זעקת המשפחות | חג שני בלי לפגוש את ההורים בבתי האבות

"חוסר אחריות של הצוות וההנהלה"

משפחות רבות מודאגות ומתוסכלות בעקבות אי יכולתן לפגוש את יקיריהם בבתי האבות מזה חודשים. המשפחות טוענות כי מאז פרוץ הנגיף במדינה והתפרצותו בבתי האבות הוא הועבר מהמטפלים ואנשי הצוות למטופלים ולא מבני משפחה לצוותים ולמטופלים. על כן יש כעס רב.

יש לציין כי התפרצות הקורונה בבתי האבות הנה קשה, מהירה וקטלנית יותר שכן מדובר באוכלוסייה פגיעה וחולה יותר. נכון להיום, בכל בתי האבות, הנגיף הועבר מאנשי הצוות למטופלים.

ר' (שמה שמור במערכת) תושבת חיפה שאביה מאושפז בבית אבות בעיר שבו התפרץ הנגיף יותר מפעם משתפת בתחושות שעוברות על משפחתה ועל משפחות נוספות שסובלות מהריחוק שנכפה עליהם בגין המגפה

אבא שלי נמצא בבית אבות מזה כשנתיים לאחר שעבר התקף דמנציה קשה, איבד את היכולת לדבר והפך לסיעודי. עד לפני התפרצות הקורונה היינו מאוד מרוצים מהטיפול באבא שלי, מיחס הצוותים והמטפלים, אמא ביקרה אותו כל יום ואנחנו הילדים והנכדים פעם – פעמיים בשבוע. תמיד היה נקי ומסודר ואם ראינו סימן או משהו תמיד היינו שואלים ומקבלים תשובות.

מאז התפרץ הנגיף בארץ החלו מגבלות הביקור שאינן מוצדקות. הטענה היתה שיש חשש שקרובי המשפחה יעבירו את הנגיף למטופלים אבל נכון להיום כל ההדבקויות שהיו בבתי האבות בין אם באזור חיפה או בכלל הארץ היו כתוצאה מהצוותים המטפלים. רוב המבקרים הם גם אנשים מבוגרים ששומרים על עצמם, כמובן שאנחנו לא מדברים על הנכדים. מה שקרה בעצם הוא שבהתחלה הגבילו אותנו שרק בן משפחה אחד מבקר פעם בשבוע וכשיש התפרצות בבית אבות אז אפילו לביקור הזה אנחנו לא זוכים.

אנחנו חשים תסכול ומאוד מודאגים כי אנחנו מצפים מהצוותים ובמיוחד מהמטפלים להיות יותר אחראים. אנחנו מדברים על תקופות ממושכות וארוכות שלא פגשנו את היקרים לנו. יש הרעה במצב המנטלי של אבא כי הוא רגיל לפגוש את אמא כל יום בנוסף לאמא שגם היא אישה מבוגרת וכולנו יודעים את ההשלכות השליליות של הבדידות על המבוגרים. יש גם מחקרים שמוכיחים זאת.

שוב אני מדגישה כי אנחנו זועמים וכועסים שמונעים מאיתנו להגיע לביקור ובסוף מי שמעביר את הקורונה לתוך בית האבות הן הצוותים והעובדים. כל פעם עובד אחר

אנחנו לא מדברים על עובדי ניקיון או טבחים דווקא העובדים הכי קרובים פיזית למטופלים המרפא בעיסוק מרפא בדיבור אנשים שאנחנו מצפים מהם שבתקופה כזו גם ישמרו על המטופלים שלהם ושישמרו על עצמם למענם.

לחייב את הצוותים לשמור בקפידה יתרה

אנחנו דורשים מהנהלת בתי האבות לעשות צעדים קיצוניים ולדרוש מהצוותים ולחייב אותם שאם הם רוצים לשמור על מקום עבודתם שידאגו לשמור על עצמם בקפידה יתרה וכן על ההנחיות. אם מישהו הפר את ההנחיות השתתף באירוע או פגש אנשים שלא על פי ההנחיות עליו להודיע למקום העבודה ושלא יגיע בכלל על מנת לא לסכן את המטופלים.

אנחנו גם דורשים מהצוותים לקחת אחריות לשמור על עצמם על המשפחות שלהם וגם על המטופלים שהם אמורים להיות כמו הילדים שלהם.

ועכשיו כשגם בחג שני אנחנו לא ניפגש עם היקרים שלנו בחג אחרי תקופת בדידות וניתוק ארוכה התחושות הן קשות. אנחנו מבקשים שייתנו לנו לפגוש את קרובי המשפחות שלנו לפי ההנחיות במקום פתוח כי אנחנו רוצים לראות אותם, לראות שהכל בסדר איתם כי מרוק קשה לדעת מה בדיוק עובר עליהם.