צועד בשביל הבנות • האב הכאוב יצא למסע רגלי מחיפה, רק כדי לפגוש את בנותיו שוב

אב לשתי בנות, שלטענתו נמנע ממנו לראותן במשך תקופה ארוכה ובניגוד מוחלט לרצונו, צועד לבדו מחיפה לירושלים, במטרה להביע את מחאתו על הטיפול במצבו ובתקווה להגיע עד לשר הרווחה. את הצעידה הוא מתעד בדף הפייסבוק אותו הקים כשהוא מקווה להשיג תמיכה ולהציף את הנושא שלא רבים מודעים לו – ניכור הורי.

מה זה "ניכור הורי"?

המונח ניכור הורי נטבע לראשונה בשנת 1985 ע"י פרופ' ריצ'רד גארדנר האמריקאי, ומדבר על תופעה בה ילד/ה מתנכר לאחד מהוריו ללא צידוק נראה לעין, וכשברקע לרוב, ישנה פרידה של ההורים. אין המדובר על מצבים בהם נראית סיבה הגיונית לכאורה לנתק (כמו ניכור כלפי הורה פוגעני באופן ברור), אלא מעורבת בכך הסתה ו"שטיפת מוח" מצד ההורה השני הנוטר טינה כלפי בן הזוג שממנו נפרד.

בשלבים מוקדמים, הניכור יכול להתבטא בהטחת האשמות ובכעס רב ובמקרים קיצוניים יותר עלולים הילדים להתנהג באלימות כלפי ההורה, לפחד ממנו ולחשוד בו.

גירושין

גירושין מעוררים פעמים רבות רגשות קיצוניים בין הצדדים ולעיתים לא יבחלו בשום אמצעי במטרתם לפגוע האחד בשני, כולל פגיעה בילדים. ואכן, ישנם מקרים בהם ההסתה מצד ההורה המנכר נעשית באופן מודע ופעיל, ולעיתים יגרום לכך באופן בלתי מודע, מתוך שאינו שולט ברגשותיו הקשים כלפי בן הזוג בנפרד, ומביע אותם בנוכחותו של הילד. כך או כך, כשילד או הילדה חשים ניכור וריחוק כלפי אחד ההורים, המחיר והסבל הם קשים.

נראה כי סביב הנושא ישנם חילוקי דעות בקרב פסיכולוגים ומשפטנים, ולא מתקיימת הסכמה גורפת לגבי אבחון התופעה וגישות הטיפול בה.

רבות קורה כי אחד הצדדים טוען לניכור, אך הרשויות מחליטות כי לא בכך מדובר. בתי המשפט נאלצים לא פעם להכריע בשאלה אם אכן מתקיים ניכור כלפי הורה או שאולי מדובר בבחירה לגיטימית של הילד שלא להימנע מהקשר, או אם שבכלל קיים צידוק לכך.

ארגונים התומכים בהורים מנוכרים נלחמים במרץ במטרה להעלות את הנושא לסדר היום ולמודעות הציבור. לא פעם שמענו על מקרים בהם הנפגעים (פעמים רבות אבות), בחרו לשים קץ לחייהם לאחר שלא עמדו בייסורי הניתוק מילדיהם, שאליהם התווספו גם תחושת חוסר אונים ובדידות צורבת, בשל אי ההכרה של החברה במצבם, עד כי התייאשו והרימו ידיים.

החברים של האב מודאגים

חבר ילדות של האב הצועד מספר לחי פה:
"אני מכיר את הבחור מילדות, וכמו כולנו, הוא התחתן, למד, הביא ילדים, ולצערנו, גם התגרש. הוא בחור נורמטיבי לגמרי, שומר חוק, שהגיע ממשפחה נורמטיבית. עכשיו הוא כבר ביום החמישי של הצעידה, הוא לקח איתו עגלה, שק שינה, שלטים והתחיל לצעוד דרומה, עכשיו כבר הגיע לכפר סבא. הוא לא ספורטאי, אני לא יודע כמה ימים כאלה הוא עוד ישרוד.

"אם כבר, אז למות בדרך שלי"

"עכשיו הוא לא עובד", כך מספרים החברים של האב, "הוא איבד את העבודה שלו בגלל כל המצב, וגם עבר אירוע מוחי לפני שנה. הוא רוצה קודם כל שהבנות ישובו הביתה, אליו, ושייפסק מחול השדים הזה", הם אומרים. "הכוונה היא להגיע עד לירושלים, כדי לפגוש בכנסת את שר הרווחה, ומבחינתו הוא ישבות רעב עד שתיפתר הבעיה. הוא אומר שאם רוצים להרוג אותו, אז הוא מעדיף למות בדרך שלו", הם מוסיפים בדאגה.

"אני חושש לחיי ולחיי אבות נוספים"

תוך כדי הצעידה, כשמזג האוויר החם לא חס עליו, סיפר האב לחי פה:

מטרת הצעידה שלי היא להיפגש עם מי שאחראי על מה שקורה ברווחה. אני צועד לשם, כי אני רוצה לעבור בכל הארץ, לא רק להגיע לירושלים. אני מבקש להציף את הבעיה, אני חושש לחיי ולחיי האבות המנוכרים האחרים. היו הרבה אבות שלקחו את חייהם בגלל הטיפול הלקוי של הרווחה. אני הולך ואני אמשיך ללכת בשביל הבנות שלי, אבל השחיתות וההפקרות והאפליה המגדרית הכל כך קשה הזאת ברווחה, צריכה להיחקר ולא להיות מוגנת על ידי חיסיון.