אוניברסיטת חיפה – חיים בתוך ענן

1. אתה מתכוון לבנין המשכן לאמנויות אשר מהווה את ביתו החדש של בית הספר לאמנויות באוניברסיטת חיפה
   http://www.mansfeld-kehat.co.il/aimage%20zooming%20galleries/c3214.php

2. אני לא רואה נטייה באוניברסיטה לשנות את המגמה. עובדה, שבמקום לחפש להקים שלוחה נוספת בתוך העיר, הם דרשו
   שיאשרו להם לגלח את כל המדרון מתחת לקמפוס הקיים כדי להוסיף מעונות ופקולטות בעתיד. כשהקימו את בניין הפקולטה
   לאומנויות, היה רעיון להקים אותו בהדר. לקנות ולהשתמש בכמה אולמות סגורים בהדר כבמות וחללי תצוגה לתאטרון
   ולאומנות. כמובן שהאוניברסיטה והתורמים התנגדו ולכן בנו בניין חדש, שרוב הזמן עומד ריק ונראה שומם והארועים בו מעטים.
   גם הטכניון הולך לגלח את ההר מעליו, ולא יחפש להקים שלוחה בעיר. לעומת זאת הטכניון והאוניברסיטה בתל אביב נאלצים
   להקים שלוחות בתוך העיר בבניינים קיימים, כי שם אין להם קמפוסים. אז למה בתל אביב אפשרי ובחיפה לא?

3. זה נכון. האוניברסיטה נמצאת במיקום בעייתי מאוד מבחינת העיר, בנקודה לא נגישה ומרוחקת מאוד. זה מתבטא לא רק בנגישות הפיזית, אלא גם בגישה, שמבטאת סוג של "מגדל שן" מנוכר.
   זאת, למרות שבשנים האחרונות יש נטיה לשנות את המגמה הזאת, עם מעורבות גוברת של האוניברסיטה בחיים העירוניים והחברתיים בכלל- פרויקט כפר הסטודנטים, כנס האוניברסיטה לאחריות חברתית ועוד.

4. יש רק בעיה קטנה אחת והיא שהאוניברסיטה נוסדה ב 1831. מי יודע מה היה ערך הבנינים והקרקע במשך השנים בה התפתחה האוניברסיטה.

5. אכן הנושא של "חיים בתוך ענן" כניתוק מהעיר מאד מרגיז, ואולי גם תורם לחלק מהתחושה הרעה והמנוכרת בקמפוס אונ' חיפה.
   נאמר פה שהבעיה היא ערכי נדל"ן גבוהים בתוך העיר שלא מאפשרים לאוניברסיטאות למצוא שטח או בעייה של ביזור. ובכן,
   בכל העולם אוניברסיטאות מקיימות קמפוסים תוססים ופעילים במרכזי הערים ותורמות להחייאת המרכז העירוני. והנה דוגמה מעניינת
   בעיר שבה ערכי הנדלן בין הגבוהים בעולם – ניו יורק. לכו במרכז העיר, במקומות בעלי ערך נדלני מרקיע שחקים תרתי משמע,
   ותראו שם את הדגלים של קמפוס NYU שמפוזר על פני עשרות בניינים במרחק הליכה קצר זה מזה. מאפשר גם לסטודנטים
   שעובדים בסמוך להמשיך בלימודים בקלות, ללא הוצאות נסיעה, גם בשעות הערב, וגם לגייס מרצים בכירים שעובדים בסמוך
   ונוח להם ללמד במרחק כמה בלוקים או אפילו אותו בניין, בו הם עובדים. כך שגם העיר מרוויחה וגם הסטודנטים.

6. אוניברסיטת ירושלים היא דוגמא לאונברסטיה שתורמת לעיר בה היא נמצאת. שלושה קמפוסים ברחבי העיר, שגורמים לה להוות חלק מעיר ולא להיות נטע זר, היא חיה ונושמת את העיר, חבל שבחיפה חושבים שהכל צריך להיות במקום אחד וחבל שאגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה לא מבינה את היתרון במספר קמפוסים ורואה את העוצמה של אגודת הסטודנטים בירושלים.

7. לא הבנתי האם התשובה אמורה להביא דוגמא לאוניברסיטה צעירה, שנבנתה במכוון בצורה מבוזרת. בקשר לטכניון עדיין הכל במתחם מוגדר אחד עם "רצף טריטוריאלי" , ולמרות המרחק היחסי, אין מה להשוות להתרוצצות בתוך עיר. אינני מכיר את מכון ויצמן (למעט שלאחרונה פניתי במיילים לשניים מהסגל ואפילו לא טרחו לענות לי). קמפוסים אחרים גדולים בארץ אני מכיר טוב ובוודאי לא עונים להגדרה של אוניברסיטה מבוזרת. למעט ביזור חלקי של גיבעת רם והר הצופים.

8. יותר מדוייק מהמונח "מודרני" – אולי אוניברסיטה צעירה.
   במדינה שלנו רוב האוניברסיטאות הינן צעירות יחסית ותחומות בגדרות ואינן נגישות לקהל הרחב.
   גם אם הן נבנות במתחם מוגדר הרי היה ראוי שיהיו נגישות לאזרח ובכך תרומתן לחברה תגדל.

   שונה מכולם הוא מכון ויצמן:
   מכון ויצמן ברחובות פתוח לקהל אבל ממניעי ביטחון כל מי שרוצה להיכנס לשם צריך להסדיר רישום ואישור.
   תושבים רבים מנצלים את שדרת המכון להליכה ספורטיבית או לטיול עם עגלות תינוק או סתם טיול.
   המנזות פתוחות לקהל וכן בתי הקפה במכון פתוחים לכולם עד הערב. יש בו גם אודיטוריום להצגות תיאטרון,
   מופעים וקונצרטים והרצאות לקהל. ומידי פעם יש קונצרט צהריים פתוח לקהל. יש בו את גן המדע אליו באות משפחות
   עם ילדים מכל הארץ וילדים רבים מעורבים בחוגי העשרה במקום (דומה למדעטק, אך הוא חלק מהקמפוס). גם המכולת של
   המכון פתוחה לכלל התושבים כך שהתפיסה היא של מוסד מזמין ותורם גם אם המוסד האקדמי מרוכז במקום אחד.
   בגרמניה ישנן אוניברסיטאות שהמתחם שלהן הינו חלק ממרכז העיר ויש לי הרושם שמרכז העיר התגבש סביב האוניברסיטה.
   כך שלא כל-כך המבנה המרחבי חשוב אלא הנגישות והערבוב של הסטודנטים עם התושבים וההקרנה על הסביבה.
   ולעניין הקשר בין הפקולטות: לך תנסה להגיע בטכניון מאולמן לפקולטות במזרח הטכניון…. הקשר אולי מתקיים רק בשנה הראשונה
   בין כל הסטודנטים ואח"כ כל אחד תקוע בחדרי הלימוד הייעודיים שלו.

9. זכותך כמובן לחשוב ש "זו בדיוק הנקודה שהיא הטעות", אך האם את יכולה להביא איזו שהיא דוגמה של אוניברסיטה מודרנית אשר נבנתה במכוון כמבוזרת ?
   רק כמה מילים על בעיתיות הביזור: קשיים בשליטה לוגיסטית. ניתוק בין סטודנטים מפקולטות שונות. לפעמים מגיעים למצבים בהם סטודנטים צריכים להתרוצץ במקומות שונים בעיר – לא תמיד כל ההרצאות שייכות לאותה פקולטה.

10. [quote="irir":20h325p2]התיאוריה של אוניברסיטה בתוך העיר היא נהדרת. במציאות זה לא פשוט. קרקע כזאת שווה הרבה כסף. בנוסף, כאשר תיכננו לבנות את האוניברסיטה, לא נראה לי שהיה מספיק מקום באיזור אחד, למעט אולי באיזור ואדי סאליב. שם אולי היה ניתן לשלב בין שימור לבין פיתוח, ולהקים קריית אוניברסיטה מעניינת ותורמת לאיזור העיר התחתית.
    דרך אגב, אם כבר החלטת שאת מכאן, למה את לא נרשמת לאתר ?

    זו בדיוק הנקודה שהיא הטעות: אין צורך לרכז את האוניברסיטה באיזור אחד או במתחם אחד.
    אני מתכוונת שהפספוס הוא בקונספט הריכוזיות ועוד בשולי העיר. גם אז אדמות האוניברסיטה לא היו זולות.
    בשנות השבעים היו מקומות רבים בהם אפשר היה להקים פקולטאות ויחידות שונות.
    למשל ציוויליזציות ימיות בבית ספר יסודי בבת-גלים שבדיוק אז נסגר (כיום זה בית ספר שוהם) ושתלמידיו אוחדו עם בית הספר השני בשכונה.
    מה יותר נכון ומתאים לשלב ציוויליזציות ימיות בשכונה ימית?
    חוג לגרונטולוגיה למשל יכול להיות בעיר התחתית, פסיכולוגיה בהדר, מחשבים בואדי סאליב וכד'.

    שהיתי תקופה באוניברסיטת קווינס בבלפסט שבצפון אירלנד, אוניברסיטה ותיקה ובעלת מסורת של כ-180 שנים, כשהתפיסה של האוניברסיטה שהיא אינה מרוכזת במתחם אחד אלא יחידות האוניברסיטה השונות פזורות ברחבי העיר. ושם מעבדת המחקר בה עבדתי היתה בבניין אחד בלב העיר ולידה היה בניין מגורים וכנסיה ואזור פאבים ופיצריה ובית החולים המרכזי של העיר. פקולטות אחרות היו בבניינים אחרים ברחובות אחרים. המנזה של הסטודנטים היתה באמצע רחוב ופקדו אותה גם תושבים שאינם סטודנטים וכן תיכוניסטים. מעונות היו ליד בנייני מגורים רגילים. הפארק במרכז העיר, שמסביבו היו בניינים שונים של האוניברסיטה, איכלס בשעות הצהריים ואחה"צ גם סטודנטים וגם אמהות עם ילדים וזקנים וכן חבורות תיכוניסטים ושאר תושבים שיוצאים עם הארוחה שלהם לפארק וכולם מתערבבים עם כולם, וכך זה גם בבתי הקפה ובפאבים שהכילו אוכלוסיות שונות והאווירה היתה פשוט נפלאה וחווייתית. פשוט פאזל של בניינים עם יעודים שונים: אוניברסיטאים, מגורים, מסחר, בילוי והכל בהרמוניה מופלאה כשאחד תורם לשני ונתרם מהשני. הסטודנטים חלק מהעיר ותורמים לאווירת הנעורים, להווי העיר, לחיים התוססים של העיר ובקיצור להנעת העיר כעיר חיה וקיימת. אודה שזה לא תמיד היה לי נוח כסטודנטית לתזז לבניין מנהלה מרוחק או לספריה אבל תמיד שילבתי את המעבר בין הבניינים בהפוגה קצרה בבית קפה וצרכתי את שירותי העיר השונים וכך גם הכרתי את העיר, התחברתי אליה ופשוט הרגשתי שייכת לעיר. בלי לשים לב התפתח בי "לוקאל פטריוטיזם" לעיר כה רחוקה מהבית וכה שונה מהמוכר לי. כולנו הרגשנו שהעיר מחבקת אותנו, שמחה לקראתנו ומקדמת את פנינו. ולזה בדיוק התכוונתי שאם הסטודנטים ספונים במגדל השן המנותק אז הם גם לא צרכני עיר ושירותיה ולא מתחברים לעיר.
    תפיסה זאת של אוניברסיטה המשתלבת בעיר קיימת בערים רבות בעולם שגם בהן ערך הקרקע גבוה.

    קמפוס הנמל זה יוזמה ברוכה אבל זה לא הדבר האמיתי ואת הדבר האמיתי לצערי כבר פספסנו.
    לנסות להכיר לסטודנטים את העיר באמצעות הסעה יזומה באוטובוסים למוקדי הבילוי זה ניסיון מלאכותי לקרבם לעיר.

    דווקא במרכז זיו בנו"ש ובמסדה ניתן לראות סטודנטים המעורבים בחיים המקומיים ו"צורכים עיר ושירותיה", אבל אין בכך די כדי לראות את הרוח הצעירה והרעננה שהיתה יכולה להשפיע על העיר לטובה.
    .
    .
    .

11. התיאוריה של אוניברסיטה בתוך העיר היא נהדרת. במציאות זה לא פשוט. קרקע כזאת שווה הרבה כסף. בנוסף, כאשר תיכננו לבנות את האוניברסיטה, לא נראה לי שהיה מספיק מקום באיזור אחד, למעט אולי באיזור ואדי סאליב. שם אולי היה ניתן לשלב בין שימור לבין פיתוח, ולהקים קריית אוניברסיטה מעניינת ותורמת לאיזור העיר התחתית.
    דרך אגב, אם כבר החלטת שאת מכאן, למה את לא נרשמת לאתר ?

12. אגב, אני הגעתי לחיות בחיפה בעקבות לימודיי באוניברסיטה. פשוט התאהבתי בעיר היפה הזו.

13. יופי של צילום. ואת צודקת כמובן בעניין הטעות שבבחירת אתר האוניברסיטה, המנותקת מהעיר, ועוד יותר מכך: בבניית בניין המינהלת האקדמית, אשכול, תוך כדי התנשאות, תרתי משמע, צורמנית ומכוערת כל כך, סמל לנטייתן של מינהלות מכל סוג לצבור להן עוצמה ולשכוח את מחוייבותן הבסיסית לקהילה שהן אמורות לשרת…

14. אחת הטעויות הגורליות של העיר היא בניית האוניברסיטה בשולי העיר רחוק ממרכז העיר
    במקום גבוה המכוסה בעננים – משל לניתוק האוניברסיטה מהעיר.
    רוב האוניברסיטאות המפורסמות בעולם נמצאות במרכזי הערים והמבנים שלהם משולבים ומשתרגים
    במבני העיר ולכן גם חיי הסטודנטים משתלבים בחיי העיר.
    בין ההרצאות, הסטודנטים ואנשי הסגל פוקדים את חנויות העיר, גני העיר ובתי הקפה בעיר. כך זה בבוסטון, ניו-יורק ובערים רבות באירופה.
    בחיפה סטודנטים רבים ספונים רוב השבוע בקמפוסים ורק לקראת סוף השבוע מגיחים מהקמפוסים
    ורק אז אפשר לראותם בעיר, סוחבים תיק אישי גדול מלא בכביסה בדרכם לתחנת הרכבת והתחנה המרכזית
    בנסיעתם לסופשבוע להורים מחוץ לעיר.
    גם במתחם קמפוס הנמל לא רואים עדיין נוכחות בולטת של סטודנטים המסתובבים בעיר התחתית.
    עוד רחוקה הדרך לכך ויש עוד הרבה מה לעשות כדי שנראה את המחזות הללו של שטף סטודנטים מעורבים
    בחיי העיר. בתקווה שנראה זאת בקרוב.
    אז יש לנו שני קמפוסים גדולים ומכובדים בעיר והיינו מצפים שרבים מהסטודנטים יבחרו לנטוע את חייהם בגמר הלימודים בעירנו,
    ללבלב כאן ולהביא ילדים ושמחה לעיר. לא כך הדבר. אין שום דבר שקושר אותם לכאן.
    היתה לי שכנה, סטודנטית באוניברסיטת חיפה. בסיום שנה שלישית בדיוק באותו היום בו נבחנה בבוקר במבחן
    האחרון המסיים את התואר שלה מצאה לנכון גם להזמין משאית לאחה"צ להעברת דירתה לתל-אביב.
    אמרה שזהו, אין לה יותר מה לחפש פה.
    העירייה אינה קשובה לתושבים הצעירים ולמה הם מצפים מהעיר, תהליכים שאפשר היה לעשות אותם בתהליכי שיתוף ציבור אמיתי.
    הנני מציעה שהעירייה תיזום הפצת שאלונים בקרב הסטודנטים בקמפוסים ובשיתוף פעולה עם ראשי האוניברסיטאות כדי להבין מה
    היה גורם להם להישאר בעיר ולבנות את חייהם כאן בחיפה. אם לא מקשיבים לנו התושבים אז אולי יקשיבו לסטודנטים.
    .
    .
    .

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף