התביעה נגד עיריית חיפה של המכון לחקר כתבי הרמב”ם – נדחתה | יהב: “נעשה לנו צדק”

יונה יהב (צילום - ירון כרמי)

הסוף לסאגה המתמשכת מזה 3 שנים בין המכון לחקר כתבי הרמב”ם ועיריית חיפה

שופט בית משפט השלום בחיפה, אבישי רובס, נתן ביום שלישי האחרון (10/11/20) תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין המכון לחקר כתבי הרמב”ם ועיריית חיפה, שהושג בהליך גישור ודחה את התביעה אותה הגיש המכון.


התביעה הוגשה לאחר שבחודש דצמבר 2017 הגיעו נציגי עיריית חיפה למבנה בשכונת רמת בגין בעיר ופירקו ישיבה שהוקמה באופן לא חוקי במבנה של המכון המופעל ע”י עמותת “יד הרב דוד אסף”.


תביעה של כ-2.5 מיליון שקלים

המכון לחקר כתבי הרמב”ם, בשכונת רמת בגין בחיפה, הוקם בשנות ה-80. בתקופת כהונתו של ראש העיר לשעבר יונה יהב, הוקם בצמוד למבנה מרכז קהילתי עם בית קפה. יום בהיר אחד התחילו להגיע מתושבי השכונה תלונות על כך שהוקמה בתוך הבניין ישיבה בניגוד לחוק. ישיבה אשר משנה את פני ואופי השכונה.

פינוי השתלטות חרדים על מבנה ברמת בגין (צילום - ראובן כהן - דוברות עיריית חיפה)
פינוי השתלטות חרדים על מבנה ברמת בגין (צילום – ראובן כהן – דוברות עיריית חיפה)

העמותה לא נענתה לניסיונות ההידברות

יהב פנה ליו”ר העמותה האחראית על פעילות המכון בעניין הישיבה וביקש לסגור אותה אך לא היתה הענות. על כן, בחודש דצמבר 2017, הגיעה צמרת העירייה, בראשות המנכ”ל לשעבר גדי מרגלית ובליווי שלוש משאיות ופירקו את הישיבה שהוקמה באופן לא חוקי מבלי לגרום כל נזק.

בעקבות כך הוגשה תביעה בגין גרימת נזק בסך של כ-2.5 מיליון שקלים כנגד העירייה וכנגד ראש העיר לשעבר יונה יהב, מנכ”ל העירייה לשעבר גדי מרגלית, ראש מנהל התפעול לשעבר דוד לוריא, ומנהל אגף הביטחון בעירייה יאיר זילברמן.

גדי מרגלית (צילום: ירון כרמי)
גדי מרגלית (צילום: ירון כרמי)

יהב ומרגלית לא הוזמנו

עם הגשת התביעה, העירייה הציעה לתובעים לפנות לבוררות וכך נעשה. אלא שבבוררות לא דאגו לזמן את יהב ומרגלית, וקבעו שהעירייה חייבת לשלם למכון מיליון שקלים. במקביל, בעיריית חיפה, אשר בראשה עומדת כעת קליש, החליטו, מסיבה לא ברורה, באמצע המשפט, כי העירייה לא תממן את ההגנה ליהב ולמרגלית, למרות שפעולותיהם נגד העמותה נעשו במסגרת תפקידם.

יהב ומרגלית טענו במשפט כי מגיעה להם הגנה, מתוקף תפקידם, על כן החליט משרד הפנים למנות יועץ משפטי בלתי תלוי שיכתוב חוות דעת, ואכן מונתה יועצת משפטית מנצרת עילית והיא נתנה חוות דעת מקיפה ובה סיכמה כי מחובתה של עיריית חיפה להעניק הגנה משפטית ליהב ומרגלית, בשל העובדה שפעולותיהם נעשו במסגרת עבודתם בעיריית חיפה. כך נמחקה התביעה גם נגד יהב ומרגלית.


ראש העירייה לשעבר יונה יהב, מסר לחי פה:

אני חושב שהעובדה שעיריית חיפה הסירה מאתנו את ההגנה היא שערורייה. עם ביטול התביעה ומינוי ההגנה נעשה לנו צדק.
יונה יהב (צילום: ירון כרמי)
יונה יהב (צילום: ירון כרמי)

מעיריית חיפה נמסר לחי פה:

נושא החסינות נדון והוכרע על ידי יועמ”ש חיצוני שמונה על ידי משרד הפנים והחלטתה מחייבת את העירייה
שמכבדת את החלטתו.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

14 תגובות
  1. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    כל הכבוד לראש העיר חיפה, ד”ר עינת קליש- רותם.יישר כוח לך.

  2. דובי אמר/ה

    אם יונה צודק
    למה הוא הגיע לפשרה טשילם מאות אלפי שקלים מכיסו
    חתיכת שקרן

  3. דן אמר/ה

    את החרדים יש לסגור כמו עד לפני 30 שנה ברחוב גאולה, בצלאל, אין להם מקום על הכרמל

  4. חלי אמר/ה

    יונה
    רדף אחרי הישיבה הזו בכל מקום שהייתה
    כרה בור לעצמו, בעקבות רדיפה זו הפסיד בבחירות

  5. אייל אמר/ה

    1. לא ברור מהי “הפשרה”.
    2. טוב עשתה עיריית חיפה שפינתה שימוש לא חוקי למגורי אברכים שניסו להכניס למבנה הזה.
    מה שהוציאו זה מיטות מזרונים וקירות גבס – הכל הוקם שלא כחוק.
    3. יש לבדוק מה עושה העמותה במבנה – האם חקר כתבי הרמב”ם?! איך הגיעו לישיבה?
    ולפקח על פעילותה, כמו כל עמותה במצב דומה.
    4. אין ספק שהיה צריך לממן הגנה משפטית מלאה לראש העיר שפעל בצורה נכונה. גם לא היה מקום להידברות.. מדובר בעבירה על החוק של שימוש בניגוד לחוק במבנה.
    5. אם העמותה לא פועלת לשם הדבר לו הוקמה, יש לפנות לרשם העמותות ולהגיש תלונה ולהביא לפינוי שלה.
    6. פעילות ראש העיר יהב (2017..) הגיעה אחרי 12 שנה שבהם העניק יד חופשית לעמותות חרדיות להשתלט על מבנים, בתי כנסת, מקלטים ואפילו להסב מבני מגורים בחיפה כישיבות. כל תושבי נוה שאנן מכירים את המקרים הבעייתיים האלו.
    ועדי השכונות החזקים הצליחו למנוע השתלטות על בתי הכנסת, ובחלק מהמקומות בוצעה השתלטות עוינת של ציבור חרדי על נכסים בשכונות חילוניות.
    7. יש חשש גדול, שבלחצי הקואליציה הנוכחית, ראש העיר מאפשרת חידוש תאוות ההשתלטות על מבני ציבור ואפילו מסייעת בכך, כפי שאנחנו רואים בהדר עם המתנ”ס, וקודם לכן הנסיונות להעביר מבנים אחרים וגם ברחוב ברל כצנלסון עם עמותה חרדית שהשתלטה על מבנה בצורה מוזרה שהחלה עוד בתקופת יהב וקשורה לסגן ראש העיר הנוכחי מיכי אלפר שייצג אותה – ‘עמודי עולם’ ע”ר.
    8. הציבור החילוני בחיפה צריך לעמוד על המשמר. למפות נכסים, לבדוק מי מנהל בתי כנסת בשכונה שלו, האם נקנו דירות או בניינים עליהם מבוקשות הקלות ושימוש חורג להפיכתם למבני ישיבות ומגורי אברכים. האם מבני חינוך בשכונה עומדים להימסר לעמותות פרטיות. האם מקלטים בשכונה ניתנים לפעילות של עמותות מחוץ לשכונה, שלא קשורות לתושבי השכונה וצביונה. זה בדיוק המקום של ועדי השכונות לפקח ולפעול, ומי שטוענים בעירייה שועדי השכונות “פיקציה” אולי מטרתם להרדים את פעילות התושבים בדיוק לשם הסתרת פעילות העברת מבנים בהן עקב לחצים קואליציוניים.

  6. פיטר פן אמר/ה

    פשששְש
    כמופתע נראיתי

  7. שמואל שטיינר, עו"ד אמר/ה

    ראשית: הכותרת מטעה- נדחתה התביעה האישית נגד ראש העיר לשעבר יונה יהב ונגד מרגלית. ובצדק. אולם הכתבה אינה משקפת מה קרה עם התביעה העיקרית נגד עיריית חיפה, כיצד היא נסתיימה.
    התיבעה נגד עובדי ציבור בשיורתם עבור הציבור מוגנת, כי החוק והפסיקה קובעים: האם עובדי ציבור חסינים מפני תביעת נזיקין? – ע”א 1649/09 ביום 10.8.2005 פורסם ברשומות תיקון 10 לפקודה שעניינו אחריות עובדי ציבור בנזיקין. התיקון נכנס לתוקפו שישה חודשים לאחר הפרסום והרחיב במידה משמעותית את היקף חסינותם של עובדי הציבור בנזיקין.
    ביהמ”ש עסק בסוגיית החסינות של עובדי הציבור מפני תביעות בנזיקין על-פי תיקון 10 לפקודת הנזיקין.
    סעיף 7א(א) שנוסף לפקודה בתיקון 10 קובע כי: “לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.”
    בית המשפט קבע כי החסינות המוקנית לעובד הציבור על-פי סעיף 7א(א) לפקודה היא חסינות דיונית ומשמעות הדבר היא כי עובד הציבור אינו פטור באופן מהותי מאחריות נזיקית, אלא שלא ניתן לתבוע אותו לדין על אחריות זו.
    אחת התוצאות המרכזיות הנובעות מאופייה הדיוני של החסינות היא כי אף שהניזוק אינו יכול להיפרע את נזקיו מידי עובד הציבור באופן אישי, אין הדבר גורע מזכותו להיפרע את נזקיו מן המדינה או מהרשות הציבורית כמעסיקה או כשולחת של העובד (סעיף 7א(ב) לפקודה; והשוו לאבניאלי, בעמ’ 463-464, 467). כמו כן, ובשל אופייה הדיוני של החסינות שהוקנתה לעובד הציבור לפי סעיף 7א(א) לפקודה, נסללת הדרך למדינה או לרשות הציבורית לתבוע מידי העובד דמי שיפוי וזאת גם באותם המקרים אשר בהם החליטה כי ביחסים שבינו ובין הניזוק מן הראוי להקנות לעובד חסינות (סעיף 7ו לפקודה).
    הכותב הנו עורך דין שמואל שטינר העוסק בתחום האזרחי בדיני נזיקין.

  8. אבי אמר/ה

    קליש מתנהגת כמו עריצה, עושה לדעתי את שלא יעשה. כולי תקווה שימצאו איתה את הדין פוליטית ומשפטית.
    כל הכבוד ליונה יהב ולמרגלית שכמו תמיד לא נכנעו ללחצים.

  9. דין דין אמר/ה

    הוציאו את האחראים חלק בטענה שפעלו במסווה של עובדי ציבור.לעובדי ציבור אין גבולות?טוב שלא הרסו גם את הרצל והחלוץ.

  10. שמואל שטיינר, עו"ד אמר/ה

    לחבר דין דין, ממליץ שתקרא את פסק הדין בבית משפט עליון שצרפתי ותבין את הוראות החוק. אין ספק שאילו עובד ציבור יפעל מתוך מניעים לא רלוונטיים אישיים, תוך ניצול מרות בית המשפט וגם החוק מאפשרים לתבוע אותו אישית. אולם זה נדיר ביותר, מכיוון שאנחנו לא רוצים מדינה עם אנרכיה שבה למשל פקח יפחד לתת דוח חניה שמא האזרח יתבע אותו באופן אישי, או שוטר יפחד לפזר מפגינים או לעצור אזרחים כי הוא יחשוש מתביעה אישית. ולכן יש איזון שבו מחד בוחן בית המשפט את המעשה העובדתי שעשה עובד הציבור והאם נעשה משיקולים מערכתיים כחלק אינטגרלי מהסמכות הטבועה שיש לו כראש עיר ומנגד יבדוק שלא נפל פגם בהליך קבלת ההחלטות, וכלל שנפל פגם בקבלת ההחלטות הרי זה בדיוק הפגם הציבורי שניתן לריפוי באמצעות פיצויים לטובת האזרח אבל מהרשות. אוי לה למדינה שתאפשר ההשתלחות קלת דעת באופן אישי כנגד עובד הציבור גם אם טענה ואפילו התרשל. ולחבר אבי אין לערב התייחסות פוליטית או דעה פוליטית עם מעשה או מחדל, גם אם קליש פעלה לדעתי בחוסר סמכות עת סירבה להעניק חסינות לעובדי הציבור שפעלו ולדעתי גם לא בשום שכל כי פעולה כזאת אם היתה מצליחה , ונניח החוק והפסיקה היו קובעים אחרת, יכולה להיות במצב של בומרנג ו”מחר” על פעולה שהיא תורה על ביצועה ותהיה רשלנית תצטרך לשלם מכיסה. קוראים לזה בשפה המשפטית “מדרון חלק” “אפקט מצנן” אני חושב שכולנו צריכים לבחון כל דעת שמבוצע על ידי איש ציבור באם זה משרת את הציבור בכללותו והאם יש בפעולה שנקט עובד הציבור משום פעולה לגיטימית או רשלנות או זדון ככל שהתשובה כי מדובר בפעולה לגיטמית ואפילו רשלנות ומחדל עדיין יהנה מחסינות להעמדה לדין אזרחי.

  11. עיריית חרפה אמר/ה

    עו״ד עמית חדד, בא כוחם של התובעים, קבוצה חרדית מהזרם הליטאי עליו נמנה סגן וממלא מקום ראש העיר מר מיכאל אלפר, קבוצה שהקימה באופן לא חוקי ישיבה תורנית בשכונת רמת בגין החילונית, הוא אותו עורך דין שייצג את עינת קליש כשעתרה לבג״צ לאחר שמועמדותה לראשות העיר נפסלה בעקבות הרשעתה בפלילים על חריגות בנייה שביצעה. עו״ד חדד ייצג את קליש גם במאבקה המשפטי הכושל למען הארכת מסלול שדה התעופה בחיפה. כבונוס על הישגיו זכה לייצג גם את גלי סגל, המנהלת האדמיניסטרטיבית בלישכתה של קליש, שפרסמה פוסט משתלח ורווי השמצות כלפי אלה שנתנו לה הזדמנות בתחילת דרכה. אישה עלובה. עמית חדד הוא אחד מעורכי הדין היקרים במדינה. גלי סגל ניבלה את הפה ואזרחי חיפה מימנו את ההגנה המשפטית שלה. בושה. עו״ד חדד הוא עוד חוט מקשר בין קליש העבריינית המורשעת, אלפר בעל ההתנהגות העבריינית וסגל הכלומניקית הבוגדנית. את החשבון המנופח שילמו וממשיכים לשלם תושבי חיפה. עיריית חרפה.

  12. זהבה אמר/ה

    ממש בא לי לשכור דירה בויג’ניץ או מעונות גאולה ולפתוח שם מועדון הימורים ובית זונות. התנהלות החרדים מרגיזה ברמות ויש להעניש אותם במטבע שלהם.

  13. חלי אמר/ה

    עלאק מזרונים הוציאו שם…
    מראות של הימים האפלים לעם ישראל היו שם
    יונה רדף את הישיבה הזו
    רדף כל מי הקשור לחרדים

    איך כתב כאן דן למטה בתגובות:

    את החרדים יש לסגור כמו עד לפני 30 שנה ברחוב גאולה, בצלאל, אין להם מקום על הכרמל
    כלומר, את החרדים צריך להכניס לגיטאות…

    מזעזע…

  14. עופר אמר/ה

    התנהלות מכוערת , כוחנית ושערירויתית של קליש.