לא ברור איך התחיל "הטרנד" הזה – כנראה בני נוער או עובדי קיוסקים משועממים בשעות הלילה הקטנות
או שזה הלילות הקרים בחוץ – פתאום קבוצת אנשים מחליטה להשתלט על המדרכה ברחוב או על שטח באחד הגנים
ולהתחיל שם מדורות, להבעיר חביות מתכת, מדורות, מנגלים – על המדרכה, בלב העיר והשכונות. ממש לא מדובר
פה במשהו חד פעמי. ראיתי את התופעה הזו היום בערב ב-4 מקומות שונים: בגן ציבורי בתחילת רחוב הלל וברחוב
הרצליה בהדר, וברחוב החלוץ, ובקרית אליעזר. האם יש בעיר הזאת חוקי עזר? סיירת פיקוח עירונית?
באחד מהארועים היה מדובר במנגל עם עשן שהתפזר בכל הרחוב, בארוע אחר בהלל נערים הציתו מדורה באמצע
גן ציבורי, בארוע שלישי נערים מצאו חבית פח הציתו אותה על מדרכה וישבו סביבה. תגידו מה נהיה בעיר הזאת?
זה מזכיר סרטים על הומלסים ברחובות שמתקבצים סביב פחים בוערים. מעבר לעובדה שזה מהווה מטרד כמובן
שלארועים האלו מתלווים אלכוהול, מוזיקה רועשת, צעקות ברחוב, עשן סמיך שנכנס לדירות ליד, בבוקר גם
בקבוקים מנופצים, מדרכות מפוחמות. ולא שלא הייתה משטרה. הניידות פשוט עוברות כאילו זה הדבר הכי טבעי
ומקובל. האם אין חוק עזר עירוני לאסור הדלקת מדורות ומנגלים ברחובות ובגנים הציבוריים?
נקודה כאובה, ותיקה ומוכרת בחיפה: אכיפה לקוייה וליתר דיוק היעדר אכיפה.
בבת-גלים אנו זועקים שנים על תופעת המנגלים בטיילת ואפסותה של העירייה.
על המשטרה אין מה לדבר – השוטרים חכמים על החנונים מרחוב מסדה, ולמה להם להתעסק עם פורעי החוק
ולצאת מהניידת. סה"כ הם רוצים לחזור הביתה בשלום, וכשאין הרתעה אין רתיעה ואיש הישר בעיניו יעשה.
הציבורי עושים זאת כי הם פשוט יכולים לעשות זאת ואף אחד לא יאמר להם כלום
ואף גורם לא יעשה להם כלום. גם בעירייה וגם במשטרה ימשיכו ל…גרבץ. למה? כי הם יכולים.
ושאף אחד לא ישלה את עצמו: אין בעייה עם החוקים והתקנות. הם ישנם ויש בהם מענה – לו רק היה מי שאוכף.
לו רק היה ראש (עיר או משטרה) שינהיג מדיניות של אכיפה וששמירת הסדר הציבורי יהיה במקום גבוה בסדרי
העדיפויות שלו.
לקראת הקיץ הקודם כתבנו אנו הפעילים בבת-גלים שאנו מבקשים שהעירייה תיערך בעוד מועד לשמירת הסדר הציבורי
בטיילת ולמניעת האלימות בחופים. כמובן שנענינו בשלילה ופקחים לא הוצבו.
מי ומה שכן בא לעזרתנו היה חבר האופוזיציה מטעם הירוקים, ירון חנן, שיזם סיור עם חברי ועדת הביטחון במקומות
הפורענות להתרשם עד כמה הבעייה חמורה. מענה היה רק לאחר שהדו"ח החמור התפרסם וזכה להד ולבקורת
תקשורתית חריפה. יונה עוד אמר שהדו"ח פוליטי….
בעקבות הדו"ח יזמנו פגש בחדרו של יונה יהב בהשתתפות כל גורמי העירייה הבכירים ומפקדת המשטרה אהובה תומר.
שישבו כולם בחדר אחד וידונו במצב וימצאו פתרון מערכתי.
המענה היה בצורת הצבת אנשי חברת אבטחה פרטית חמושים ובעלי סמכות עכוב. נוכחותם היתה יעילה ונאמר שישובו
לפעול ולפטרל מתחילת מרץ לא רק בחופים כי אם בעוד מספר מוקדי אלימות.
לפחות זכינו להתחלה של משטרה עירונית יעילה, אבל חבל שזה היה רק לאחר צעקות בעיתונות, כי זה מה שנראה
שמשפיע על יהב: מה יגידו עליו.
כיום נערכים שוב מפגשים עם מפקדת המשטרה ביוזמת קבוצת נשים פעילות וכן מפגש של פעילים עם ראש העיר ומפקדת המשטרה
כדי לתבוע שההבטחה להחזיר את אנשי האבטחה במרץ לא תשאר בתחתית סדר העדיפויות ושהבטחות יש לקיים.
התיאורים הנ"ל תוארו כדי להראות מהם פני הדברים בחיפה וללמד שכונות אחרות כיצד לפעול וכיצד ללחוץ ולתבוע
שחיינו לא יהיו הפקר ושמי שאמור להיות אחראי על שלומנו יבצע את תפקידו ולא כל אחד יכול לעשות מה שמתחשק
לו ולהפריע לסביבתו.
חבל שהם פועלים רק אחרי לחצי הציבור והתקשורת, וזה לא מובן מאליו שזה תפקיד העירייה והמשטרה לדאוג
לשלומנו כל יום כל היום ובכל מקום וכל הפרעה כולל קומזיצים במקומות אסורים, תטופל מיידית.
.
.
.