ילדים ומתבגרים: הבעיות והקשיים הרגשיים שאחרי הקורונה • כללית מחוז חיפה

החיים שאחרי הקורונה אצל ילדים ומתבגרים

הקורונה הפכה בחודשים האחרונים לעוד אחת מהמחלות שהתרגלנו לחיות לצדן. השגרה שבה אט אט אל חיינו, נטולת סגרים ומסכות. המגפה אומנם כמעט כבר אינה מורגשת במרחב הציבורי, אך בתחום בריאות הנפש, ילדים רבים עדיין סובלים מתופעות 'פוסט קורונה'.

חרדות, דיכאון, הפרעות אכילה

על פי מחקר מקיף שנעשה במשרד הבריאות בנושא השפעת הקורונה על ילדים, נמצא כי חל זינוק משמעותי בבעיות רגשיות ונפשיות אצל ילדים ומתבגרים. הנתונים הנכונים לינואר 2022, מצביעים על עלייה של 30% בחרדות אצל ילדים, 40% עליה בדיכאון, ועלייה של 50% בהפרעות אכילה בקרב בני נוער.

מרפאות בריאות הנפש עבדו שעות נוספות

ד"ר ויקטור חזנוב, אחראי תחום פסיכיאטרית ילדים ונוער במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית מסביר על תופעת 'פוסט קורונה' אצל ילדים: "בגלים הראשונים של הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיהם, ילדים רבים פיתחו הפרעות בתחום בריאות הנפש. הסימפטומים לבעיות נשארו כמו שהיו לפני עידן הקורונה, אך שיעור הלוקים בהם עלה באחוזים דרמטיים בתקופת הקורונה".

לדברי ד"ר חזנוב, המרפאות של כללית בתחום בריאות הנפש עבדו שעות נוספות לאורך כל תקופת הקורונה, מתוך הבנה שהימנעות מטיפול יכולה להביא לנסיגה במצבם של המטופלים. 

ד"ר חזנוב:

התופעה המזוהה ביותר עם 'הפוסט קורונה', היא הפרעת אכילה אצל מתבגרים ומתבגרות. הפרעות האכילה מתבטאות בירידה קיצונית במשקל ואנורקסיה ופוגעות בעיקר במתבגרות צעירות. אחת הסיבות העיקריות להתפתחות של הפרעת אכילה היא מצב של לחץ סביבתי או משפחתי.

סיר לחץ

אכן, הסגרים שבאו בעקבות הקורונה, יצרו מצב של סיר לחץ משפחתי בתוך הבית. הורים שבמקרים רבים איבדו את מקור הכנסתם, נאלצו להישאר בדירה קטנה יחד עם ילדים שנותרו ללא מסגרות לימוד. המצב של לחץ בסביבה המשפחתית, הדאגה מהמצב הכלכלי בשילוב עם רמת החרדה הגבוהה באוויר הביאו בני נוער רבים לפתח הפרעות אכילה קשות.

חרדת נטישה

בניגוד לסברה הרווחת, העלייה בשיעור רמת החרדה אינה נובעת מהפחד של הילדים ובני הנוער מהידבקות בנגיף. "ילדים הם חכמים ומבינים שהנגיף לא מסוכן עבורם, כך שהיו מקרים מועטים של חרדה סביב הנגיף עצמו. החרדה נבעה בעיקר מהדאגה להורים ולמבוגרים בסביבה הקרובה. מתבגרים נוטים לפתח חרדת נטישה ודאגה שמשהו רע יכול לקרות להורים והם עלולים להישאר לבד. נגיף הקורונה שפגע בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, גרם לילדים לפתח פחדים בהדבקת הורים או סבים מבוגרים בנגיף והביא לעלייה הגבוהה בשיעור החרדות", מסביר ד"ר חזנוב.

השפעות הבידוד החברתי

גם הסיבה לזינוק במקרי הדיכאון אצל ילדים שייכת, איך לא, לבידוד החברתי שנכפה עלינו בזמן הסגרים. ילדים ובעיקר מתבגרים, זקוקים לפגוש חברים כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלהם, דבר שהיה חסר מאוד בתקופת הסגרים. התקשורת החברתית הפכה לווירטואלית הן בתקשורת הבין-אישית והן במסגרות הלימוד. כאשר נער מתבגר לא מתראה עם חברים, הסיכוי שלו לפתח דיכאון גדל.

שיגרה וחברה שומרות על הנפש

"כדי לשמור על בריאות נפשו של הילד, הוא חייב שיגרה וחברה", טוען ד"ר חזנוב ונותן טיפים להורים איך למנוע את הבעיה הבאה: "אומנם הבעיות סביב מגפת הקורונה הולכות ופוחתות, אך אנחנו עדיין נתקלים בהורים שחוששים לשלוח ילד לחוג או למפגש חברתי, מתוך פחד שיידבק בנגיף. הורים צריכים להמשיך בשגרת החיים ככל שניתן ולא לזרוע בילדים פחד או בהלה מיותרת".

בעניין החיסונים אומר ד"ר חזנוב:

אני ממליץ להורים לחסן את הילדים נגד נגיף הקורונה. החיסון לא רק מונע תחלואה קשה, אלא גם מוריד את רמות החרדה אצל ילדים. אנחנו יודעים לומר בוודאות שילד שקיבל את החיסון, הפך להיות פחות חרדתי.

"כמה שפחות חשיפה לחדשות ועדכונים"

לדברי ד"ר חזנוב שמירה על שגרה והימנעות מפאניקה מיותרת היא התנהגות חשובה שההורים צריכים לסגל לעצמם גם בתקופות מתוחות אחרות. "אירועים ביטחוניים לא צריכים לגרום לנו להסתגר בבתים ולפחד לצאת לרחוב, עלינו לשדר לילדים שהחיים ממשיכים כרגיל. בכלל אני ממליץ כמה שפחות לחשוף את הילד לחדשות ועדכונים. חשיפת יתר מביאה באופן ישיר לעליה ברמות החרדה", מסכם ד"ר חזנוב.

ד"ר טטיאנה ז'לוז'ין מנהלת מערך בריאות בנפש במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית מוסיפה: "כמו בבעיה בריאותית, גם בבעיה נפשית חשוב להגיע לטיפול כמה שיותר מוקדם, לא לחשוש ולהסס. טיפול מוקדם ימנע פגיעה בתפקוד ויאפשר חזרה לחיי השגרה".