פדיון הכפרות בשכונת הדר תשע”ו – סיקור מצולם

מנהג הכפרות הנהוג זה שנים רבות, התקיים בחיפה במספר מוקדים בשכונת הדר וברחובות מיכאל וסמוך לרחוב ארלוזורוב. במוקדים אלה התקבצו מספר רב של משפחות עם ילדים קטנים ונופפו מעל ראשם את התרנגולות, ככפרה על החטאים שעשו מתחילת השנה הקודמת ועד ליום הדין.

 הנפת תרנגולת מעל לראש - מנהג הכפרות ברחוב ארלוזרוב עם תושבי השכונה בחיפה (צילום: בן אופיר)
הנפת תרנגולת מעל לראש – מנהג הכפרות ברחוב ארלוזרוב עם תושבי השכונה בחיפה (צילום: בן אופיר)

התקהלות ילדי השכונה לקראת פדיון הכפרות  (צילום: בן אופיר)
התקהלות ילדי השכונה לקראת פדיון הכפרות (צילום: בן אופיר)

הפדיון על התרנגולות הוא כמחיר של 30 שח וקיימת האפשרות לפדות גם בכסף

 מכירת העופות לפדיון בכסף ולאחר מכן החזרה לדוכן והעברה לשחיטה (צילום: בן אופיר)
מכירת העופות לפדיון בכסף ולאחר מכן החזרה לדוכן והעברה לשחיטה (צילום: בן אופיר)

הסבר על מנהג הכפרות

את ה”כפרות” נהוג לקיים בערב יום הכיפורים לפנות בוקר (אם כי ישנם המקדימים בימים קודם לכן). עבור גבר או נער לוקחים תרנגול, ועבור אשה או ילדה לוקחים תרנגולת. את העוף לוקחים ביד ואומרים פסוקים מן התנ”ך הפותחים במילים “בני אדם יושבי חושך”, לאחר-מכן מסובבים את התרנגול/ת סביב הראש ואומרים: “זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני ילך לחיים טובים ולשלום”. על הטקס חוזרים 3 פעמים, פודים את התרנגול בממון ונותנים את דמיו לצדקה, לאחר-מכן שוחטים אותו ואוכלים את בשרו בסעודה המפסקת, לפני תחילת הצום.

ברכות פדיון הכפרות ברחוב ארלוזרוב בלילה  (צילום: בן אופיר)
ברכות פדיון הכפרות ברחוב ארלוזרוב בלילה (צילום: בן אופיר)
007.JPG
ברכות הפדיון ברחוב ארלוזרוב נשים בלילה – פדיון הכפרות – הנפת תרנגולת מעל הראש (צילום: בן אופיר)

למנהג אנו קוראים ה”כפרות” שכן התרנגול מהווה תחליף, “כפרה”, לאדם. על האדם להתבונן בכך כי לאור התנהגותו השלילית גורלו היה אמור להיות זהה לגורל התרנגול, אבל ה’, המרבה לסלוח, מכפר וסולח על העוונות. כדי ל המנע מטעות ולא לחשוב שהכפרה היא באמת קרבן – לכן המנהג הוא לא לקחת בתור כפרה בעל חיים שבשעתו היה ראוי להיקרב כקרבן בבית המקדש. לכן לוקחים תרנגול או תרנגולת, למשל, ולא תורים ובני יונה. לעומת זאת אפשר לצאת את ידי חובת מנהג הכפרות גם בדג חי או אפילו בכסף. מנהג הכפרות דומה במידה רבה לשאר המנהגים הסימליים הנהוגים בראש השנה, כגון אכילת תפוח טבול בדבש בליווי ברכה ו”יהי רצון” שה’ ייתן לנו שנה טובה ומתוקה. גם כאן הכוונה, כי כאשר עושים דבר בלתי רגיל, סימלי במהותו, מעוררים על ידי כך את המחשבה הנכונה ואת הכוונה הרצויה.אין פירושו של דבר, כמובן, כי הדבר הסמלי עצמו, כבר מבטיח את התגשמות הענין כולו. זאת אומרת, שאין אכילת התפוח בדבש כשלעצמו מבטיחה שנה מתוקה. היא רק מזכירה לנו כי עלינו לבקש ולהתפלל שה’ יתן עלינו שנה טובה ומתוקה. הוא הדין לכפרות, שאינן מבטיחות באופן אוטומטי מחילת עוונות, רק מזכירות לנו כי עלינו להשיג מטרה נעלה זו על ידי תשובה ומעשים טובים

 פדיון הכפרות ברחוב ארלוזרוב עם תושבי השכונה - הנפת תרנגולת מעל הראש (צילום: בן אופיר)
פדיון הכפרות ברחוב ארלוזרוב עם תושבי השכונה – הנפת תרנגולת מעל הראש (צילום: בן אופיר)

מנהג הכפרות – פרסומים על לוח המודעות השכונתי

הודעות פורסמו על גבי לוחות מודעות בשכונה וגם הבהרות לגבי השחיטה והשימוש בעופות על ידי רבנים מקומיים וראשי שכונות

מנהג הכפרות - פרסומים על לוח המודעות השכונתי (צילום: בן אופיר)
מנהג הכפרות – פרסומים על לוח המודעות השכונתי (צילום: בן אופיר)
הבהרה ופרסום בנוגע למנהג הכפרות בחיפה - הרב גנזלר ראש שכונת וויזניץ  (צילום: בן אופיר)
הבהרה ופרסום בנוגע למנהג הכפרות בחיפה – הרב גנזלר ראש שכונת וויזניץ (צילום: בן אופיר)

אני מאחל לכל בית ישראל צום קל וחתימה טובה ” לשנה טובה תכתבו ותחתמו ”
צילם וכתב: בן אופיר .

3 תגובות
  1. נפתלי אמר/ה

    כתבה טובה ומסבירה היטב את התהליך הביזארי הזה לעיניים חילוניות.

  2. Diogenes אמר/ה

    גועל נפש. רוצחים ייצור חסר אונים כדי לזכור שעלינו לעשות מעשים טובים ולחזור בתשובה.

  3. אילן אמר/ה

    האם. הבריכה כוללת את המשפט השגוי “אני ילך” ?
    @

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.