טקס הנחת אנדרטה בכיכר, ע"ש שלמה וול ז”ל
מר שלמה וול היה דמות ידועה בעיר חיפה והיה יו"ר ועד שכונת נווה שאנן ורמות רמז כ-20 שנה.
שלמה קידם את ענייני השכונה מול הרשויות ותרם רבות לפיתוחה.
על תרומתו לקהילה, הוענקה לו אות "יקיר העיר חיפה".
דוד אולמן (צילום וידאו: מירב שרוט)
אוסנת טוכמן (צילום וידאו: מירב שרוט)
בשנת 2019 נפטר שלמה וול ז"ל.
אבן פינה לזכרו הוצבה בכיכר ברחוב חניתה בשכונת נווה שאנן.
הסרת הלוט מהשלט התקיימה היום 26/10/20 באוויר הפתוח, בנוכחות ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם, ובהתאם לתקנות הקורונה.
סיגל ציוני (צילום וידאו: מירב שרוט)
ראש העיר עינת קליש רותם (צילום וידאו: עינת שרוט)
תושב נווה שאנן בחיפה מ-1962
מר שלמה וול ז"ל, נולד בגרמניה בשנת 1932 ובגיל שנתיים עלה לישראל עם הוריו ואחיו.
היה חניך בתנועת הנוער "בני עקיבא", שירת בצה"ל במשך 15 שנה והשתחרר בדרגת רב סרן.
נישא לשרה ז"ל, שתמכה בפעילותו לאורך כל הדרך, עד שנפטרה ממחלה קשה.
שלמה היה תושב שכונת נווה שאנן משנת 1962.
שלמה מילא שורה של תפקידים ציבוריים:
- שימש במזכירות מועצת פועלי חיפה, שימש כמזכיר ההסתדרות בנווה שאנן ובוואדי סאליב.
- כיהן 24 שנים כיו"ר ועד נווה שאנן ורמות רמז.
- ב-1983 נבחר למועצת עיריית חיפה ובמשך חמש שנים היה חבר הנהלת העירייה וחבר ועדת הכספים.
- יו"ר חברת "שקמונה" לשיקום הדיור וחבר באיגוד ערים לכיבוי אש.
- חבר דירקטוריון "המשביר לצרכן"
- נציג ציבור בבית הדין לעבודה
- כיהן כמנכ"ל המועצה הציונית בחיפה
- חבר ההנהלה הארצית של המועצה הציונית
- יו"ר עמותת שילה – האגודה לפיתוח שירותים לזקן בחיפה.
- בשנת 2006 הוענק לו עיטור מופת יקיר ההסתדרות בחיפה
- בשנת 2015 הוענק לו עיטור יקיר העיר חיפה.
דוגמה ומופת לנתינה ומסירות לזולת
שלמה היה איש עתיר מעשים. דוגמה ומופת לאיש ציבור אשר תרם מזמנו, והקדיש לקליטת עליה, לניצולי שואה, לסיוע לקשישים וטיפול בנושאים קהילתיים, במסירות, בהתמדה, ביושר ובתבונה. התבלט באהבה לזולת, בדאגה ובסיוע לנזקקים ובמיוחד לעולים חדשים, להם סייע רבות בשלבי קליטתם בארץ. שלמה אף דאג להקמת בית קהילה לעדה האתיופית ברחוב חניתה.
התבלט בייצוג תושבי נווה שאנן ורמות רמז אל מול הרשויות, בשנים בהן כיהן כיושב ראש ועד השכונה, בפעילות ציבורית ופוליטית.
בתקופת כהונתו כיו"ר ועד השכונה, דאג לשפץ את מגדל המים וקידם פתיחת תחנת מד"א שכונתית ברחוב הגליל, אשר משמשת את תושבי השכונה.
בתפקידו זה גילה רגישות רבה, תוך שיתוף פעולה מלא עם הסיעות המגוונות, גורמים מוניציפאליים, כולל בעיריית חיפה, נעזר בקשריו הטובים עם חברים נאמנים: חברי כנסת, שופטים ולימים, מבקר המדינה ואנשי דת וזאת על מנת לעזור ולקדם נושאים בנווה שאנן ובעיר חיפה. תמיד היה נכון להיות למען האחר, אף פעם לא פעל בשביל עצמו או לטובתו האישית.
היה שותף בכל פעילות בשכונה
ייחודו בהענקת שרות מוניציפלי ציבורי למאות מתושבי השכונה (הורדת הארנונה, שיפוץ וריבוד השכונה , גינון, ניקיון ותרבות), חגיגות יום העצמאות, טקסי זיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, טקסי זיכרון בגן הבנים ברחוב התיכון בנווה שאנן, בו הקפיד להשתתף בכל שנה ולטפח את הצמחייה בגן, את משחקי הילדים ולעדכן את לוח אנדרטת הנופלים.
כל פעילות שהתקיימה בשכונה, שלמה היה מעורב ושותף פעיל בה.
מעבר לכך, שלמה היה איש משפחה למופת, אב לשלושה ילדים, סב לנכדים ולנינים.
לפי מיטב ידיעתי, יש טעות בשלט בכיתוב שם המשפחה בלועזית.
כנראה שצריך להיות כתוב WOHL,
ולא WHOL, כפי שכתוב.
ברצוני להודות לועדת השמות של עירית חיפה ולראשת העיר חיפה ולכל אלה שלקחו חלק בהכנת הטקס המכובד הזה ולרב דוד אולמן שתרם את קולו ושר את השיר שאבי כו אהב
זה לא כיכר זה מעגל תנועה
יש בלבול חמור מהי כיכר בחיפה.
כיכר היא שטח גדול פתוח להולכי רגל
כיכר תנועה אין דבר כזה, אולי למעט דיזינגוף ששם יש כיכר שמוקפת ברחוב ומשמשת לו מעגל תנועה.
מעגל תנועה זה roundabout וזה לא כיכר.
את מעבר החציה ליד מעגל התנועה – יקראו בעתיד ע"ש קליש רותם.
אולי יש מחסור במקומות להנציח אישים בשכונות קיימות, זאת לא סיבה להנציח את שיבוש המושגים בין מעגל תנועה לבין כיכר. בחיפה יש מעט כיכרות, כלומר שטח גדול רחב פתוח להולכי רגל בתוך השטח המבונה, כמו כיכר מאירהוף. משום מה וצריך לבדוק למה נפוצה הטעות לכנות מעגלי תנועה כ"כיכר". אני חושב שחלק מההשרשה בשגיאות במערכות ניווט "פנה שמאלה אחרי הכיכר" במקום "פנה שמאלה במעגל התנועה".
מעגל תנועה הוא שטח קטן לרוב מעוגל שנועד להסדיר פניות במפגשי רחובות. בינו ובין כיכר אין שום כלום.
אם היה בעצמו הופך כמו בכיכר דיזינגוף לשטח רחב המשמש הולכי רגל, אפשר היה לכנותו כיכר.
בעיריית חיפה ואחרות עשו לעצמם עבודה קלה בהנצחת אישים בשכונות קיימות. במקום לייצר גינות, כיכרות ושבילי הליכה שיאפשרו הנצחה, אפשר באפס כסף לקחת מעגלי תנועה ועל ידי הדבקת הכינוי "כיכר" להנציח בהם אישים או ארגונים (מעגל התנועה של צים בבת גלים). יש לציין ששיטה פסולה זאת החלה בתקופת יונה יהב, אפשר לראות את מעגל התנועה "אורי אגמי".. עכשיו נשאלת השאלה מה יעשו אם יום אחד ירצו להפוך מעגל תנועה לצומת מרומזר? האם ימצאו כמו שאמרת איזה ספסל או פינת רחוב סמוכה ועליה יכריזו בתור הכיכר? בכל אופן, צריך להפסיק להנציח אישים במעגלי תנועה, השלב הבא אולי באמת יכלול הנצחת אישים במעברי חציה והכרזה על מעבר החציה כ"דרך חוצה על שם…".
כאדריכלית שמבינה כיכר מהי, אני קורא לראש העיר לבטל את נוהג הנצחת אישים במעגלי תנועה קטנים, זה לא מתאים ולא הולם. ולמצוא שבילים, גינות, והקמת כיכרות אמיתיות בהן יונצחו אותם אישים כחלופה לשלטים על מעגלי תנועה.