ד"ר ברנדה: שימוש ברווחי הגז הטבעי בתקציב המדינה יפגע במשק

ראש התוכנית לניהול ומדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה בנייר עמדה לוועדת ששינסקי:
הכנסת רווחי המדינה ממצבורי הגז הטבעי לתקציב השוטף עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד המשק וליצור אתגרי משילות קשים
*מנייר העמדה ששלחה ד"ר ברנדה שפר לוועדה, הנסמך על הספרות המחקרית בתחום מדיניות האנרגיה ועל מקרים דומים במדינות שונות, עולה כי שימוש ברווחים לתקציב השוטף עלול להביא לעלייה באבטלה, פגיעה בכלכלה ואף פגיעה בדמוקרטיה ושלטון החוק*

הכנסת רווחי המדינה ממצבורי הגז הטבעי לתקציב השוטף – בצורה של תמלוגים או מיסוי – עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד המשק וליצור אתגרי משילות קשים, אלה הם עיקרי הדברים של נייר עמדה שהגישה ד"ר ברנדה שפר, מומחית למדיניות אנרגיה, חברת סגל בביה"ס למדעי המדינה, וראש התוכנית לניהול ומדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה לוועדת ששינסקי. "במטרה להימנע מ'קללת המשאבים', על ישראל להפנות את מרבית הרווחים לקרן רווחים ממלכתית ולשלוט על הקרן במסגרת חוקית הדוקה שלא תאפשר שימוש ברווחים אלה במסגרת התקציב השוטף", כתבה ד"ר שפר.
לדבריה, הדיון הציבורי הנסוב כיום על שאלת גובה התמלוגים או המיסוי הוא דיון חשוב פחות מהדיון על ייעוד רווחי מדינה אלה. בנייר העמדה הדגימה ד"ר שפר את "קללת המשאבים" – כיצד מדינות שחלק מרכזי מהתל"ג שלהן מגיע מרווחים של משאבי טבע נוטות לתפקד באופן ירוד מבחינה כלכלית, להתמודד עם אתגרי משילות קשים ולהיות מעורבות בסכסוכים אלימים. ד"ר שפר אף הראתה כיצד המחקר העדכני בתחום מצא שגם מדינות שבהן רווחי המשאב הטבעי אינם המקור העיקרי של התל"ג סבלו מבעיות קשות: השפעה על שער המטבע שהביאה לפגיעה בייצוא; שיעורי אבטלה כבדים; חיזוק גופי המדינה על חשבון הסקטור הפרטי; עיבוי חסמים בירוקראטיים; גידול בהוצאות הממשלה, במיוחד על "פילים לבנים"; נסיגה במצב הדמוקרטיה, שלטון החוק ותקינות השלטון.
"על בסיס לימוד מניסיונן של מדינות אחרות שנהנו מרווחים ממשאבי טבע, שימוש שוטף ברווחים יביא מחד לגידול של הסקטורים הלא יצרניים ומאידך לא יביא לשיפור ברמת ההשכלה או להשקעה בהון האנושי", כתבה ד"ר שפר לחברי הוועדה.
היא גם ציינה כי מבט מדוקדק בנורווגיה, שנתפסת לעיתים כמי שהצליחה להימנע מ"קללת המשאבים", מעלה כי כל עוד המדינה השתמשה ברווחי חברת הנפט לתקציב השוטף, שיעור האבטלה בה היה גבוה משל שכנותיה ופרשות השחיתות היו גבוהות יחסית לצפון אירופה. רק כאשר מכרה המדינה את חלקה בחברת הנפט והחלה להפנות את הרווחים לקרן מיוחדת לדורות הבאים היא הצליחה לצמצמם תופעות אלה.
כאמור, לתפיסתה, הדרך היחידה להימנע מ"קללת המשאבים" היא באמצעות הפניית הרווחים לקרן רווחים, שתהיה מנוהלת כך שלא ניתן יהיה להשתמש בכספים לשימוש בתקציב השוטף. "המודל המוצלח ביותר לקרנות מסוג זה הוא קרנות המייעדות את הרווחים לדורות הבאים ולהשקעה בת קיימא ולאורך זמן בהון האנושי. כיום, מרבית הקרנות מסוג זה נוטות להשקיע את הכספים מחוץ למדינה על מנת לשמר את התחרותיות של מוצרים מקומיים", כתבה.
בנייר העמדה התייחסה ד"ר שפר גם לתמונת הביקוש לגז הטבעי, כפי שמבקשות להציג חברות הפיתוח. "האינטרס של חברות אלה הוא להציג תמונה של ביקוש אלטרנטיבי לשוק הישראלי וזאת על מנת להשיג מחיר גבוה מהצרכן הישראלי, אולם על פי ניתוח אסטרטגי של תנאי שוק האנרגיה העולמיים, אין להערכתי לגז טבעי זה שוק אלטרנטיבי ממשי לשוק הישראלי", כתבה. לדבריה, הקמת צינורות גז למדינות רחוקות אינו ריאלי בעקבות ההשקעה הגדולה הכרוכה בו, זאת בנוסף לעובדה שבימים אלה נבנה צינור להובלת גז בין יוון, איטליה וטורקיה, כשמדינות רחוקות יותר יעדיפו הספקת גז זולה יותר מאזור הקווקז. גם המשבר הכלכלי, פיתוח טכנולוגי חדש בארצות הברית המאפשר גישה לגז טבעי ב-SHALE ROCK וכמובן המצב הגיאו-אסטרטגי של ישראל, שיקשה עליה מכירת גז טבעי לשכנותיה, הופכים את השוק הישראלי לשוק הכמעט בלעדי לעתודות הגז שנמצאו.