ד"ר נאיף חמזה סגן מנהל בית החולים רמב"ם 1938-1948 | טקס הסרת הלוט לזכרו

פתח דבר:

ההוקרה לרופא הדרוזי – מראשוני הרופאים ברמב"ם:
הכול החל לפני שנתיים, כאשר מגי סקר, שהיא חברה טובה שלי, משפטנית ופעילה חברתית בעדה הדרוזית, פנתה אלי בבקשה לעזרה – להוקיר את זכרו של ד"ר נאיף חמזה, מי שהיה סגן מנהל בית החולים רמב"ם בשנים 1938-1948. מערכת היחסים שלי עם אנשי העדה הדרוזית היא ארוכת שנים ולכן, כאחת שאוהבת אתגרים, הבטחתי לעזור למגי ומיד תיאמתי פגישה עם מנהל בית החולים רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל, שנענה לבקשתי והחל לחקור את הנושא, בעזרתו של עודד מאיר, מנהל השיווק של רמב"ם. היום, שנתיים לאחר שהתחלנו לעסוק בנושא, אנחנו כאן ברמב"ם, יחד עם ראשי העדה הדרוזית מכל הארץ, מוקירים ומנציחים את פועלו של הרופא הנערץ שכל תושבי הכרמל הכירו – ד"ר נאיף חמזה.

ד"ר נאיף חמזה הגיע לחיפה בשנת 1935. הוא התגורר ברחוב מאיר, שם הקים את מרפאתו הראשונה וטיפל בתושבי העיר. בשנת 1938 החל ד"ר חמזה את עבודתו בבית החולים רמב"ם. ד"ר חמזה התמחה בכירורגיה וגניקולוגיה והיה נאהב ע״י תושבי העיר – יהודים, דרוזים וערבים.

צפו: מגי סקר מספרת על פרויקט הנצחת זכרו של ד"ר נאיף חמזה, בן העדה הדרוזית, בבית החולים רמב"ם

ד"ר מיקי הלברטל מנהל בית החולים רמב"ם: ״אין עתיד ללא עבר״

במשך 88 שנים, מאז יום הקמתו של בית החולים רמב"ם בחיפה, עובדי בית החולים משמרים את זכרם של האנשים שהובילו את בית החולים, לאורך הדרך, שכן, "ללא עבר אין עתיד".
ד"ר נאיף חמזה, סגן מנהל בית החולים רמב"ם 1938-1948, היה מראשוני הרופאים של בית החולים.

בבית החולים נעשות פעולות רבות על מנת להוקיר את זכרם של מנהיגי הרפואה של רמב"ם. כידוע, ישנו מאז ומתמיד קשר אמיתי בין עם ישראל לדרוזים. אנחנו כאן יחד!

גם בתקופה שהיו פרעות בעיר, בית החולים רמב"ם היה ועודנו "אי של שפיות". כולם כאן עובדים ביחד והמחבר את כולם הוא אחדות המטרה המשותפת – הטיפול בחולים והצלת חיי אדם.

עבורנו, זהו כבוד גדול לארח היום את נציגי העדה הדרוזית ולהוקיר את זכרו ופועלו את ד"ר חמזה.

עו״ד מגי סקר – פעילה חברתית בעדה הדרוזית

הכל החל לפני כשנתיים, כאשר קבוצת צעירים בקבוצה "דרוזיה" שיתפו מידע על כך שבהיסטוריה של בית החולים רמב"ם לא מוזכר השם ד"ר נאיף חמזה. החלטתי לקחת את היוזמה ולהנציח את זכרו ופועלו. בילדותי גדלתי על השם ד"ר נאיף חמזה. משפחתי התגוררה בכרמל ולי זכור את אמא אומרת "הולכים לבית החולים של ד"ר נאיף חמזה" ומכאן הרצון העז להחזיר לספרי ההיסטוריה את שמו.

האירוע הזה מהווה סגירת מעגל עבורי ועבור נציגי העדה הדרוזית. מכאן אני רוצה למר תודה להנהלת בית החולים רמב"ם, על ההירתמות להנצחת פועלו של ד"ר חמזה. אני מודה לכם על קיום הטקס המרגש הזה, בו נסיר את הלוט מעל קיר ההנצחה שעומד בבית החולים. יש בכך תרומה לזכרו של האיש וגם לתרומת העדה הדרוזית לרווחת החברה בישראל.

השייח מופק טריף

(ראש העדה הדרוזית במזרח התיכון ושופט בבית הדין הדרוזי)

הצלחתה של העדה הדרוזית תלויה ביכולת לרכוש השכלה. כיום, 99 מבני העדה הדרוזית מועסקים בבית החולים רמב"ם, נשים וגברים.

היום הזה והאירוע הזה הם אות הוקרה לד"ר חמזה. הוא נולד והתחנך בלבנון. הוא סיים את לימודי הרפואה, עוד בתקופה בה רבים מקרב תושבי הכפרים בלבנון לא ידעו קרוא וכתוב. ד"ר חמזה הגיע לחיפה בשנות ה 30, הוא היה מעורה בחברה ושימש כשליח של העדה הדרוזית בעיר חיפה ובבית החולים רמב"ם. ד"ר חמזה היה הרופא הראשון בארץ מקרב בני העדה הדרוזית.

ד"ר רמזי חלבי – סגן אלוף במיל' ויועץ כלכלי:

ד"ר חמזה היה נציג חשוב של העדה הדרוזית בכרמל, גדלנו על השם הזה. הוא היה מעורב חברתית והיה מנהיג שלנו. ד"ר חמזה שימש גם בתפקיד בורר במגזר. זכור לי אירוע בו שימש כבורר באירוע בו היה סכסוך בין בני משפחתי (משפחת רמזי) לבין בני משפחת חסון. ד"ר חמזי עסק גם בתרומה לקהילה בתחום התמיכה באנשים עניים. ד"ר חמזה היה מגדלור לכל העדה הדרוזית.

ד"ר אמיר ח'ניפס

(ראש המרכז הדרוזי הישראלי)

כחוקר שחקר את התקופה שלפני קום המדינה, אני עומד כאן ומתרגש. באותן שנים, תושבים דרוזים אשר נסעו לבית החולים רמב"ם היו אומרים – נוסעים לדר חמזה. הוא הגיע 3 שנים לפני המרד הגדול של שנת 1933 ונשאר עד 1948. זו היית התקופה סוערת והוא קנה את מעמדו החברתי והמקצועי.