מועדון לילה אקסקלוסיבי שנחשב לאחד מהיוקרתיים בארץ נפתח בחיפה בסוף שנות החמישים. "מולין-רוז'." שתי סיבות הפכו אותו לכזה. הסיבה הראשונה זו התוכנית העשירה והסיבה השנייה המחירים הגבוהים שנדרשת לשלם כדי לבלות במקום. הנרי הבעלים, יליד מרוקו בעל גינוני נימוס ולבוש אירופאים, השקיע כסף רב לשוות למקום אווירה של מועדון יוקרתי. התוכנית במועדון הובאה היישר
מפריז. זמרים, זמרות, סטריפטיז אומנותי ומיוחד ואקרובטים וירטואוזים שונים הובאו הישר מה'קרייזי-הורס' פריז. את הופעותיו הראשונות בארץ עשה הזמר ג'ימי לוייד במועדון.
הזמר יליד טרינידד התחבב על ישראלים ובילה כאן את רוב חייו. ללוות אותו עם הסקסופון היה אתגר מעניין וכל הערב חיכיתי להופעתו. ג'ימי השתמש בבושם בשם ""that’s, שמשום מה, הטריף את חושיי. הוא שר ואני על הבמה קצת מאחוריו, מסניף את הריח וממריא לעננים. ג'ימי הבחין במצוקה ופשוט נתן לי את הבקבוק במתנה. אחת ליומיים הזלפתי טיפותיים על מנת לחסוך, אך מגיע היום והבקבוק מתרוקן. אפשר להאמין או לא.
במשך שנים פתחתי מידי פעם את הבקבוק הריק ונהניתי מריחו המשכר. למעלה מעשרים שנה חלפו, טיילתי לתומי בין דוכני המכירות בעיר התחתית כשגיליתי לפתע בקבוק שחרחר מוכר. מופתע והמום שאלתי את המוכר ואכן זה בושם "that’s" אותו חיפשתי זמן רב. קניתי מיד את כל המלאי שהיה בחנות. בקבוק אחד שלם ויצאתי להתבשם. ימים חלפו, לא היה מאושר ממני. הריח הנפלא לו התגעגעתי נראה אולי, קצת שונה. לקחתי את הבקבוק הישן בידי, התבוננתי בשניהם. תאומים. בדיוק אותו הבקבוק. על מנת להשוות בין הריחות פתחתי שוב את הבקבוק הריק מזה שנים רבות כשריח עז הציף את החדר.
הבקבוק הריק מזה שנים נתן ריח חזק יותר מבקבוק חדש ומלא. הייתכן?
למדתי שהחדרת מוצר לשוק נותנת משהו טוב, שמשום מה דועך עם הזמן. היצרן ממתין בסבלנות רבה עד ההתקשרות הנפשית עם המוצר ואט אט מוזיל את ההוצאות על-ידי שימוש פוחת והולך של החומר הבסיסי היקר. וכך חושף את פרצופו האמיתי.
פעם חלמתי להיות נתין זר, במדינה זרה ובעולם זר כדי שאוכל להשיג את הבושם המיוחד ששיכר את חושיי. היום אנשים נלחמים להשגת דרכון שני וזאת בשל מספיק תשובות הגיוניות. שייקה לוי אחת הצלעות משלישיית הגשש-החיוור וקובי לוריא, בשתי מילים, פזמונאי ומלחין חברו יחדיו ובגיל השלישי הוציאו כמה שירים נוקבים, חכמים ושנונים. חפשוף הקליקו הקשיבו לביצוע המרהיב ולמילים של השיר 'אין לי דרכון שני'.
סיפור מרגש. כל הכבוד לך ידידי היקר אילן סגל על הכתבה הזו.בוקר טוב ומבורך לכולם שבוע טוב ומבורך לכולם.