מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ניו-המפשייר מצא:
לנשים נכונות להגיב בתוקפנות חמורה יותר כלפי התגרות מילולית או פיזית של בן-הזוג מאשר לגברים
*לדבריו של פרופ' זאב וינשטוק, מעורכי המחקר, חשוב לציין כי למרות שהממצאים אינם "מחמיאים" לנשים, אין המטרה להפנות אותם נגדן, להאשים או לגנות אותן וכי מטרת המחקר היא לעודד את כל הגורמים המעורבים לפעול לצמצומה בקרב שני המינים. "חשוב לנו להדגיש כי אלימות היא התנהגות מגונה ויש להכיר בכך ללא התניות, ובכלל זה ללא התניות מגדריות", אמר.*
לנשים נכונות להגיב בתוקפנות חמורה יותר כלפי התגרות מילולית או פיזית של בן-הזוג מאשר לגברים, כך עולה ממחקר חדש משותף לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת ניו-המפשייר. "מחקר זה מעמיד בספק את הדעה הרווחת שגברים נוטים לאלימות יותר מנשים גם ביחסים אינטמיים", אמר פרופ' זאב וינשטוק מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
המחקר הנוכחי, אותו ערך פרופ' וינשטוק יחד עם פרופ' מורי שטראוס מאוניברסיטת ניו-המפשייר, בחן את כוונות התגובה של גברים ונשים להגיב לפרובוקציות מילוליות ופיזיות במצבים שונים הכוללים תגובה לפרובוקציות של בן/בת הזוג, אישה זרה וגבר זר והוא כלל 416 גברים ונשים ישראלים.
מהמחקר עולה כי כוונת התגובה החמורה ביותר של נשים היא כנגד פרובוקציות של בני-זוגן וכוונת התגובה המתונה ביותר שלהן היא לפרובוקציות של גברים זרים. אצל גברים המגמה הפוכה. כוונת התגובה המתונה ביותר היא לפרובוקציות של בנות זוגם והחמורה ביותר כנגד פרובוקציה של גברים זרים.
זאת ועוד, כשמשווים את הרמה של כוונות התגובה של גברים ונשים כלפי בני/בנות זוגם עולה כי אצל נשים היא חמורה יותר מאשר אצל גברים. מכאן הסיקו החוקרים כי לתגובות נשים לפרובוקציות של בני-זוגן פוטנציאל הסלמתי גבוה יותר מאשר פוטנציאל ההסלמה הגלום בתגובתם של גברים לבנות-זוגם.
החוקרים הדגישו את חשיבות המחקר להכרה כי במקרים רבים אלימות בין בני זוג היא פועל יוצא של הדינאמיקה הבין-זוגית, כלומר – האופן שבו הצדדים פועלים זה כנגד זה.
על רקע ממצאים ציין פרופ' וינשטוק שתי נקודות. "באלימות בין בני-זוג, תוצאות האלימות הן חמורות יותר לנשים מאשר לגברים. שנית, הגורם המנבא פגיעה בנשים הוא תגובותיהן התוקפניות כלפי בני זוגן. חשוב לנו להדגיש כי אלימות היא התנהגות מגונה ויש להכיר בכך ללא התניות, ובכלל זה ללא התניות מגדריות", אמר.
עוד הוא הוסיף כי חשוב לציין ואף להזהיר שלמרות שהממצאים אינם מחמיאים לנשים אין להפנות אותם נגדן, להאשים ולגנות אותן. "מחקר זה צריך לעודד את כל הגורמים המעורבים בבעיה לפעול לצמצומה ומיגורה בקרב שני המינים", סיכם פרופ' וינשטוק.