“תחזור לאפריקה” ו”מבולבלת” – מה לא למדנו מאירועי ואדי סאליב-פרק ב • פרשנות • גילה לבני זמיר

| “המנהיגה הנבחרת” נגד יו״ר הורי בי״ס גבריאלי ״המבולבלת״

בתחילת מרץ 2021, התכנסה מועצת העיר לדיון מיוחד בנושא בית ספר גבריאלי. בסדר היום הופיע גם נושא תעודת זוגיות למשפחות חדשות וכן פינוי בית ספר דגניה.
עם פתיחת הדיון בבי״ס גבריאלי, כינתה ראש העירייה עינת קליש רותם את גילה מזרחי, יו״ר ועד הורים ״היא מבולבלת״. גילה מזרחי עצמה לא היתה שם כדי להגיב על התואר הלא-מחמיא שהצמידה לה ראש העירייה, שממרום כיסאה ומעמדה ביטאה זלזול בגילה מזרחי, אם לשלושה תלמידי גבריאלי ותושבת השכונה, אשר פועלת בהתנדבות ומסירות עבור בית הספר השכונתי ועושה ימים ולילות כדי לא לסגור אותו אלא לראות במצב הזדמנות להשקיע בו ולהפוך אותו לבית ספר לדוגמא.



| מנהיגות היא קודם כל שליחות למען הציבור ולא סטטוס משפטי

״אני ראש העיר, אני ראש העיר״ חזרה ואמרה קליש. ״חשוב לי לציין כי יו”ר ועד ההורים לא נבחרה לייצג את ההורים״ הוסיפה כהד אחר דברי סגנה וממלא מקומה, אשר אוהב לחדד בעקשנות היבטי חוק ומשפט יבשים חסרי כל ערך לדיון עצמו, תוך התעלמות מנושאי השיחה, אשר עוסקים בדיני נפשות וכאבי התושבים.

רק לפני כמה שנים, עינת קליש רותם האזרחית, חוותה לא מעט כינויים ותיאורים לא-מחמיאים בתהליך ריצתה לפוליטיקה המקומית וראשות העירייה, כאשר החליטה להוביל מאבקים בחיפה, ללא תהליך בחירות ותוקף משפטי כלשהו. נעזרה באהדת תומכים שונים, שאף אחד לא מינה אותם ולא בחר אותם. היא שמה עצמה ביוזמתה בראש קבוצת תושבי ותושבות העיר, שחשו כעס על מציאות לא הוגנת וביקשו לשנות אותה באקטיביזם ובאכפתיות אזרחית. משהגיעה ללשכת ראש העירייה, נראה שמחקה מזכרונה את כל מה שהביא אותה עד הלום והיא פועלת באותה כוחניות והתנשאות המוכרת משנים עברו.

עינת קליש רותם בעת קמפיין שיקוע הרכבת "ים לא חומה" - כנס בקסטרא - ינואר 2013 (צילום - ירון כרמי)
עינת קליש רותם בעת קמפיין שיקוע הרכבת “ים לא חומה” – כנס בקסטרא – ינואר 2013 (צילום – ירון כרמי)

| מי מייצגת באמת עוצמה נשית מנהיגותית?

ראינו בשידור חי, כיצד אישה הנמצאת בחוד החנית הניהולית בחיפה, אשר החלה את תהליך התקדמותה הפוליטית בהובלת מחאה עממית, מביעה זלזול באשה אחרת, קבל מועצת העיר וכל התושבים הצופים בה בשידור חי.

האשה האחרת היא אזרחית מן השורה, אשר בקשתה היא אחת: להשאיר את בית הספר השכונתי לילדי שכונות נוה פז, נוה יוסף, תל עמל וחליסה. אשה זו התבקשה על ידי הנהלת בית הספר, לעמוד בראש ועד הורים, על חשבון זמנה וכוחותיה. הרהיבה להתייצב לבדה בלשכתה של קליש מול הסמכות הבכירה ביותר בעיר, מול מחזיקת תיק החינוך ועוד נציגים אחרים ולדרוש עבור הילדים והילדות של שכונות מוחלשות אלו, בית ספר שכונתי ראוי וטוב.

נשמע כמו פרומו טוב ליום האשה? מנהיגות נשית אותנטית?

בפועל חוויתי דז׳ה וו: כמו ששלטון מפא״י כינה בכינויים מקטינים ומעליבים את מובילי ארועי ואדי סאליב, כך מצאה לנכון קליש לבטל את מנהיגותה של גילה מזרחי ולכנותה בשם התואר: ״מבולבלת״


| מנהגי המיטה שלי נכונים יותר ממנהגי המיטה שלך

מועצת העיר דנה באותה ישיבה גם בקבוצות אוכלוסייה חיפאיות, המבקשות שעיריית חיפה תכיר ביחידה המשפחתית שלהם, לקבל תעודה עירונית המעניקה זכויות משפחה, כמו שנעשה כבר בערים אחרות בארץ. אלו הם נשים, גברים וכל מה שביניהם, שבחרו לחיות בזוגיות ולבנות משפחה כראות עיניהם, מתוך בחירה, אהבה ומחוייבות, ללא תעודה מהרבנות או אישור משפטי.

חיפה נהנית מתדמית פלורליסטית, בראשה עומדת אישה חילונית, אוכלוסייתה מייצגת רוב עצום חילוני, מהווה מופת לחיים משותפים ואפילו יש לה תחבורה ציבורית בשבת – מה שאין בשום עיר אחרת בישראל.

נראה כי לא צריכה להיות בעיה בתמיכה בבקשה כל כך טריוויאלית והוגנת. מה אכפת להנהלת העיר להכיר במשפחות שלא נישאו ברבנות או לא מציגות חוזה נישואין משפטי? מה הבעיה להעניק את ההכרה הזוגית למשפחות להט״ב?

אופייה הארכאי-שמרני של הקואליציה החרדית והדתית של קליש התפרץ בוויכוח זה ביתר שאת. גם סגנה ומממלא מקומה החילוני, אשר מילא את מקומה באותו דיון, צמצם באותה תפיסה ארכאית את מהות הזוגיות הלהטבי״ת לענייני תשמיש מיטה בלבד והתעלם מהעובדה שזוגיות להטבי״ת היא מעל לכל, זוגיות, חברות ושותפות לחיים. בדיוק כמו זוגיות הטרוסקסואלית או כמו מי שמתחתנים ברבנות.


| אלו שצריכים לחזור לאפריקה ואלו ששווים יותר

בשלב זה, מול דבריו של יוסי שלום נציג הקהילה הגאה וכאילו מעולם לא היו אירועי ואדי סאליב ולקחי הגזענות כלפי יהודים יוצאי ארצות ערב והאיסלם, קם נציג הבית היהודי והטיח בנציגי מועצת העיר ממוצא מזרחי: ״תחזור לאפריקה״.

כותבת שורות זכתה לבקר פעמיים באפריקה ופעם אחת במרוקו. בן זוגי, שאימו עלתה לישראל ממרוקו, חי ועובד באפריקה כבר חמש שנים. מחוויותינו האישיות אני יכולה לומר שאפריקה וגם מרוקו, הם מקומות מרהיבים ונהדרים לבקר בהם, לחיות בהם כמוזינגו (אדם לבן), או להשתייך לקבוצת ילידי היבשת, שזכו להיות בעלי מעמד פריבילגי ונינוח כלכלית.

רמתי לא התכוון לשלוח את נציג מועצת העיר לספארי נחמד באפריקה או לטיול שורשים במרוקו או טוניס. יותר סביר לדעתי, שנזכר בביטוי המוכר ביידיש: א שווארצע ווילדע חאייע (שחור ופראי). כמו שתיארו בפרוטוקולים הממשלתיים את שוכני ואדי סאליב. כמו שתפסו הלבנים הקולוניאליסטים את ילידי אפריקה. מן תפיסה ארכאית שעברה מהעולם המשתדל להיות נאור ופלורליסט. מושגים שסיעות מסויימות היושבות במועצת העיר, כנראה טרם הפנימו את קיומם.

יואב רמתי קורא ליוסי שלום: “תחזור לאפריקה”


| שתיקת ״החברתיים ומגיני המוחלשים״ של הקואליציה העירונית

במציאות של מחאת הורי קהילת בי״ס גבריאלי, האמירה המזלזלת של קליש כלפי גילה מזרחי יו״ר ועד ההורים של בי״ס גבריאלי, דחיית הדיון אודות בית הספר דגניה והאמירה הפוגענית של רמתי, הדהדו בהיכל העירייה ובשידור לציבור, דבריהם המרגשים וחודרי הלב של נציגי האופוזיציה, אליהם הצטרפו נציגות מהקואליציה: שרית גולן, שהירה שלבי ונעמה לזימי, אשר גילו אומץ פוליטי וציבורי לצאת בגלוי כנגד מדיניות הקואליציה אליה הן משתייכות.
מולם התחדדו במלוא העוצמה, השתיקה והדרך בה מילאו את פיהם מים, נציגי מועצת העיר, שרוממות מגיני החלשים והשקופים בגרונם: צביקה ברבי, נציגי ש״ס שנאלמו דום, למרות האמירות הגזעניות המשייכות גם אותם למשלחת של רמתי לאפריקה, נציג ישראל ביתנו המייצג את קהילת העולים ש״זוכים״ לגילויי גזענות כלפיהם ואפילו אלי לנדאו, שמדבר בשם מגזר הקשישים.

| אז מה נשתנה מארועי ואדי סאליב ב – 1959?

כנראה לא הרבה. החזקים ממשיכים להיות מתנשאים על החלשים, הגזענות חיה ובועטת. מי שזכו למעמד פריבילגי שלטוני, והתיישבו בו בשם ערכים חברתיים וסיסמאות על מוחלשים וגזענות, מעדיפים להחריש מול המציאות החיפאית הקשה ולהמשיך ליהנות ממנעמי הקואליציה.

הגיבו כאן לכתבה

4 תגובות
  1. אבי כהן אמר/ה

    וואו, פרשנות מדוייקת. ההתנשאות והזלזול גובלים בגזענות.

  2. מי שחבר במרצ שלא ידבר על גזענות אצל אחרים אמר/ה

    את חברה במפלגת מר”צ – כולם אשכנזים, טיהור אתני לכל מי שלא נראה / חושב כמוכם + כמה ערביי מחמד לקישוט
    בואו לא נשלה את הציבור לגבי שמאל-ימין כשזה מגיע לגזענות השמאל לוקח ובגדול.
    יאיר גרבוז ומנשקי המזוזות, אלונה קמחי ו”שתו ציאניד”, ליאורה ריבלין ו”זה לא העם שלי”, ועוד ועוד
    קליש ממפלגת העבודה האבודה, עוד מפלגה גזענית ששנאה תהומית למזרחי, לפריפריה, לעלייה הרוסית, לימין, לדתיים ועוד ועוד – היא המאפיין הכי בולט גם ברשימה הזו.
    אי לכך ובהתאם לזאת, נקוה ששתי מפלגות תאומות אלו ימחקו מהכנסת. קליש באה מאותו מקום, והתוצאות בהתאם.
    לפחות בחיפה, הציבור יסיק לקח מהבחירות המקומיות וישליך זאת לעבר הארציות. צפו להפתעות ב”חיפה האדומה”.

  3. משה אמר/ה

    היא גם שכחה איך בקושי הצליחו לחלץ אותה מכך שבכלל לא הייתה יכול הלהגיש מועמדות לראשות העיר בגלל פרשת זכרון יעקב

  4. אבי+בוח³בוט אמר/ה

    מי שחושב שגזענות זו הדרך להתנשות מעל כולם סופו ללכת לאיבוד מוחלטת כנראה שלא למדו לכך מאירועי 1959 בוואדי סליב ןחבל שכך אל תשכחו יש לנו ארץ נהדרת שבת שלום ומבורך

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חדשות חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו