בשכונת שפרינצק, בחלקה התחתון מסתתר פארק קסום.
רבים אינם מכירים אותו.
זה הפארק הכי גדול בחיפה. אורכו כמה מאות מטרים.
יש בו גן משחקים, המון דשא ועצי חרוב עתיקים מרשימים.
הוא מטופח ונקי והוא מתחבא היטב בלב השכונה ויוצר ראה ירוקה של ממש.
מומלץ להגיע בשעות אחר הצהריים עם הילדים
סיור קצר בפארק הכי מרשים בחיפה – גן אלי כהן. תמונות
כתבות קשורות לנושא זה
10 תגובות
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
לאורח הראשון (או שאר המתמצאים),
איפה נמצא גן האלכסון בתל אביב?
לא מוצא… יש לו שם יותר מוכר? לאיזה רחובות קרוב?
ואולי גם יהב יחשוב שצריך גן אמיתי גם בחיפה? (כפי שכתבתם)
פלא שאנשים בורחים מחיפה במקום להשאר בה… מה הוא מתפלא.
תושבי העיר הזאת משוועים לפארקים שבהם יכולים התושבים לבוא כדי להירגע ולנפוש. זורים חול בעינינו כאילו יש שטח פתוח בחיפה, כשבפועל כמעט כל השטח הזה אין לו נגישות לתושבים, וגם בו נוגסים בנגיסות ענק.
במקום תוכניות בניה מפלצתיות תנו לנו פארק בשטח של מחנה זאב. המיקום אידיאלי, הצורך קיים. אז למה אתם מחכים?
יש תקנים לגודל של פארק שכונתי, עירוני , וגן ציבורי
גן אלי כהן עומד אולי בתקן של גן ציבורי שכונתי,
בכל עיר מתוקנת בארץ ובעולם יש פארק עירוני אחד לפחות ,
בדרך כלל יותר מאחד
בחיפה השטח הירוק שבתוך העיר הולך ומצטמצם.
מפתחים אך ורק פארקים בשולי העיר כגון פארק הכט ופארק הקישון וגם שם הנושא בעייתי.
לדעתי על עיריית חיפה להפסיק עם משחקי הכבוד ולשקול ברצינות את ההצעה המוצעת לעיל על ידי שלמה
השטח שכרגע ממוקם בו מחנה זאב מתאם בדיוק לפארק נופי בתוך העיר .
פארק שכזה יתרום לחיפה יותר מהבינוי שמתוכנן שם .
פארק שכזה יועיל הן לשכונה שליד והן לשכונות כמו הדר והגרים ברחובות פועה עבאס ודרך הציונות
שאינם משופעים בגנים ציבוריםהפתוחים לציבור.
חיפה, שהיתה פעם ירוקה ונעימה הופכת להיות אפורה וצפופה. אפילו ראשון לציון – עיר בחולות ללא הכרמל של חיפה, הרבה יותר ירוקה היום מחיפה. החזון של ראשי העיר הוא להפוך את הירוק לאפור את הצומח לבטון ובראש וראשונה את כיסי הקבלנים למלאים בזהב.
חבל שזה המצב, רבים מאיתנו הצביעו בזמנו עבור יונה יהב שתמך בנושאים שאנו מאמינים וכיום הוא בבת עינים של הקבלנים.
בודאי יהיה לזה ביטוי בבחירות שיבואו אלינו במהרה.
יש הבדל בין פארק לגן ציבורי
גן אלי כהן זה אכן גן ציבורי. שלצער התושבים באזור גם לא הכי מטופח.
חובת הערייה לתחזק אותו ולטפח אותו. ולשנות את מצבו בצורה יסודית.
אפשר לשתול בו צמחי קקטוסים וצמחים אוסטרלים שאינם צורכים מים ולשנות את פניו בצורה מהותית.
הבעיה המרכזית שלנו , תושבי חיפה בכלל והכרמל המערבי , משפרינצק, רמת שאול וכרמל צרפתי , שאין לנו פארק אמיתי.
כלומר שטחים ירוקים רחבים צמחיה טבעת משובצת בגינון מלאכותי . ריאה ירוקה אמיתית, שתסנן לנו את כל כל הזיהום וה-co2 באוויר.
למעשה יש שטח כזה שעיריית חיפה זוממת לבנות עליו עוד בטון עוד גושי בלוקים.
עוד כיעור של הנוף והרס שטחים ירוקים.
יש את השטח מ-מנזר סטלה מאריס עד – וכולל בית הספר טשרניחובסקי ושטח מחנה זאב
שצריך לשמור אותו ולשמר את העצים והירוק שבו. ואפילו לפתח עוד יותר. לעשות "מבצעי נטיעות" .
אפשר וצריך שיהיה לנו פארק אמיתי. לא רק לתושבי ניו-יורק מגיע (סטנטרל פארק) גם לנו !.
תשמיעו את קולכם כנגד תוכניות הבניה ובעד שימור הירוק בחיפה !
גם אני לא מגדירה את גן אלי כהן כפארק מרשים, הגינון בו אלמנטרי – דשא, קצת שיחים ועצים. לא יותר מדי דימיון והשקעה. בשנה שעברה כשחלה גזירת האיסור על השקיית גנים, הדשא התייבש והגן נראה עלוב. מה שכן, גן זה הוא זכר לגנים שהוקמו בארץ בשנות השישים, כאשר היקצו לגנים ציבוריים שטחים נרחבים ולא חסכו עליהם לטובת נדל"ן. אז נותר רק לקוות שהריאה הירוקה הזו לא תינגס, אלא תישמר להנאת תושבי הסביבה, שאכן מנצלים אותהו היטב. אפשר למצוא שם ברוב שעות היום מבוגרים וצעירים שיושבים על הספסלים נים או משוחחים בחברותא, בני נוער וילדים, אנשים עם כלבים, ובסופי שבוע גם את חובבי הפקניקים והמנגלים למיניהם.
בהמשך לדברי למעלה איך צריך להראות גן מטופח באמת ומרשים באמת, הנה
דוגמאות לא מחו"ל אלא יותר קרוב אולינו – גן האלכסון בתל אביב. בהחלט יש מה ללמוד!
שילוט על החי והצומח
עיצוב עד הפרט האחרון גם מקלטים הופכים לפינות ישיבה
השקעה באלמנטי משחק ותאורה מיוחדים ומגוונים
שתילה עונתית ומגוונת
אני רואה קצת עצים ושביל. רמת הטיפוח באופן כללי בגנים השכונתיים בעיר נמוכה ביותר.
אולי מצבו של הגן הזה קצת יותר טוב אבל עדיין קשה לי לקרוא לו מרשים. אין בו שום אלמנטים מרשימים.
יש בו קצת עצים בוגרים וספסלים. אני מתהלך בערים רבות בעולם בגנים ציבוריים גדולים וקטנים ולצערי
בארץ רמת הטיפוח נמוכה מאד, או שהרגילו אותנו לא לדרוש יותר – קצת דשא, פה ושם שיחים וכמה עצים.
אני מצפה שהגנים יהיו עונתיים, שיאפשרו לראות פריחה שונה וצבעים שונים בחורף ובקיץ, שיכללו אלמנטים
כמו בריכות, מפלים, מזרקות, פינות ישיבה מיוחדות, פיסול חוצות, שילוט על הצומח והחי, תיחום בקירות
אבנים או קירות צומחים, חומרים מגוונים, מתקני ספורט ומשחק מגוונים.
כנראה שבגלל מסעותי עיני נפתחו לרמה אחרת של טיפוח גנים עירוניים בצורה יצירתית, גאומטרית, צבעונית, חינוכית.
אני מצטער שאני מעלה דרישות כאלו מוגזמות, אני צריך כל פעם להזכיר לעצמי שאנחנו בישראל ופה שיכונים נחשבים
תכנון איכותי וגנים מוזנחים נחשבים מרשימים.
הגן הזה יורד למטה עד רחוב הבסטיליה. אחר כך יותר למטה, ליד הכביש הראשי יש את גן אלכס ומעבר לכביש – פארק הכט.
שכונה ירוקה עם נוף מדהים, חבל רק שמי שבנה את הבתים בשכונה, בנה אותם בניצב לים. איזה פספוס.