עומד להיבדק ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי ?

עומד להיבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי ? כמה דברים שחשוב מאוד שתדע מראש

הכל על הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי:
הועדות הרפואיות הן הזדמנות חד פעמית להוכחת המגבלה הרפואית ממנה סובל הנפגע ואשר גורמת לו לפגיעה בכושר העבודה או בתפקוד היומיומי. יש לזכור כי הועדה הרפואית הינה גוף מעין שיפוטי והחלטתה מחייבת מבחינה רפואית. בטרם תתייצב בפני הועדה הרפואית יש דברים שכדאי מאוד לדעת, להתכונן כראוי וללמוד מראש.

לצורך קביעת שיעור הנכות של נפגע התובע גמלה מאת המוסד לביטוח לאומי, נדרש הנפגע להיבדק על ידי ועדות רפואיות.

בדיקה על ידי הועדות הרפואיות תיערך בתביעות מסוג: נכות מעבודה, נכות כללית, שירותים מיוחדים, גמלת ילד נכה, תביעת נפגעי פעולות איבה ובקשה לפטור ממס.

החלטת הועדה הרפואית היינה משמעותית ואף קריטית לתביעה אותה מגיש הנפגע. הועדה הרפואית כאמור, היא שקובעת את שיעור הנכות שנותר לנפגע ומשיעור נכות זה נגזרת זכאותו של הנפגע לקבלת הגמלה ולסכום הגמלה שיקבל.

הרכב הועדה הרפואית:

הועדה הרפואית כוללת רופא לפי תחום ההתמחות הנדרש, לדוגמא, מי שתובע בגין פגיעה בעמוד שדרה תחתון ובגין ירידה בשמיעה, ישבו בועדה הרפואית בעניינו אורטופד ורופא א.א.ג.
במקרים של פגיעה רב מערכתית או במספר רב של ליקויים רפואיים יתכן ויוזמן הנפגע למספר ועדות רפואיות לעיתים גם במועדים שונים.
בנוסף לרופאים יושב בועדה מזכיר מטעם המוסד לביטוח לאומי, המזכיר אחראי לכתיבת פרוטוקול הועדה ובפועל במקרים רבים אף מסייע ומדריך את הרופאים בכללים ובנוהלי הועדה.
הרופא היושב בועדה מבסס את החלטתו בכימות מצבו של הנפגע לאחוזי נכות בהתאם לקבוע בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אשר מפרטות את שיעור הנכות שיקבע לנפגע בגין כל ליקוי או מחלה המנוי ברשימה, תקנות אלו נקראות גם "ספר הליקויים". בנוסף לקביעת שיעור הנכות, רופאי הועדה קובעים את גם סוג הנכות, האם מדובר בנכות צמיתה או בנכות זמנית, שאז יוזמן הנפגע להתייצב בפני הועדה הרפואית שוב במועד בו יסתיימו הנכויות הזמניות.

הועדה הרפואית היא גוף מעין שיפוטי. הועדה הרפואית לכאורה חיצונית למוסד לביטוח לאומי אך מי שמשלם בפועל את שכרם של הרופאים היושבים בועדה הוא המוסד לביטוח לאומי ומכאן הבעייתיות בחוסר ניטרליות ובמגמתיות.

הכנה לועדה הרפואית:

כפי שצויין לעיל החלטת הועדה הרפואית היא שתחרוץ את גורל התביעה, הועדות הרפואיות מערימות קשיים לא פעם על הנפגעים, מקצות זמן קצוב וקצר ביותר לטיפול בכל נפגע ונפגע ומכאן שנדרשת הכנה קפדנית מראש – זמן הועדה קצר ויש לנצל כל דקה באופן המיטיב ביותר. חשוב לדעת מה לומר ועוד יותר חשוב לדעת מה לא לומר לועדה.

להלן מספר נקודות חשובות שיש להתכונן אליהן מראש לפני הועדה הרפואית:

א. יש לסדר את החומר הרפואי (מומלץ בסדר כרונולגי ולפי נושאים), ללמוד את החומר, לדעת כל מסמך רפואי מה הוא אומר ובמידת הצורך, באם לועדה יחסר מסמך כלשהו, יוכל הנפגע בקלות ובמהירות למסור לועדה את המסמך ובכך לסייע לה לקבל החלטה לטובת הנפגע בהתבסס על החומר הרפואי.

ב. יש להדגיש רק את הנתונים החשובים באמת לצורך קביעת אחוזי נכות. כאמור זמן הועדה קצר ביותר, יש להיות ממוקדים, לא להתפזר ולדבר על דברים לא רלוונטים. לצורך זאת מומלץ להכין רשימה מבעוד מועד הכוללת את כל הליקויים הרפואיים מהן סובל הנפגע, לשנן רשימה זו ולהסביר לועדה בכמה מילים כיצד כל ליקוי רפואי גורם לנפגע למגבלה בעבודתו/בתפקוד היומיומי.

ג. יש להכין תעודה מזהה לפני הועדה, תעודת זהות או רשיון נהיגה שכן ללא תעודה מזהה לא יוכל הנפגע להיבדק על ידי הועדה הרפואית.

ד. בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם עו"ד המומחה בתחום ומכיר היטב את התנהלותן של הועדות הרפואיות ויוכל לסייע בהכנה הטובה ביותר עבור הנפגע. ויודגש כי רק עו"ד יכול ללוות את הנפגע ולייצגו בפני הועדה הרפואית ומשום כך מכיר היטב וחווה פעמים רבות את התנהלות הועדות הרפואיות ואת הבדיקות שהן מבצעות בכל תחום ותחום.

התנהלות הועדה הרפואית:

על פי חוק, יכול נפגע להגיע אל הועדה הרפואית בליווי קרוב משפחה, מתורגמן או עורך דין שיוכל לעזור לנפגע להציג את הליקויים והמגבלות מהן סובל ולענות לשאלות הרופאים . אישה יכולה לבקש נוכחות של אישה נוספת במהלך הבדיקה הגופנית.
בטרם יכנס הנפגע אל החדר הועדה הרפואית, יעיינו הרופאים בחומר הרפואי בתיקו של הנפגע.
בשלב הבא יכנס הנפגע אל חדר הועדה, יתבקש להציג תעודה מזהה ולשטוח את הליקויים הרפואיים והמגבלות מהן סובל- כפי שהזכרתי לעיל יש לעשות זאת באופן ברור ותמציתי. מזכיר הועדה ירשום את דבריו של הנפגע, ולאחר מכן יבקש מהנפגע לחתום על הפרוטוקול – בחתימה זו יאשר את דבריו שנרשמו וכן ייתן הסכמתו לביצוע בדיקה רפואית קלינית.
כאן חשוב לציין, כי יש לקרוא היטב את מה שרשם מזכיר הועדה, לוודא כי דברי הנפגע נרשמו כראוי וכי לא הושמטו פרטים מדבריו.
באם ישנם מסמכים רפואיים שטרם הגיש הנפגע אל הועדה הרפואית זה הזמן המתאים לצרפם.
בשלב הבא רופאי הועדה יערכו לפי הצורך בדיקה רפואית קלינית לנפגע, כל רופא בתחומו.
לאחר הבדיקה הקלינית הנפגע יתבקש לצאת מחדר הועדה הרפואית ואז יקריא הרופא את ממצאי בדיקתו למזכיר הועדה אשר רושם זאת בפרוטוקול.

החלטת הועדה הרפואית:

החלטת הועדה הרפואית מתבססת על המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה, תלונות הנפגע וממצאי הבדיקה הקלינית. כל אלו באים לידי ביטוי באמצעות קביעת שיעור הנכות על פי ספר הליקויים.
במקרים מסוימים, כאשר רופאי הועדה סבורים כי אין בידיהם את כל הנתונים הדרושים להם לצורך קביעת שיעור הנכות, יתכן ותשלח אל הנפגע הפניה לביצוע בדיקה מסוימת, שנערכת בדרך כלל במכון רפואי מטעם המוסד לביטוח לאומי, ולאחר קבלת ממצאי הבדיקה תיתן הועדה הרפואית את החלטתה הסופית, לרוב ללא צורך בהתייצבות נוספת של הנפגע בפני הועדה.
החלטת הועדה הרפואית תשלח אל הנפגע עד כחודש וחצי לאחר מועד הועדה הרפואית, למעט כאמור מקרים בהם נדרשת בדיקה רפואית נוספת, בליווי פרוטוקול הועדה הרפואית.
על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון ניתן לערר בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה. את הערר יש להגיש בכתב אל המוסד לביטוח לאומי, בצירוף נימוקים ומסמכים רפואיים רלוונטיים. על החלטת ועדה רפואית לעררים ניתן לערר בשאלה משפטית בלבד בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה אל בית הדין לענייני עבודה.

יש להדגיש כי לצורך הכנה מקצועית וקפדנית ולמיצוי מקסימלי של זכויות הנפגע בפני הועדה הרפואית מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום.

המאמר נכתב ע"י: עו"ד ימית מוריה

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="קשישים בחיפה" tag="79" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]