"הוריי מבוגרים וחולים, אחותי מתמודדת עם מוגבלות קשה – כשיש אזעקות אנחנו אבודים"

(חי פה) – מאז החלה הלחימה בצפון, מוצאים עצמם תושבים רבים בחיפה והקריות ללא מקלט או ממ"ד ונאלצים להסתפק במרחב הכי מוגן בביתם בזמן האזעקות. עבור משפחות רבות, משמעות הדבר היא לעמוד בחדר המדרגות בבניין או בחדר פנימי בדירה, אך כאשר אחד מבני המשפחה הוא אדם עם מוגבלות הרתוק למיטה, האתגר הופך למורכב הרבה יותר.

זהו המצב הקשה עמו מתמודדת משפחה מקריית שמואל בשבועות האחרונים. בני המשפחה מספרים כי פנו שוב ושוב לגורמים הרלוונטיים, אך לדבריהם, עד כה לא זכו למענה שיעניק להם ביטחון במקרה חירום. "אין לנו אפשרות להיכנס לממ"ד או לרדת למקלט, נותרנו חסרי אונים", מספרים בני המשפחה ומביעים תסכול מכך שעדיין לא נמצא להם כל פתרון, על אף הסיכון הברור שנשקף להם לאור המצב.

"זקוקה לשני אנשים כדי להתנייד"

"הוריי גרים בדירה ישנה של חברה משכנת, מקום שאינו ראוי למגורים", מספרת בכאב בתם של בני זוג מקריית שמואל. לדבריה, מלבד מצבה הירוד של הדירה, אין בה כל מרחב מוגן, וחדר המדרגות אינו אופציה, שכן הוא מלא פתחים ואינו בטוח במקרה של אזעקה. "גם אילו חדר המדרגות היה בטוח, זה לא היה משנה," היא מוסיפה, "אחותי בת ה-24 מרותקת למיטה כבר שש שנים. הכול התחיל ב-2018, כשהייתה צעירה בת 18 ובריאה. מצבה הידרדר בהדרגה, וכיום היא חולה ומתניידת רק בכיסא גלגלים, מבלה את רוב היום במיטה, וכדי לצאת מהבית היא זקוקה לעזרת שני אנשים שיישאו אותה בכיסא גלגלים במורד המדרגות."

גם מצבו הבריאותי של אב המשפחה, בן 80, אינו מאפשר מענה מהיר בשעת חירום. "אבי לא בריא, גילו לו גידול במוח, שגורם, בין היתר, לטשטוש ראייה ובעיות זיכרון. הוא ואמי, בת 65, שגם היא מתמודדת עם בעיות בריאותיות קשות לאחר שעברה שני טיפולים בסרטן, אינם יכולים לרוץ למקלט הציבורי שנמצא ברחוב," היא אומרת בדאגה. "הדאגה שלי רק גוברת, במיוחד כשבשכונה היו כבר נפילות. בפעם האחרונה החלונות נשברו ואני חוששת שחלילה, בפעם הבאה זה עלול להיות גרוע יותר."

חשים שלאף אחד לא באמת אכפת

"פנינו לפיקוד העורף כשהחלו נפילות טילים ליד ביתם ונגרם נזק לחלונות," משתפת הבת בכאב. "פיקוד העורף הפנה אותנו לעירייה, שהפנתה אותנו לרווחה. הרווחה הציעה לשלוח את ההורים לנופש בבית אבות, ולמצוא מסגרת אחרת עבור אחותי. אבל אחותי זקוקה לי או לאמא כל הזמן – היא מתעלפת לעיתים קרובות, ויכולה לאכול רק מזון במרקם רך. הסברנו לרווחה שפשוט אי אפשר להפריד ביניהם, אך נאמר לנו ש'זה מה יש' ושאין אפשרות אחרת."

"התחושה היא שאנחנו נופלים על אוזניים ערלות, כאילו לאף אחד זה לא באמת אכפת," היא מוסיפה. "עמותת נכים סידרה להם חדר במלון בתל אביב לשבוע, עד יום שישי שעבר, ה-1 בנובמבר 2024. ביקשנו להאריך את השהות, אבל הם לא יכולים לאשר זאת. אנחנו מודים להם ומעריכים מאוד את עזרתם, אך לא יודעים איך להמשיך מכאן.

משפחתי מועמדת למעבר דירה דרך החברה המשכנת. הוסבר לנו שאין דירות עם ממ"ד, אלא רק כאלה עם מקלטים, כך שזה לא משנה, כי גם את המקלטים הם לא יכולים להגיע אליהם. כשפניתי לעירייה, ביקשתי מהם פתרון שיאפשר לנו מקום לשהות בו לכמה ימים, לא כספים או עזרה אחרת, אלא פשוט מקום שיתמוך בנו במצב הזה. אך לצערי, אין עם מי לדבר."

מעיריית חיפה נמסר בתגובה:

״בשל המצב הביטחוני, המשפחה מעוניינת להתפנות יחד מהבית. הוסבר להם כי זה בלתי אפשרי, משום שפיקוד העורף לא הורה על פינוי תושבים באזורנו. יחד עם זאת, הוצעה למשפחה ע״י חברת ״עמיגור״ דירה מונגשת בקריית חיים, אך הם סירבו היות שהם מבקשים להשאר בשכונה דתית בקריית שמואל. בהתייעצות רחבה של אנשי מקצוע נמסר כי עבור הבת ניתן למצוא מסגרת מותאמת לצרכיה אך לא ניתן שתהיה משותפת עם הוריה אשר להם צרכים אחרים ואין מסגרת שתקלוט את שלושתם יחד. הבת מסרבת לכך ואינה מוכנה לחתום על ויתור סודיות על מנת שהרווחה יאספו את החומרים הנדרשים לסידור זה. למרות פניותיה המרובות של הבת היא מקבלת מענים מסודרים ומתקיימות עמה שיחות טלפוניות רבות, באופן יומיומי״.