל מצונאמי. צונאמי הנו תוצאה של רעידות אדמה שמזיזות את הקרקעית. זו הסיבה שהוצבו בחוף שלטים המזהירים מצונאמי. לפני הצונאמי הים נסוג ואחר כך עולה. לפני כ- 300 שנה התרחש צונאמי בעכו, התושבים הלכו לראות ספינות טבועות שנחשפו ואז גל צונאמי סחף את כולם.
לגבי רעידות האדמה המשניות, אין תשובה חד משמעית. יתכן גם שהרעידות הקטנות מונעות רעידה גדולה וחזקה, ויתכן מצד שני כי הרעידות הקטנות מנבאות רעידה גדולה וחזקה. מה שבטוח – כשזה יקרה זה יקרה".
אסור שהנושא יירד מסדר היום עד שנחטוף את האסון
להמשיך לעסוק בחיזוק והחלפת מבנים לרעידת אדמה
אל תתנו לקשקושי הרפורמה וכו' להוריד מסדר היום דבר שיציל אלפי בני אדם.
להמשיך להציף את חוסר הטיפול במבני ציבור ישנים והעדר התחדשות עירונית ותקציבים ממשלתיים לפינוי שכונות ישנות
כתבה מעניינת ובהחלט העשירה אותי בידע חשוב מאד
אולי די עם השטויות האלה?? הרי ברור שמה שגורם לרעידות האדמה זה משכב זכר כל רב זב חוטם מכיר זאת. אז למה להתעסק בשטויות במקום לטפל בבעיה האמיתית? מחכים ליום אסון??
כניראה שרעידת אדמה עדיפה על מדינה שעברה את סדום ועמורה בגילוליה.
פי האדמה עדיף מפי הטבעת של האוכלים בצפצפה והפדופילה, ותועבות מנרכת משפטיה ושופטיה.
מדינה ככל הגויים שתחרב כמו כל הגויים.
אה??
הכל בגלל זיביהו
כתבה מאירת עיניים
תודה!
כתבה מצויינת!
רק חבל שלא שמתם מפה עם כל הלוח בשביל ההמחשה.
המגניטודה של הרעידה ב-2004 באוקיינוס ההודי היתה 9.1 ובפוקשימה ב-2011 9 כך שמגניטודה 8 זה לא הכי גבוה כמו שנאמר.
פחד אלוהים אללה יוסטור עולם הולך ונחרב לראות ולבכות 🥲🥲🥲
כתבה חשובה שמביאה את העובדות כפי שהן. בהחלט צריך להתכונן ולדאוג לרגע אולי הנורא מכל, של רעידת אדמה עוצמתית שתחריב שכונות שלמות בחיפה ויישובים וערים ברחבי הארץ. אנחנו כולנו חיים על זמן שאול מבחינת הסכנות האורבות לנו בכל תחומי החיים. אסונות טבע הם לא בשליטתנו ולכן כדאי שנפנים את אזהרות המדענים לאור מה שקרה בטורקיה ובסוריה שאנחנו נמצאים על הציר והכל הוא שאלה של זמן ועוצמות הרעש. לחשוב, להפנים, ולא לעצור את שעון החיים מלכת.
מתי תתרחש רעידת האדמה הקטלנית איננו יודעים. אבל אנחנו יודעים שני דברים חשובים:
א. יש אלפי שיכונים ישנים מבטון סדוק וברזל חלוד שחלקם הגדול נמצאים בשכונות החוף בסכנה ממשית גם ברעידה בינונית (ואפילו כמו שראינו בחולון בלי רעידה כלל רק מחפירה של בנייה סמוכה יכולים לקרוס).
ב. שרעידות קטלניות כבר היו וראינו את התוצאות של בנייה לא טובה ושחיתות קבלנים ללא פיקוח בעשרות אלפי הרוגים בטורקיה.
מכאן המסקנות המתבקשות הן כאלה:
1. לא ניתן לבצע פינוי בינוי נקודתי זו צריכה להיות יוזמה לאומית בתקצוב לאומי לפנות שכונות שלמות ולהרוס אותן במכה אחת, באופן טוטאלי ולתכנן אותן בבת אחת ולבנות אותן מחדש כולל תשתיות עם פינוי בינוי של שכונה שלמה ומדובר בהזזת כ-3000 משפחות כל פעם ולכן צריך לבנות דיור להשכרה לאומי שכל פעם ישמש להזזת משפחות עד בנייה מחדש של השכונות וקבלת דירה חדשה. זה לא צריך להיות מיזם נדל"ני אלא מיזם לאומי שכונה אחר שכונה בדגש על השכונות עם הסיכון הגבוה ביותר ואחוז המבנים במצב הגרוע ביותר.
2. השכונות החדשות במיוחד בשכונות החוף בחיפה מהוות אפשרות לתכנן מרכז עירוני מהיפים והמתקדמים בעולם. עם תחבורה ציבורית, עם מבני ציבור מסחר ומשרדים משולבים בתוכן בתכנון מתקדם שיהפוך אותן מבוקשות כמו מרכז תל אביב.
בנייה בבת אחת של שכונה שלמה על ידי מספר חברות קבלן, כפי שנעשה במתחם האצטדיון בקרית אליעזר, זו התשובה היחידה לייצר תנופת פיתוח בחיפה וחילוץ עשרות אלפי תושבי חיפה משיכונים מסוכנים ומתפוררים מדרגות הסיכון הכי גבוהות בישראל. למה לחכות לועדת חקירה לאומית לאסון המוני עם 20 אלף הרוגים. יש קרנות עושר לאומיות. יש תקציבים לפיתוח כמו ה-200 מליארד שקל למטרו מיותר בתל אביב. ב-20 מליארד לא 200 אפשר היה לבנות דיור להשכרה זמני לפינוי שכונה אחר שכונה ולבנות לאורך 20 השנים הבאות את כל שכונות החוף בחיפה והקריות מחדש ועוד לייצר פתרונות דיור לכ-20 אלף משפחות נוספות במקום מבני השיכונים הנמוכים.
איפה השכל של המדינה הזו ??
איפה ההנהגה של העיר הזו ??
צודק לחלוטין מדינה ללא מנהיג ועיר בלי ראש עיר והכי לפניך התוצאות עצוב 🥲 ומתסכל ביותר
תודה רבה, מעניין מאוד.
כתבה מקיפה מידע מעניין..ומבהירה כי אין מנוס מרעידה בארץ וזה מדאיג.
אומר הפרופ': "שיתכן שהרעידות הקטנות מונעות רעידה גדולה וחזקה, ויתכן מצד שני שהן מנבאות רעידה גדולה וחזקה".
עושה רושם שרב הנסתר על הגלוי בתחום הזה והמומחים לא יודעים לומר אם, מתי, כמה, ולמה. הכל השערות אצלם. והכי מצחיק הוא שהם טוענים לתיעוד הרעידות של 2000 שנה.
כתבה טובה ובמיוחד הראיון עם פרופ' בן אברהם.לילה טוב ופורים שמח.
מעניין ברור ומקיף, תודה.
וואו.הכתבה ממש טובה!!! תודה!!!
אילו היתה התראה
זה הי מיושם בפוקושימה
הכור בפוקושימה כיבה את עצמו אוטומטית. כשהייתה רעידת אדמה . הבעייה ששעה וחצי אחרי הרעידה הגיע צונמי לכור והציף אותו. הגנרטורים שהתפקיד שלהם לקרר את הליבה של הכור הפסיקו לעבוד , הליבה התחממה וזה המקור לאסון. הייתה לכור חומה בגובה 6 מטר להגנה מצונאמי. בפועל הגובה של הצונמי היה 10 מטר ולכן חדר לכור .
שורה תחתונה הייתה כאן שחיתות גדולה . בנו חומה נמוכה ומיקמו את הגנרטורים במקום נמוך בשביל לחסוך כסף .