האתגר החיפאי של שרי הממשלה החדשה | פרק ג’ – המשרד להגנת הסביבה | ירון חנן


מה צריכים לדעת שרי הממשלה החדשה אודות הנושאים שבאמת מטרידים את תושבי מטרופולין חיפה? ומה מצפים כמיליון תושבי המטרופולין וסביבתו הקרובה מהממשלה הזו, שלצערם לא קרה כ”כ בממשלה הקודמת? בסדרת מאמרים נסקור את הצרכים האמיתיים של אזור חיפה אליהם צריכה להתייחס הממשלה החדשה. בפרק השלישי נפנה הפעם לשרה החדשה להגנת הסביבה האנרגיה החדשה – תמר זנדברג.

הפגנה ומיצג למען עתיד מפרץ חיפה (צילום: אלונה שרף)
הפגנה ומיצג למען עתיד מפרץ חיפה (צילום: אלונה שרף)

בסדרת המאמרים הזו אנו קוראים לשרות ולשרים החדשים – “התחילו לספור אותנו”, פה באזור חיפה! תשאלו אותנו מה אנו רוצים ולמה אנו זקוקים באמת ואולי סוף סוף נראה שרי/ות ממשלה שבאים לכאן בכל הכנות על מנת להקשיב ולפעול קודם כל עבור מיליון האזרחים שגרים במטרופולין חיפה. לאחר כ”כ הרבה שנים של ניכור והחלטות שנכפות על תושבי האזור שלנו, הגיע כבר הזמן שגם צרכינו החיוניים יהפכו לנחשבים בעיני ממשלת ישראל על כל גופיה!


שלום לך השרה להגנת הסביבה- תמר זנדברג – נאחל לך הצלחה בתפקידך המאתגר!
אם יש תיק חשוב לרוב תושבי מטרופולין חיפה באשר הם, אין ספק שזהו קודם כל תיק הגנת הסביבה. המשרד הזה הוא הרגולטור הראשי שאמור להגן על חיינו, פשוטו כמשמעו וכמובן לשמור על בריאותנו ביומיום אל מול הריכוז העצום של תעשייה מזהמת ומתקני חומרים מסוכנים שמצויים בתא השטח הלא גדול הזה במפרץ.

כידוע לשרה זנדברג, מפרץ חיפה הוא אחד המקומות המאוימים ביותר בארץ ובכל אגן הים התיכון מול מספר תרחישי ייחוס ובראשם התרחיש המלחמתי ותרחיש אסונות טבע או כשל תפעולי חמור. אסון ביירות שהתרחש ממש לפני שנה- המחיש לנו עד מאד עד כמה חומרים מסוכנים, שכמותם בדיוק ועוד נוספים, מגיעים בקביעות לנמל חיפה ואף מאוחסנים במפרץ, הם עלולים לייצר חלילה אסון כה כבד גם פה. רק כדי לסבר את האוזן בבדיקה שערך המשרד להגה”ס בחודש ספטמבר בשנה שעברה, זמן קצר לאחר אסון ביירות, נמצא כי המענה הניתן בישראל להגנה על הציבור מפני חומרים נפיצים כגון האמוניום ניטרט הקטלני שהתפוצץ בביירות ובעבר גרם לאסונות בעוד מדינות, אינו תואם את התקנים המקובלים באיחוד האירופאי ואינו אחיד בקרב הצרכנים השונים.

המשמעות מכך ברורה: אסון כמו ביירות יכול להתרחש גם באזורנו חלילה. עד היום רוב הנחיות המשרד להגנת הסביבה כמנחה לאומי בנושא חומרים מסוכנים ונפיצים שפורסמו כלקח מאסון ביירות בינואר השנה טרם יושמו, למרות שכבר חלפה שנה מאז האסון הזה. זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לכשלי הרגולציה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים בהגנה על חיי הציבור ואין כמו המצב הקשה במפרץ חיפה כדי להמחיש זאת.

תמר זנדברג בריאיון לחי פה – מרץ 2015

מראיין: דודי מיבלום 

תכניות המבשרות רעות:

הסכנות במפרץ חיפה והפגיעה בבריאות הציבור לא קטנו אלא אף הוחמרו והתוכניות העתידיות במפרץ של התעשיינים וגופים כמו חנ”י רק מבשרות רעות ויביאו עימן עוד סיכונים ועוד זיהום שיתווספו למה שכבר קיים במפרץ. בינתיים גם הממשלה הנוכחית לא מראה עדיין סימנים לחישוב מסלול מחדש בכל הקשור לתוכניות הנ”ל ולכן זו עדיין סיבה רצינית לדאגה במטרופולין חיפה.

לצערנו, בשנות השלטון הקודם, מצאנו לרוב את בכירי המשרד להגנת הסביבה, החל מרמת המנכ”ל ועד רמת מנהל המחוז בצד השני של המתרס וכמעט תמיד הם בחרו להיות בצד שמגן על האינטרסים של המפעלים המזהמים ועל בעלי המתקנים המסוכנים במפרץ ופחות על הציבור. חוסר האיזון הזה היה בולט ומקומם והביא לאובדן אמון הציבור במשרד להגנת הסביבה ובבעלי התפקידים שעדיין מכהנים בהנהגת המשרד עד היום.

באים והולכים – הפוליטיקאים מבקרים במפרץ חיפה

חה"כ והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (צילום: לשכת השרה להגנ"ס)
חה”כ והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל (צילום: לשכת השרה להגנ”ס)

זנדברג פעילת סביבה ותיקה

תמר זנדברג מוכרת לנו היטב ומקרוב כפעילת סביבה ותיקה אשר בהמשך הדרך הפכה לאחת מחברות הכנסת הפעילות, המובילות והמוכרות ביותר בשדולה הסביבתית בכנסת, בכל הקשור להגנת הסביבה באופן כללי ובאופן ספציפי היא מוכרת לנו כמי שפעלה רבות למען הציבור בחיפה בכל הקשור לקריאה להבריא את מפרץ חיפה מתחלואי התעשייה המזהמת והמתקנים המסוכנים.

כמובן שלנוכח עברה של השרה זנדברג, הציפיות של קרוב למיליון תושבי מטרופולין חיפה והסביבה ממנה כשרה החדשה להגנת הסביבה – הן גבוהות ביותר. לאחר שקודמתה השרה לשעבר גילה גמליאל, החלה לפעול כמיטב יכולתה למען סגירת מתחם בז”ן והמתקנים המזהמים והמסוכנים במפרץ, אנו מצפים שתמר זנדברג והממשלה החדשה יתנו קדימות ראשית לנושא הזה וכאן בדיוק נדרשת עתה המנהיגות של השרה החדשה להגנת הסביבה ביתר שאת.

הצהרותיה האחרונות של תמר זנדברג כי תפעל בנחישות להקטין את הפליטות לאוויר של כלל הגזים הנדיפים הפוגעים בסביבה ויוצרים אפקט חממה ושינויי אקלים קיצוניים בעולם, חייבות לכלול גם את מה שקורה במפרץ חיפה!

המפעלים המזהמים ובראשם מתחם בז”ן לא הצליחו לרדת מתחת לרף הנוכחי של פליטות המזהמים לאוויר, או לא רצו להשקיע בכך יותר מהמעט שעשו. בנוסף לגזי החממה נפלטים כל הזמן חומרים המוכרים כמסרטנים בוודאות לאוויר המפרץ, כאשר חלק גדול מהם משפיע לרעה על התחלואה החריגה בנפת חיפה במספר מחלות ילדים ומבוגרים זאת בנוסף למחלות הסרטן המוכרות. לפיכך, אין סתירה בין הכוונות של השרה זנדברג במאבק המשרד להגה”ס בפליטת גזי החממה לבין המאבק הנדרש להפסיק את הפליטות הללו כאן במפרץ חיפה ויפה שעה אחת קודם!

הפגנת תושבי קריית חיים - הזיהום ממיכלי תש"ן הורג אותנו (צילום: ירון חנן)
הפגנת תושבי קריית חיים – הזיהום ממיכלי תש”ן הורג אותנו (צילום: ירון חנן)

להלן תמצית עיקר ציפיותינו מהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג:

  1. סגירת מתחם בז”ן ומתקנים מזהמים במפרץ:
    המשרד להגנת הסביבה חייב להיות בשנה הקרובה החלוץ לפני המחנה בהובלת תהליך הסגירה של מתחם בז”ן מתחם בז”ן והמתקנים המזהמים והמסוכנים, לרבות חוות מיכלי תש”ן הוותיקה והמזהמת בקרית חיים.

    פעילות זו צריכה להתבצע כמובן תוך דאגה לתעסוקה חליפית ותנאי ההשתכרות של העובדים שיפלטו עקב כך מהמפעלים הנ”ל. את התובנה הזו הדגישה השרה הקודמת גילה גמליאל ואין לנו ספק שתמר זנדברג מסוגלת וחייבת להוביל את המשך המהלך הזה ולהעבירו משלב ההצהרות לשלב היישום המהיר תוך 5-6 שנים מהיום.

    לשמחתנו, אין לנו צורך להסביר לשרה החדשה את חשיבות הבראת מפרץ חיפה וניקויו. השרה מכירה היטב את הסכנות והנזקים הבריאותיים וגם את הנזקים הכלכליים שנגרמים במישרין ובעקיפין כיום לא רק לתושבי מטרופולין חיפה, כתוצאה מאי סגירת המפעלים הנ”ל. מיותר לציין וכך גם משתמע מתחזיות משרד האנרגיה, שזוהי תקופת גסיסתו של עולם הדלקים כפי שהכרנו עד היום ועל המשרד לעודד את המעבר המזורז לתחליפי דלקים, כפי שעושות מדינות מתקדמות בעולם. כך גם יזורז קיצו של בית הזיקוק בחיפה עם מפעלי הבת שלו ומתקניו המסוכנים והמזהמים.
  2. החמרת דרישות חוק אוויר נקי ממפעלים מזהמים המצויים בקרבת ריכוזי אוכלוסייה:
    חוק אוויר נקי שחוקק לפני 13 שנה היה אמור ליצור מהפכה בתחום הרגולציה הסביבתית על מפעלים ומתקנים הפולטים זיהום לאוויר. על אף הישגיו וחשיבותו הרבה של החוק, אצלנו במפרץ חיפה השפעתו לא הרחיקה לכת דיה וטרם השיגה את מרבית היעדים שהוגדרו ע”י המחוקקים באותה שנה.

    הממשלה הייתה אמורה לעדכן כל 5 שנים את יעדי התוכנית הלאומית למניעה וצמצום הזיהום לאוויר בדרך של החמרת היעדים הנדרשים להפחתת פליטות מזהמות, אך מעט מאד נעשה הן בקביעת היעדים ועדכונם והן בהחמרת היתרי הפליטה של המפעלים המזהמים שנדרשו באותו חוק.
    כך גם אמצעי ההרתעה שנקבעו כגון: צווי סגירה למתקנים שחורגים מההיתרים, קנסות והיעדר צווים אישיים כנגד מנהלים של מתקנים מזהמים, לא הביאו להשקעות הנדרשות מצד הבעלים והמנהלים ובשורה התחתונה הם לא פעלו באופן הולם ע”מ לצמצם את הפליטות באופן משמעותי ומורגש. אם לא די בכך, בלחץ מנהלי המפעלים המזהמים ובראשם בעלי ומנהלי מתחם בז”ן – המשרד להגה”ס אף הקל בניגוד לדרישותינו, בחלק גדול מהוראות היתרי הפליטה במפרץ חיפה, ביחס למצב הקודם, במקום להחמירן באופן משמעותי, כמקובל ברוב מדינות האיחוד האירופאי.

    אנו מצפים כעת כי השרה להגנת הסביבה תוביל בשנה הקרובה מהלך שבו תוכן תוכנית לאומית עדכנית עם יעדים מחמירים במיוחד ועם סנקציות מרתיעות שמטרתם לעודד את ראשי המפעלים והמתקנים המזהמים ובמיוחד אלה הקרובים במרחק של פחות מ- 2 ק”מ מריכוזי אוכלוסייה צפופה (כמו במפרץ חיפה) – לסגור ביוזמתם מתקנים מזהמים שלא יעמדו בדרישות, או להשקיע את ההשקעות ההכרחיות כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים החדשים, אחרת הם יהיו חשופים לסנקציות ארגוניות ואישיות קשות ומרתיעות. יש להדגיש כי פעילות זו לא צריכה לעמוד בסתירה או כתחליף לתוכנית סגירת מתחם בז”ן כפי שנרשם בסעיף הקודם.
  3. השלמה ותיקון דו”ח הערכת הסיכונים המצרפי במפרץ חיפה:
    לאחר כמה דוחות נוקבים של משרד מבקר המדינה בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, כנגד המשרד להגנת הסביבה, שהתחמק במשך שנים רבות מלבצע סקר סיכונים מצרפי למפרץ חיפה – פורסם בקיץ 2019 שלב א’ של סקר סיכונים מאד חלקי במפרץ. לדעת מומחים בלתי תלויים הסקר הזה בוצע במתודה שנויה במחלוקת שהובילה לדעתם למסקנות מופרכות. גם כך מה שפורסם היה כאמור רק שלב א’ מתוך הסקר המצרפי שעסק רק בתרחיש ייחוס אחד והוא כשל/תקרית תפעולית במתקנים מסוכנים שכמותם יש רבים וגדולים במפרץ.

    למרות כל ההבטחות הפומביות שנמסרו אז ע”י בכירים במשרד, לא בוצע ולא פורסם עד כה שלב ב’ של הסקר המצרפי, שהיה אמור לכלול תרחישי ייחוס לאומיים רשמיים ובתוכם התרחיש המלחמתי, תרחיש אסונות טבע ותרחיש מתקפת סייבר או פח”ע. מבקר המדינה דרש זאת שוב ושוב. מבצע “שומר החומות המחיש לנו, לאחרונה, איך נראה מעין “פרומו” קטן למה שצפוי לנו חלילה במפרץ חיפה בתרחיש מלחמתי בצפון המדינה. זו תהיה מלחמה חמורה שבעתיים בעורף המדינה ובמיוחד אצלנו במפרץ.

    גם שינויי האקלים הקיצוניים בעולם וכן רמת הסיכון הגבוהה הקיימת במפרץ חיפה להתרחשות אסונות טבע (רעידת אדמה וצונאמי) כפי שכבר קבעה הועדה הלאומית הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה – מחייבים מיידית כי השרה זנדברג תדרוש מבכירי משרדה לקדם את ביצוע שלב ב’ בסקר הסיכונים המצרפי על מפרץ חיפה ולהפסיק לגרור רגליים בסוגיה הזו.

    על מנת לבחון את הסקר מבחינה מקצועית ולמנוע את כשלי הביצוע והעיוותים שהתגלו בשלב א’ וכדי להשיב את אמון הציבור במשרד הזה, אנו מצפים כי תוקם ועדת היגוי מקצועית שתכלול מומחים מהאקדמיה, נציגי הרשויות המקומיות במטרופולין חיפה, נציגי ארגוני הסביבה במפרץ המתמחים בנושא, וכן נציג התאחדות התעשיינים ונציגות מטעם פיקוד העורף והמל”ל, משרד העבודה ויו”ר הועדה הבין-משרדית להיערכות לאסונות טבע. ועדת ההיגוי תבחן את הסקר המצרפי על כל שלביו ותנחה את עורכיו לבצע תיקונים והשלמות במידת הצורך. מסקנות הסקר הנ”ל יתורגמו לתוכנית פעולה לאומית שתאושר בהקדם ע”י הממשלה.
המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה – פצצת דלקים מתקתקת

מצפים ממך, השרה זנדברג

כב’ השרה תמר זנדברג אלה הם רק עיקרי הנושאים החיוניים לחיפה שמצויים כעת באחריותך. אנו מצפים ומאמינים שאת יכולה להנהיג את השינויים המתבקשים במשרדך ובממשלה עבור תושבי מטרופולין חיפה. השינויים והתמורות הנ”ל נחוצים לנו כמו אוויר לנשימה , תרתי משמע! נשמח לארח אותך בחיפה ותוכלי להיפגש עם נציגי התושבים וארגוני הסביבה ועם המומחים הפועלים שנים רבות בהתנדבות ללא לאות למען בריאות הציבור ובטחונו.

הגיבו כאן לכתבה

3 תגובות
  1. אייל אמר/ה

    לאור התבטאויותיה הפוגעניות והגזעניות נגד יהודים:
    מי שלא נותנת כבוד למורשת היהודית, לדת יהודית, לאופי המדינה ולערכי ישראל לא צריכה להיות שרה בשום ממשלה ובשום תפקיד ובוודאי אין לתת לה כבוד ולכתוב כבוד השרה. לא מביאה שום כבוד לממשלה, להיפך.

  2. דביר לנגר אמר/ה

    כרגיל, ירון חנן כותב יפה. במיוחד מצאתי טעם בטענתו כי הבעיה הקשה במשרדי הממשלה כרוכה בדרג הפקידותי (שבמקרים רבים מדי נוהג בשחיתות ציבורית מובהקת וחורג ממתחם הסבירות של “השקרים הלבנים” השגרתיים שניתן עוד בדוחק לקבל).

    הייתי מוסיף שהשרה זנדברג צריכה להידרש באופן מיידי לתוספת המסילות בסביבה החופית, בסמוך לתחנת חוף הכרמל הקיימת, כפי שאישרה הולחו”ף ביום 23.6.2021 – בתמיכת עיריית חיפה כמובן. כאן הולך ומתהווה לו אסון “מגדלי חוף הכרמל” מספר 2.

    נקודה נוספת נוגעת למקור התקציבי לפינוי התעשייה מהמפרץ. כנטען בדו”ח מקינזי, המקור התקציבי יהיה מכירת קרקעות לדיור (לפי ההערכות האופטימיות – 200,000 ש”ח ליחידת קרקע, בסה”כ 100,000 יחידות דיור, על פני כמה עשורים – כלומר 20 מיליארד שח). ואולם, התקבולים הצפויים לא עשו מספיק רושם על פקידי האוצר, אשר התנגדו לתכנית השאפתנית בטענה להעדר מקור תקציבי.

    לכן, ראוי לפרט כי קישור בין מרכזית המפרץ לבין מרכז הארץ (תחנת ת”א מרכז) באמצעות רכבות מהירות (250 קמ”ש) אשר יעברו דרך מנהרת שדרה, יביא להגדלתם – אף הכפלתם – של התקבולים הצפויים ממכירת הקרקע במפרץ. בהתאם, ראוי כי המשרד להגנת הסביבה יתמוך במנהרת השדרה.

    דביר לנגר, עו”ד

  3. אייל אמר/ה

    האתגר החיפאי לשיפור איכות הסביבה מורכב משלושה נושאים פשוטים:
    1. סגירת בז”ן ומתחם הפטרוכימיה וסילוק חוות הדלקים
    2. קו כרמלית 2 בין מרכז הכרמל לאוניברסיטת חיפה וסגירת קמפוסים ובתי חולים לרכבים פרטיים.
    3. הקמת שדה תעופה בינלאומי בצפון, לחסכון במליוני נסיעות מזהמות ומיותרות של משאיות ורכבים לנתב”ג.

הגיבו כאן לכתבה