לאחר שנים של הפלגות בינלאומיות ביוון, טורקיה, קפריסין וקרואטיה, שהתבצעו ביאכטות תחת כנפי חברת "ימה" של אסף רייפלד, היה צפוי שקבוצת השייטים חברי מועדוני השייט של עמותת "אתגרים" תחליט לפרוש כנפיים רחוק יותר ומאתגר יותר.
בהתארגנות מהירה נרשמו חברים לאכלוס שלוש יאכטות ולאחר שלוש טיסות הגענו לנורווגיה ל-אבנס (Evenes) וממנה (בנסיעה ארוכה באוטובוס נגיש) לסבולבאר (Svolvaer). היום הראשון נוצל לקניות מצרכי יסוד ולהתארגנות על היאכטות.
החלק הקשה בניידות ביאכטה עבור משתמש בכיסא גלגלים הוא ביצוע שני מעברים: מהרציף לסיפון היאכטה ומסיפון היאכטה ל"סלון". המעבר הראשון תלוי במבנה הרציף, באופן קשירת היאכטה לרציף ובמבנה היאכטה. בנורווגיה מקובלת קשירה לאורך הרציף ("long-side"), כך שהכניסה האחורית לא בשימוש גם אם היא נוחה (יחסית). במעבר בין הרציף לסיפון צריך להרים את האדם מכיסא הגלגלים לגובה מעקה (או דופן) היאכטה ולהוריד לספסל בסיפון. בכניסה ל"סלון" צריך להתגבר על הפרש גובה של מספר מדרגות תלולות וצרות (למעשה סולם).
בזכות מוחו וידיו הנפלאים של מתנדב רפא"ל בקהילה למען צרכים מיוחדים (מרל"ם), אבי לוי, פותח מתקן דומה ל"כיסא רב מלחים". המתקן כולל כיסא גמיש, גלגילות, חבלים וחיבור למנור (המוט שניצב לתורן היאכטה). הגלגילות יוצרות "רווח כוח" כך שהמפעילים צריכים להפעיל כוח סביר בלבד. המתקן הופעל במשך כל ימי השהייה שלנו ביאכטה ומנע מצבי "סחיבה". לאור הניסיון שהצטבר, יש כוונה לשכלל את המתקן לטובת ההפלגות הבאות.
למחרת המשכנו לנוע דרום מערבה לאורך החוף ועגנו בסטרומויה ((Straumoya המהווה מפרץ טבעי אידיאלי לשייט בסירות הגומי ו"טעימת שחייה" במים הקפואים. לפנות ערב עגנו שלוש היאכטות במעגן הזעיר של נוספיורד ((Nusfjord שם ניסינו שיטה חדשה לרדת מהיאכטה לרציף – החלקה על גבי סירת גומי הפוכה:
יצאנו לסיור קצר בעיירת הדייג נטושה למדיי והתרשמות מראשי הדגים החשופים מבשר התלויים ל"הנאת" התיירים…
למחרת המשכנו לכיוון דרום מערב אל עבר הכפר ריינה (Reine) ובאמצע ההפלגה התגשמה אחת ממשאלות הטיול והבטחותיו של אסף – להקה נפלאה של לווייתנים קטלנים (אורקות), אחד מטורפי העל יפי התואר בעולם כולו, הצטרפה לשייט לצדנו, שיתפה פעולה ואפשרה לכל אחד מסירות הפלוטילה זמן איכות נפלא לצידה.
בבוקר יום ד', קמנו למעטה ערפל סמיך שאילץ אותנו לאחר את היציאה לדרך. הרוח עלתה מעט ל-20 קשר ואפשרה לנו להיעזר במפרשים ולהתקדם מהר יותר בסיועה של אמא-טבע.
שיא החווייה חיכה לנו כאשר בערב; הגענו אל כפר מבודד ויפה בשם גרוטבאר ( Grotavaer ) שם זכינו לראות לראשונה בטיול ובאופן בלתי צפוי לעונה זו של השנה את הזוהר הצפוני, ה"אורורה" הירקרק והמרגש מאין כמותו. קריאות השמחה וההתרגשות הרקיעו לשמיים!
יום ו', יום השייט האחרון נתן אקורד סיום "קרשנדו" אמיתי לשייט; 11 שעות של שיט והטיות רציניות ברוחות חזקות של 45 קשר. הסקיפרים עמדו במבחן בגבורה, והשכילו להתגבר גם על זרם נגדי באחד המעברים לפני הכניסה למעגן טרומסה (Tromsø) .
היום האחרון נוצל לפעילות יבשתית של קניית מזכרות, ארוחת סיכום ופרידה בעיר, גלידה ומצג מרהיב נוסף של זוהר צפוני בין העננים לקינוח.
למתעניינים, להלן מפת ההפלגה (מוצגת בתוכנת Google Earth) באדיבות אסף רייפלד:
רשמה:
ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי.
מנהלת נגישות ישראל צפון (נ.י.צ.)
עמותת נגישות ישראל (ע"ר),
וחברת מועצת העיר קריית ביאליק
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="נכים בחיפה" tag="77" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]