יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה בבית העלמין הצבאי בחיפה
(צילום: משטרת ישראל)
השנה הותרו המשפחות השכולות להגיע לבית העלמין הצבאי ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
בשנה שעברה, כזכור, כשמגפת הקורונה היתה בעיצומה והמידע אודותיה היה קלוש, חלף היום הכואב הזה על המשפחות השכולות ועל המדינה כולה, בין כותלי הבתים.
את משטרת ישראל ייצג בטקס הממלכתי לזיכרון חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, בבית העלמין בחיפה, מפקד מחוז חוף, ניצב יורם סופר, והשתתפו בו נציג הממשלה, נציגי המשפחות השכולות, נציגי צה"ל, הארגונים השונים ועוד.
בתום הנחת זר משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, פקד ניצב סופר את קבריהם של חללי משטרת ישראל ושוחח עם בני המשפחות השכולות.
היות שהקורונה טרם נעלמה מחיינו, ביחס לשנים קודמות, היתה נוכחות הקהל מצומצמת. מי שמכיר את המתרחש בימי זיכרון בבתי העלמין הצבאיים לאורך השנים, יודע כי הצפיפות בהם רק הולכת וגדלה משנה לשנה. הנוכחים מצטופפים עד לאפס מקום, נדחסים ברווחים בינות לקברים, בשקט ובעדינות מנסים למצוא מקום קטנטן לעמוד בו, לרגע להיות קרובים למצבת יקירם.
בכל שנה חללים מתווספים, מתרבות חלקות הקבר, משפחות חדשות מצטרפות למעגל השכול הנורא. הדורות מתחלפים, סבים, סבתות והורים מבוגרים חדלים מלהגיע, במקומם מגיעים הנכדים, הדורות הבאים, משפחות חדשות…
השנה, רבות מהפנים המוכרות, אלה שכה התרגלנו לראותן מתבגרות למול עינינו בכל שנה שחולפת, חסרו מאוד בהיעדרן.
כך או כך, היכן שלא נהיה, הכאב לא מתעמעם עם השנים, והגעגוע הצורב לא מרפה לעולם.
