מספר צירופי מקרים מדהימים הביאו לכך שלוח ההנצחה האבוד של חנן זלינגר ז"ל, שנפל בקרב נקמה על טבח עובדי בתי הזיקוק בינואר 1948, הוחזר אחרי שנים לעיר נשר ועל שמו קרויה שכונת תל חנן בעיר נשר
חנן זלינגר
חנן זלינגר ז"ל עלה מברלין לקיבוץ יגור ב-1939 והצטרף להגנה. ב-30 בדצמבר 1947 אירע טבח בעובדי בתי הזיקוק שבו נהרגו 39 יהודים ועשרות נפצעו. בעקבותיו, ב-1 בינואר 1948 ההגנה פשטה כפעילות נקמה על הכפר באלד א שייח' ובקרב נהרגו שלושה לוחמים – עמוס גלילי, חיים בן דור והמפקד חנן זלינגר.
ב-24 באפריל 1948 נוסד במקום הכפר בלד א שייח' היישוב תל חנן שקרוי על שם חנן זלינגר וב-1952 הפך לחלק מהמועצה המקומית נשר.
לוח ההנצחה והיעלמותו
חנן זלינגר הפך למיתוס לתושבי השכונה. בתחילת שנות ה-50 לוח ההנצחה של חנן זלינגר הוצב על קיר בית במרכז שכונת תל חנן בסמוך לסטודיו הצילום של שטרסברג. משנות ה-50 הגננות נהגו לקחת את הילדים בערב יום הזיכרון אל לוח ההנצחה והמסורת הזאת נמשכה שנים רבות. בערב יום הזיכרון תמיד הונחו פרחים טריים באדנית שבתחתית הלוח.
בתחילת שנות ה-90 נהרסו כל המבנים שנותרו מבלד א שייח' ובמקומם הוקם היכל התרבות וספריית נשר ולוח ההנצחה נעלם.
מציאת לוח ההנצחה
יובל גבריאל ממחלקת שיפור פני העיר (שפ"ע) מצא את לוח ההנצחה לפני כחמש שנים באחת הפינות בחצר המחלקה ברחוב התעשייה. גבריאל כחבר קיבוץ יגור הבין את חשיבות הלוח כי חנן זלינגר וחיים בן דור קבורים בקיבוץ ומסר אותו לאמנון מאירי שאחראי על הסליק של יגור. מאירי שמר את הלוח בצריף המתכת שליד הסליק. באוגוסט 2018 שלחה מזכירות יגור מכתב לראש עיריית נשר לשעבר אבי בינמו על מציאת לוח ההנצחה וסיפורם של זלינגר ובן דור ז"ל שנשאר ללא מענה.
המפגש בין אמנון מאירי ועו"ד אליס גולדמן
בפברואר 2019 קיימה עורכת הדין אליס גולדמן, תושבת נשר, פעילה חברתית וחברה במקום ה-13 במפלגת העבודה לכנסת פאנל במסגרת פריימריז לכנסת ה-22. אמנון מאירי ניגש אליה וסיפר על לוח ההנצחה. גולדמן הבינה שמדובר במשהו רציני ושמרה את כרטיס הביקור.
קבוצת הפייסבוק "נשר של פעם" ואיתור אחייניו של חנן זלינגר
חנה יריב, ילידת שכונת תל חנן, פעילה חברתית בנושאי מורשת נשר ועורכת בויקיפדיה העברית, הקימה לפני ארבע שנים את הקבוצה "נשר של פעם" בה חולקים סיפורים מהעבר על העיר. בילדותה יריב הייתה משוכנעת שלחנן זלינגר לא הייתה משפחה ושהוא עלה לבד לארץ. לפני כחודשיים עורך בויקיפדיה פנה אל חנה לגבי כתיבת ערך על חנן זלינגר. חנה יריב הציעה את עזרתה בכתיבת החומר ובתהליך החיפוש הגיעה לארכיון יגור. בתיק של חנן זלינגר היא מצאה מכתב מ-1959 שמופנה לאחיו, שלום זלינגר. חנה פרסמה את המכתב בקבוצת "נשר של פעם" ואחת הקוראות סיפרה שבת דודתה נשואה לבנו של שלום זלינגר והציעה לחבר בינו לבין יריב. הסתבר ששלום היה אחיו התאום של חנן ויש לו שלושה ילדים – יורם, אורית והבכור חנן שקרוי על שמו של חנן.
החזרת לוח ההנצחה לנשר וסגירת מעגל
לפני מספר ימים פרסמה חנה יריב פוסט בקבוצת "נשר של פעם" עם תמונת ילדי גן ילדים שמסתכלים על לוח ההנצחה וכתבה שמצער מאוד שהלוח נעלם. גולדמן הבינה שכנראה מדובר בלוח ההנצחה שמאירי סיפר לה עליו והראתה לו את התמונה. הוא אישר שזה אכן לוח ההנצחה. למחרת גולדמן ויריב הגיעו לקיבוץ יגור בהתרגשות גדולה ומאירי חשף בפניהן את הלוח. כרגע הוא נמצא בביתה של חנה. בערב יום הזיכרון הגיעו אחייניו של חנן זלינגר ז"ל – חנן ואורית בפעם הראשונה לטקס הזיכרון בגבעת נשר. חנה הראתה להם את לוח ההנצחה בביתה והם התרגשו מאוד. הוא זכור להם מילדותם, כאשר אביהם לקח אותם לראות את לוח ההנצחה של אחיו. ראש עיריית נשר רועי לוי שהתרגש גם הוא ממציאת הלוח, הציע לקיים שיתוף ציבור היכן להציב את הלוח, לדעתה של חנה, כדאי להחזיר אותו להיכל התרבות, המקום שבו הוא היה מוצב.
עו"ד אליס גולדמן:
"אני עדיין לא מעכלת, אני מרגישה כמו בסרט. זאת הייתה התרגשות גדולה מאוד, גם בנסיבות שזה ערב יום הזיכרון, הרגשתי שהיקום אומר לי משהו. אני פעילה נגד זיהום בז"ן ולוח ההנצחה מסמל את פעולת התגמול בה נהרגו חנן זלינגר וחיים בן דור. זה לא רק להחזיר זיכרון הבייתה, אלא לסגור מעגלים שאנחנו נמצאים בתוכם. הלוח הוא בלתי נפרד מהעיר נשר ומנציח את ברית הדמים בין קיבוץ יגור לנשר. במעמד ראש העיר יתקיים טקס מכובד כדי לחשוף את השלט בפני הקהל הרחב. הכל מתחבר ביום הזיכרון והעצמאות".
הפעילה החברתית בנושאי מורשת נשר חנה יריב
"מדהים איך המעגלים נסגרים. כמה צירופי מקרים היו צריכים לקרות כדי שלוח ההנצחה יחזור. סיפור לוח ההנצחה ושל המשפחה התרכז ביחד. לא להאמין איך הכל התכנס ליום הזיכרון והעצמאות. בלילה שאחרי טקס יום הזיכרון הייתי כל כך נרגשת שלא הצלחתי להירדם".
חי פה מודה לחנה יריב על סיפורו של לוח ההנצחה, הפרטים ההיסטוריים על חנן זלינגר ז"ל התבססו על ויקיפדיה.
האם הכתבה עניינה אותך?
חיים בן דור הינ ידיד של חיים גורי
גורי עצמו אמר שהיו ידידי נפש ועלה מיד פעם לקברו. חיים בן דור מופיע ב"ספר המשוגע" של גורי כ"חמדור".
כיוויו של שלום, אחיו שלחנן זלינגר היה "זלי"
כתבה מדהימה
נולדתי בתל חנן ובחיים לא ידעתי על שם מי תל חנן
היום שקראתי את הכתבה הבנתי על שם מי והתרגשתי מאוד
כשיחזירו את השלט למקומו יש עוד תושבים שבטוח לא ידעו על שם מי תל חנן
חנן זלינגר יהי זכרו ברוך
כתבה מדהימה עם עצב,
אני כבת קבוץ יגור זוכרת את הסיפורים עליו ועל חיים בן דור והכבוד שחלקו לו חברי וילדי יגור,
הכי חשוב ומשמח שזכרו וכבודו יחזרו להדהד בראש חוצות נשר.
ראוי לציין ששכונת חווסה הסמוכה לבלד א שייך, נקראת "בן דור" על שם חיים בן דור ז"ל.
עם כל השמחה על מציאת לוח הזכרון ת יש טעם רע בסיפור . יפה שבנו מבנה ציבורי ולכן נאלצו להוריד את השלט אבל מדוע לא שמרו אותו במקום מסוים וידוע עם תעוד ולא החזירו אותו למקום הולם בהזדמנות הראשונה . תרבות ה"סמוך" במיטבה . אבל לא נורא הרווחנו סיפור .
גילוי נאות הקשר שלי לת.ח דרך זוגתי המדהימה צביה (פייג)
כתבה מאוד,מרגשת ומקסימה.
איזו כתבה מקסימה ומרגשת. כל הכבוד לאליס גולדמן על הרגישות והאכפתיות ולאמנון מאירי מיגור על ההבנה איזה פרט מורשת יש בידיו. החיבור הנסיבתי של בז״ן, נשר והדמויות הפועלות הוא ממש מרגש.