למרות שאת יונה יהב לא בחרתי להיות ראש העיר שלי הוא אכן ראש העיר של כל החיפאים באשר הם. כשקם לגוף כמו עיר גדולה כחיפה ראש חדש כבר נשמעות הצעקות וההתכהות בו שהוא לא בסדר ושדברים לא זזים בעיר ושהרבה סובלים מבירוקרטיה קשה בעיר, וכהנה וכהנה טענות והאשמות.
היום למדתי שיעור מאוד חשוב בפוליטיקה, כשרוצים להזיז דברים בעיר הזו צריך לדעת למי לפנות והאיש הזה הוא ראש העיר, אך יותר חשוב ומעל הכל איך לפנות לראש העיר. את השיעור הזה למדתי היום מאיש חשוב מאוד ויקר לליבי. הוא מטפל בהתנדבות בכל הבעיות בשכונת נווה שאנן ורובכם מכירים אותו בשם צביקה ברבי.
אל ראש העיר צריך לגשת בדרך חיובית ובצורה מסודרת עם אג'נדה מסודרת כמו חיילי שחמט "עמודו דום" קשוחים. במקרה שכזה צריך לזכור להשאיר את כל הארס והרעל בבית כי בצעקות ובהאשמות ובכעס לא נשיג את המטרה שלשמה אנו נלחמים להשיג צודקת ככל שתהיה. הרי אל לי לשכוח כי בתוך עמי אני חייה.
ושכך, אדם שכזה צריך לדעת להקשיב קשב רב לבעיות השכנים ולמצוקתם. חוסר בדברים טיפול בבעיות ברחוב במצוקות כגון מצוקת הדיור ומצוקת החניה הלכלוך הביטחון החינוך של ילדינו ובריאות שלא פחות חשובה. אדם שכזה הצומח מתוך עמו חייב להיות בעל אופי של מנהיג עם רוחב לב ענק הרואה קדימה בעשרים צעדים רחוק יותר מכל אדם אחר. והיודע לגייס את ראש העיר לעזרתו בצורה חיובית גם אם יש אי אילו הסכמות סייגים והשגות לגבי אושיות בשכונה.
ערב החג מתקרב בצעדי ענק וצביקה רץ בין בתי השכנים לדאוג לנזקקים לקשישים למעוטי יכולת ולמשפחות שקולות. היום סיפר לי צביקה כי הוא רץ בין בתי משפחות מעוטות יכולת וחילק כרטיס טעון בשווי של 500 שקלים לקניות מצרכים לחג. אך סוף לסיפור עדין אין, המשך יבוא!!!
כתבה נרחבת על שכונת נווה שאנן והטיפול בה בהמשך השבועות הבאים. השארו איתי להמשך הבאות.
ומכל מלמדי השכלתי,רק שהתלמיד לא יעלה על המורה, אשרי הענוו הצנוע וטוב לו.
בברכת חג שמח בריאות ופרנסה טובה, חגית