כמה שאת צודקת
את הסידרה "אחים ואחיות " בערוץ 3 בכבלים את רואה?
Re: אחים ואחיות שלי
כתבות קשורות לנושא זה
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
כמה שאת צודקת
את הסידרה "אחים ואחיות " בערוץ 3 בכבלים את רואה?
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
היי מינה!
אני איתך לגמרי!
הלואי ויחד נוכל להביא שינוי
יום טוב
אלי
אני נוסעת בכבישים,
ורואה, איך כל אחד מהנהגים נוסע,
ואין אף התחשבות באחר.
אנשים נוהגים מאוד לאט ויוצרים פקקים,
ואני אומרת לעצמי,
איך כל אחד רואה רק את עצמו
איך כל אחד כלוא בתוך הריבוע הקטן שלו.
זהו מצב חברתי.
הנושא שלנו פה
לפי דעתי
הוא לראות איך כולנו אחד
ולצאת לתוך כל יום מתוך הידיעה
שרק שיתוף פעולה בין כולנו
יעזור לנו להרכיב את הפאזל של החיים
ולשרוד.
אהבה
מינה
סחתיין על הרעיון
אני עוקב אחריכם ונהנה
שבת שלום
היי מינה אחותי
גם אני מסכים עם מה שאת כותבת
יש כאן פורום מקסים ואני חושב שכולנו יחד צריכים לעזור ולתמוך האחד בשני
לדעתי כולנו נצא נשכרים מזה.
לשאלתך,גם כשנפגוש ביום יום אדם ,שלא בא לנו לפגוש,עצם זה שנחייך כבר נשנה את התדר מולו
מנסיוני ניתן בחיוך קטן לפתור בעיות רבות
יום נפלא
אלי
[quote="מינה בן-נון":3a9aaig2]חברים וחברות יקרים ויקרות
לא אכפת לי לקרא על כל האירועים והסדנאות
אך חסרה לי קצת חשיפה אישית יותר
אני רוצה להזמין את כולנו
להביעה את מקומו
על הכוכב הזה
זהו מקום
חדש
כל בוקר.
לשאול את עצמינו
איך אנחנו מרגישים
ולהביע ולשתף
כי לי כל הזמן מצטלצל פזמון חוזר
שאומר
שכל מה שיש לנו
זה אחד את השני
ואל לנו להסתכל על השוני ולהפריד עצמינו
אלא לראות את עצמינו כאחים
ואיך נעשה זאת?
הינה דוגמא:
בואו נדמיין מצב שבו גורם חיצוני
משמיד את רוב הגזע שלנו
פתאום אתה מסתובב בעולם
וכל אדם מגזע אדם, שאליו אנחנו משתייכים,
שאולי נפגוש בדרכינו
יהיה יקר המציאות עבורינו
תמשיכו לדמיין
ותסתכלו מסביב
על המשפחה והחברים
ועל הגזע האנושי כולו
אחים שלנו
אז המון אהבה
אחים ואחיות שלי
לפני עשור שנים הייתי אומר שמה שכתבת פה זה מדע בידיוני
אך מאז נפלו התאומים בניו יורק
וענן כבד מעל אירופה ואולי בדרך לכאן
ואומרים שבקיץ מלחמה
אז נראה לי שאת צודקת
וכדאי לכולנו לאמץ את דברייך
שלום מינה,
כהרגלך היצירתיות שלך מלהיבה ומשדרגת את הפורום.
אנא, המשיכי.
נתראה ב-22.3
הכל בטוב
תמר
מינה יקרה
זה רעיון האתר
את מוזמנת להנעים אותנו כהרגלך