לראשונה בארץ: הושק פרויקט ניטור אפידמיולוגי במפרץ חיפה

מחקר ניטור ראשון מסוגו בארץ לבדיקת הקשר בין איכות האוויר לבין התחלואה במפרץ חיפה הושק אמש (ג’) באוניברסיטת חיפה. מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה שלמה כץ: “לא נחכה לתוצאות המחקר, אנחנו מתחילים לנטר פרמטרים ומזהמים הנחשבים כמסרטנים בבני אדם”. רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות פרופ’ רשפון: “בזכות המחקר הזה נדע בפעם הראשונה, על בסיס עובדות מדעיות, האם יש קשר סיבתי בין זיהום מהאוויר ורמת התחלואה במפרץ חיפה”.

00-123_מפרץ_חיפה_צילום_אנדרי.jpg

מפרץ חיפה. צילום: אנדריי סוידאן
פרויקט, הניטור האפידמיולוגי הראשון שהושק, ייערך במשך חמש שנים ע”י צוות המורכב מ-20 חוקרים וחוקרות, ואותו תוביל אוניברסיטת חיפה בראשות החוקרים פרופ’ בוריס פורטנוב, פרופ’ רפאל כראל ופרופ’ שי לין. הפרויקט ייערך לראשונה בשיתוף שני משרדים ממשלתיים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, צה”ל, בתי חולים ומוסדות נוספים כולל אוניברסיטת הרווארד היוקרתית. כשמטרתו היא לבחון האם קיים קשר בין מצב איכות האוויר לבין תחלואה באזור מפרץ חיפה והוא הראשון מסוגו בארץ מבחינת היקפו ומידת הדיוק שלו.

מנהל הפרויקט ואחד משלושת החוקרים הראשיים, פרופ’ בוריס פורטנוב מאוניברסיטת חיפה, הסביר את השיטות שבהם יערך המחקר: ” שיטות החישוב החדישות והמיוחדות במחקר נועדו להתמודד עם הקושי שבמדידת זיהום האוויר וההשפעה שלו על בני האדם, כולל התייחסות לשונות באוכלוסייה, מצב סוציו-אקונומי, צפיפות מגורים ועוד. במחקר ייעשה שימוש בפעם הראשונה בנתונים שיתקבלו מצה”ל לגבי מצבם הרפואי של מתגייסים וכי כחלק מהמחקר הביולוגי ישמשו התושבים עצמם כ”מכשירי ניטור”, כשרמות וסוגי הזיהום ימדדו בגוף הנבדקים. אני מקווה שנקבל אינדיקציה ראשונית לתוצאות כבר בסוף השנה הראשונה למחקר”.

סינייה.JPG
צילום: סמר עודה
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ד”ר סיניה נתניהו: “המחקר הזה אמור להשתמש בשיטות מתודולוגיות יותר חדשניות ויותר מדויקות. זה לא המחקר הראשון, נעשו מחקרים ופורסמו ע”י משרד הבריאות וע”י משרדינו אבל המחקרים לא כללו את כל הבדיקות, כל המזהמים וכל קבוצות האוכלוסייה, והמידע היה מוגבל והחוקרים עשו מאמצים כדי להשיג מידע מרשויות בתי חולים וכו’. כאן במחקר החדש יש שני משרדי ממשלה שנמצאים בסיפור הזה בנוסף לדטה בייס, זמין לחוקרים שזה דבר מאוד קריטי וחשוב, דבר שלא היה בעבר. המחקר יתחלק לכמה קבוצות:, סרטן, גיל, ניטור ביולוגי שזה הדבר החדשני במחקר הזה – לעקוב אחרי אנשים ספציפיים לבדוק את ההיסטוריה שלהם, לשאול את השאלות החשובות, כולל בדיקות, דם ושתן ומעקב אחרי הבדיקות הללו. ולנסות לעקוב אחרי הדברים אליהם נחשפים ומקומות העבודה שלהם. הנגישות לנתונים חדשים כולל מעקב אחרי כל הקבוצות שהזכרתי כולל מתחיילים, התפתחות הילד ושיתופי הפעולה וריכוז המאמצים של הרבה מאוד חוקרים כל אלה יביאו את הבשורה”.
רשפון.JPG
מפרץ חיפה. צילום: אנדריי סוידאן
רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות פרופ’ שמואל רשפון אמר בטקס: ” לאורך השנים נמצא שיש באזור מפרץ חיפה רמת זיהום אוויר גבוהה ועודף תחלואה ותמותה גבוה ביחס לאזורים אחרים בארץ, וכל אדם סביר הבין שיש קשר, אולם העובדה שקיים קשר לא מחייב שקיים קשר סיבתי – כלומר שזיהום האוויר הוא זה שאחראי לעודף התחלואה והתמותה, בעיקר בגלל הקושי הרב למדוד לאיזה זיהום בדיוק נחשף כל אדם והיכן בדיוק הוא נחשף לזיהום זה או אחר”.

רשפון הסביר, כי בשנים האחרונות איכות האוויר בחיפה הרבה יותר טובה ונקייה מבעבר והרבה יותר טובה מבערים אחרות בארץ. אך רמת התחלואה עדיין הגבוהה בארץ וזו הסיבה שבגללה עורכים את המחקר הזה הגדול והראשון מסוגו בארץ. עוד הוסיף, כי המפעלים הגדולים במפרץ חיפה התחייבו להשתמש בממצאים לטובת שיפור בריאות הציבור, במידה והממצאים יצביעו על כך.

מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה שלמה כץ: “מדובר במחקר ראשון מסוגו וחשוב אבל אנחנו במשרד להגנת הסביבה לא נחכה לתוצאות כדי להזיז עניינים. אנחנו מגדילים את הפרמטרים לניטור. בעבר נוטרו מעט מאוד פרמטרים כמו תרכובות חנקן וחלקיקים וחלק קטן מהתחנות בדקו את החומרים המסרטנים, הנחשבים כמזהם מסרטן ודאי בבני אדם. השנה אנחנו מתחילים לנטר את אותם מזהמים מסרטנים כמו בנזן ואחרים וזה כמובן בגלל עודף התחלואה באזור”.

IMG_2162.JPG

צילום: סמר עודה
שמואל_גלבהרט.jpg
שמואל גלבהרט
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים, לשעבר סגן רה”ע חיפה, אמר לחי פה:
הסקר האפידמיולוגי – בשירות התעשיה המזהמת ופטרוניה בעיריה!
אני תומך בסקר! ככל שנלמד יותר על הקשר, שכבר הוכח מעל לכל ספק, בין תעשייה – זיהום אויר – תחלואה חריגה, כן נייטיב לטפל בו. הבעיה היא שהסקר טרם התחיל, וכבר מנוצל להגנת המפעלים המזהמים, בטענה שצפיתי מראש: חכו לסקר…
(שהכנתו תימשך 5 שנים, ובמהלכן גם זיהום האויר יימשך). ובעוד 5 שנים, כאשר יפורסמו מימצאיו, יטענו: הוא… מיושן, מלפני 5 שנים, צריך סקר
מעודכן, שהכנתו תארך… 5 שנים!
כך הם מבטלים היום את מימצאי הסקרים הקיימים, שגם הם הוכנו לפני… 5 שנים!
ובינתיים התנורים יעבדו, הארובות יפלטו, והנושם ישלם. בבריאותו, לעיתים בחייו.
לכן הצעתי, בתקופה הקצרה בה כיהנתי כמ”מ יו”ר איגוד ערים חיפה לסביבה, לבצע סקר מסוג אחר: לרכז מחקרים קיימים שנעשו בעולם, ומהם לגזור מימצאים והמלצות לגבי מפרץ חיפה. הכנת סקר כזה תימשך חודשים ספורים בלבד. סקר דומה יזמתי לפני כ-10 שנים בנושא הקרינה מאנטנות סלולר, הוא בוצע ע”י ד”ר מונה נופי נעמה מאיגוד ערים חיפה לסביבה, וזכה למחמאות רבות מהמשרד להגנת הסביבה וממבקר המדינה.
עד היום הועדה המקומית לתכנון ולבניה עושה שימוש בהמלצותיו.
כך צריך לפעול אם המטרה היא בריאותית, ולא תעשייתית.

המצגות שהוצגו בכנס – קישור להורדה:


מצגת_-_ניטור_אפידמיולוגי_במפרץ_חיפה_01.pptx
מצגת_-_נטור_אפידמיולוגי_של_אזור_מפרץ_חיפה_-_02.pptx

תחלואה חריגה בחיפה

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.