(חי פה) – כשמסתכלים על הנוף ממשרדו של מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל, הנמל והים במרחק נגיעה, זה נראה הכי רחוק מהצעקות, השריקות והחום בהפגנה שנערכה רק לפני שבוע בהשתתפות ההורים לתלמידים בבית הספר המגינים בקריית חיים. הראל שומר על קור רוח גם מול מאות גנים ובתי ספר שתחת ניהולו, וגם יודע כל פרט ופרט במה שקורה בכל אחד מהם.
בעוד יומיים תפתח שנת הלימודים. נכון לשעה זו דווח כי המורים והאוצר הגיעו להסכמות וכי שנת הלימודים תיפתח כסדרה. כמו בכל שנה, במחוז חיפה הלימודים יתנהלו כסידרם מהרגע שישמע הצלצול הראשון. האתגרים העומדים בפתחה של השנה הזו הם הסרת האסבסט בתיכון ליאו באק, פיזור 700 תלמידים של בית הספר היסודי מגינים והכוונה להקים תחנת משנה על ידי חברת חשמל, בצמידות לבית הספר השש שנתי עירוני ה' במרכז הכרמל.
הסרת האסבסט בליאו באק – האם אתה מרוצה מאיך שהדברים מתנהלים?
"נתחיל מזה שהאירוע היה יכול להיפתר לפני עשור", אומר הראל, "בסופו של דבר הוחלט לשפץ בשנה הנוכחית וראשית כל היה צריך לדאוג לגייס את התקציב מכול הגורמים. העבודה עצמה התבצעה במהירות. בשלב הנוכחי יש פיתרון לקראת שנת הלימודים, לכל אחד מהתלמידים בליאו באק. מהגנים ועד לתיכון לכל ילד יש בית ספר מסודר בספטמבר"
"לגבי הויכוח עם ההורים, חלק מהויכוח הוא סביב השאלה מה התקן המקובל. למדינה יש תקן שבו אפשר לחזור למבנה אחרי הסרת אסבסט. יש הורים שמעוניינים בהחמרה של התקן, כך שהוא יהיה מעבר לתקן המקובל במדינת ישראל. ממה שידוע לי, בשלב זה, הכוונה היא לחזור לבית הספר בחודש נובמבר, בכפוף לבדיקות תקינות לגבי חזרה למבנה התיכון".
"לגבי חטיבת הביניים, אנחנו אוסרים על גבייה נוספת של כספים מההורים, על מנת לערוך בדיקות מטעמם. אין דבר כזה מבחינת הערכים של משרד החינוך, שייבדקו כיתות של תלמידים, שההורים שלהם מימנו את הבדיקה".
מה יקרה אם בחודש נובמבר, מתוך מאות המורים בליאו באק יבואו כמה ויגידו, שהם חוששים לחזור למבנה? האם הם יפוטרו?
אנחנו מצפים מכל מורה לעשות את מה שנכון בעיניו. כמובן, אנחנו לא כופים כלום על אף מורה. ברגע שאפשר לחזור למבנה, מלמדים כרגיל בבית הספר. אנחנו חיים בעולם, שיש בו הרבה סכנות, ועדיין אין ברירה אלא להגיע למקום העבודה. התמודדנו עם דברים דומים בתקופת הקורונה, כשהיו לנו מורים, שלא רצו להתחסן.
מה קורה עם הילדים של בית הספר מגינים?
לפני כשבועיים קיבלנו את תוצאות בדיקת מבני בית הספר. מדובר באירוע חריג, שבו גילינו שצריך לצאת מהמבנה על מנת לחזק אותו. ברור, שחלק מבתי הספר זקוקים לחיזוק מבנה, אבל זה לא מונע את הלימוד בהם. היינו צריכים להיערך תוך כמה ימים לקליטה של כ-700 ילדים.
הוצאנו תכניות מגירה, שהיו לנו, ורצינו לפזר את הילדים בקריית חיים. פנו אלינו הורים, והסבירו לנו שיש להם יותר מילד אחד בבית הספר וזה יהיה בעייתי אם כל ילד יהיה במקום אחר. התחשבנו בהורים ומצאנו 3 מבנים קרובים בקריית חיים מזרחית: עמל, בית נגלר וחטיבת הביניים דגן. חשוב לנו שלא להפריד בין כיתות באותה שכבה והצלחנו להגיע למצב שכל שתי שכבות לומדות ביחד באותו מבנה.
כמובן שמדובר בפתרון זמני. עכשיו אנחנו בדיונים על מנת לחזק את מבנה בית הספר. בהמשך יהיה ניתן לחזור לבית הספר אולי בתוספת של כמה מבנים יבילים בהתחלה.
בית הספר השש-שנתי עירוני ג' בנווה שאנן מתחיל את שנת הלימודים בלי מנהלת לתיכון
הראל: להוציא מכרז זה דבר שלוקח זמן. אנחנו מוציאים מכרזים למשרות ניהול ברגע שאנחנו יודעים על מישרה שצריך לאייש. אנחנו עושים את זה כמה מהר שאפשר, אבל כמובן שזה תלוי בזמן העזיבה וסיבתה של העזיבה.
בקיץ הזה קשה יותר מאי פעם לאייש את כל המשרות. בשום פנים לא הסכמנו להתפשר על איכות העובדים. המנהלים הצליחו לסגור פערים וכשהיה צריך, אז גם אנחנו (הנהלת המחוז) התערבנו ועזרנו כמה שיכולנו. זה היה מאמץ רחב יותר.
מה דעתך על השיח לגבי המורים בעקבות המאבק על העלאת השכר?
השיח מציאותי. יש בו משהו אותנטי. אנחנו במשרד החינוך מבינים, ששכר המורים צריך להשתפר. ברור לנו עד כמה מורכבת עבודתו של המורה, כמה דרישות יש ובאיזו מחוייבות מדובר. אנחנו מאמינים שנדרשת התבוננות אחרת על השכר.
אני מאמין שחייבים לבנות אופק למורים הוותיקים. זו הדרך למשוך כוח אדם איכותי למערכת, אנחנו מחוייבים להוגנות מול תעסוקה. צריך לצד זה גם להבין שבשיח תקשורתי, כמו בשיח תקשורתי, נאמרים דברים ללא שליטה. צריך להבין שבשעת הצורך אפשר ליבא רופאים או נהגים, אבל לא מורים.
מורים הם הנכס האסטרטגי העמוק ביותר של החברה הישראלית.
בשנת הלימודים הבאה לא יהיו בחינות בגרות במקצועות ההומניים
אנחנו הולכים לשינוי עמוק במערכת החינוך. היינו צריכים לעשות התבוננות על המציאות והבנו שיש צורך בשינוי הזה. אנחנו מעוניינים בלמידה מותאמת, מסקרנת ומפתחת ידע. מעכשיו הלמידה תהיה יותר בצורה של כתיבה, חשיבה יצירתית, העמקה וחקר וגם בהתבוננות בין דיסיפלינארית, התלמידים יסתכלו על מרחב גדול יותר. השינוי הזה יגזור גם את שיטת ההערכה. המיומנויות הנדרשות ישתנו ואנחנו רוצים להאמין שזה ישנה את היחס, העניין והסקרנות של התלמידים.
אנחנו רואים שינוי בשיח המקצועי כלפי המקצועות האלה. מקצועות האזרחות, הספרות, ההיסטוריה והתנ"ך הם הדרך לבנות את הזהות, תפיסת העולם והגישה הביקורתית. יש להם משמעות עליונה ואנחנו מנסים לתת להם את המקום הראוי להם.