טקס אזכרה לחללי הצוללת אח”י דקר
היום (א’), כ”ט בטבת התשע”ו, 10 בינואר 2016 , נערך טקס אזכרה לחללי הצוללת אח”י דקר בהר הרצל בראשות סגן ראש המטה הכללי, אלוף יאיר גולן, מפקד זרוע הים, אלוף רם רוטברג ובנוכחות המשפחות השכולות.
בשעות הבוקר נערך טקס ימי, סמוך לנקודת הציון בה נמצאה הצוללת אח”י דקר,
265 מייל מחופי הארץ, בראשות מפקד שייטת 7, אלוף-משנה ג’, מפקד אח”י רהב,
סגן-אלוף ש’, מפקדים ולוחמים משייטת הצוללות ומשייטת ספינות הטילים.
במהלך הטקס, הוקראו שמות הנופלים, הונחו זרים לזכרם, התקיים מטח כבוד
וכן הושמעה צפירת התייחדות.
בתאריך ה 9 – בינואר 1968 הסתיים שיפוצה של הצוללת אח”י דקר בבריטניה והיא
יצאה לדרכה לכיוון נמל חיפה. כחמישה ימים לפני תאריך הגעתה המיועד
לישראל, נעלמו עקבותיה ו 69 לוחמים הוכרזו כנעדרים.
רק בשנת 1999 אותרה הצוללת סמוך לחופי קפריסין.
גשר הצוללת הובא לישראל ונמצא כיום במוזיאון חיל הים בחיפה.
מדברי סגן ראש המטה הכללי, אלוף יאיר גולן: “טקס זה ייחודי בעיניי. למרות חלוף השנים, אי אפשר שלא להתרשם מלכידות המשפחות, מהמשפחתיות
המלוכדת של חיל הים, ומכך שזיכרון ה”דקר” חי ונושם בחיל הים, כאילו לא
חלפו 48 שנים-כמעט שנות דור.
בעוד יומיים נקלוט בצה”ל את אח”י “רהב”-תוספת אסטרטגית חשובה ליכולתו של צה”ל וליכולותיה של מדינת ישראל.
קליטת ה”רהב” מסמלת יותר מכל את המתח התפיסתי העצום בו מצוי צה”ל וחיל
הים בתוכו. תפיסת הביטחון של מדינת ישראל נשענת על 4 רגלים: חברה לכידה,
כלכלה צומחת, בעל ברית אסטרטגי וצבא חזק.
אף לא אחד מהמרכיבים הללו הוא בבחינת מובן מאליו, ומכולם, מרכיב החברה הלכידה הוא הרגיש ביותר, והנדרש ביותר לטיפול וטיפוח. צה”ל הוא בבואת החברה האזרחית. אנו משקיעים רבות ואף נשקיע יותר, בשימור צה”ל כצבא העם- צבא התומך את מלאכת הלכידותהחברתית בדרך הכבוד ההדדי, השיח הפתוח והסובלנות.”
מדברי מפקד זרוע הים, אלוף רם רוטברג: “היום אנו מתייחדים, נמצאים הכיקרוב שאפשר להיות.
כאן בגובה ההר, ושם בעומק הים. לכאורה צירוף מקרים ואולי ממש לא.
אנחנו אנשי חיל הים מנסים להיות כאן איתכם- לגעת, לחבקולחזק.
וגם שם, בים, צוללני אח”י רהב מצדיעים לצוללני אח”י דקר כפי שראיתם
בשעות הבוקר. אנו ממש רואים אותם, חשים אותם, כאילו עמדנו יחד איתם על
הרציף בפורטסמוט. ואפילו חווים כמוהם את אותן תחושות ורגשות בדרכם ליעד
הנכסף- הביתה, בכדי לראות, לגעת, לחבק ולנשק אתכם. אחד אחד נכנסו פנימה,
אל תוך הצוללת, אותה צוללת שתתאחד עם גופם ותהווה לאחר שבעה עשר ימים
את מצבת חייהם, לעולמים, שם בעומק לב הים.”
