מפגש מרגש בין אחות "כללית" לחולה קורונה שחייו ניצלו בזכות ערנותה

מפגש מרגש בין בני משפחה שהחלימו מקורונה ובין אחות קופ"ח "כללית" – ניהל ח'טיב, שבזכות ערנותה ניצלו חיי אב המשפחה. האב ביצע בדיקת סטורציה שהעלתה תוצאות תקינות, אך על אף זאת, הבחינה האחות כי מצבו מדרדר והוא זקוק לטיפול חרום.

המפגש נערך כשכולם עוטים מסכות ונמנעים מחיבוקים ומנשיקות. במפגש הודו בני המשפחה לצוות "כללית" במחלקת הקורונה בקהילה, שליווה אותם במהלך השבועות הארוכים, בהם התמודדו עם הנגיף. בעיקר ביקשו בני המשפחה, להודות מעומק ליבם, לאחות ניהל ח'טיב מצוות חמ"ל הקורונה, שבערנותה הביאה לאשפוזו הדחוף של האב, וככל הנראה, בזכותה ניצלו חייו.

האחות ח'טיב מספרת:

"בתחילת מרץ הצטרפתי לצוות חמ"ל קורונה, שהקימה קופ"ח "כללית" בבניין ההנהלה בחיפה. במשמרת הראשונה שלי, קיבלתי רשימה של מטופלים מאומתים. התקשרתי לאבי המשפחה, ששבה מחופשה בחו"ל, אשר בדיקתו העלתה תשובה חיובית. השיחה נועדה לניטור מדדים העולים בבדיקה עצמית שעורך כל מבודד ומאושפז בית, בירור מצבו, והדרכתו בשמירה על כללי הבידוד בבית. היה חשוב מאוד להדריך אותו, בעיקר לאור העובדה שטרם הגיעו התשובות באשר לשאר בני המשפחה והיה צורך להגן על אלה שיתכן שלא נדבקו.  
המטופל דיווח לי על תוצאות המדידה במד הסטורציה לבחינת רמת החמצן בדם שנמסר לו, והתוצאה היתה תקינה. גם החום היה תקין, כך שלכאורה, לא היה כל ממצא חריג . לפי הפרוטוקול, כל מה שנותר, הוא לשוב ולדרוש בשלומו בערב. אולם משהו באופן דיבורו עורר בי דאגה.

כאחות, בימים רגילים אני מיומנת באבחון מצב של חולה על ידי הסתכלות והתרשמות מקרוב. אך בתנאים של שיחה טלפונית, לא היה באפשרותי לבצע אומדן הסתכלות ולהתרשם מהשימוש של המטופל בשרירי עזר לנשימה, לבחון את צבע הריריות ולבדוק סימנים נוספים, כדי להבין אם הוא במצוקה או לא. הייתי מוטרדת, ולכן, על אף שהמטופל אמר כי הוא חש בטוב, התקשרתי אליו בשנית וביקשתי ממנו שיבצע בדיקת סטורציה חוזרת. גם הפעם, התוצאה היתה תקינה, אך תדירות רטט קולו והרעד שקלטתי במהלך שיחתי עימו, גרמו לי להתקשר מיד לד"ר ראיד עוביד, רופא החמ"ל, ולדווח לו על המקרה. 

ד"ר עוביד, מיהר ליצור קשר עם המטופל, ואכן, זיהה מאופן דיבורו, כי הוא מפתח מצוקה נשימתית. הרופא הזעיק הזמין נט"ן והמטופל הועבר, באופן בהול, לאשפוז. מסתבר שצדקנו, כי מצבו החל הדרדר במהירות ולמחרת כבר נזקק להנשמה. בבית החולים ציינו כי הגעתו המהירה לאשפוז, היא שהצילה את חייו.

זו הייתה עבורי חווית ניטור וטיפול שונה מאד, בה נאלצתי לקחת החלטות על סמך אינטואיציה ותחושת בטן, לפעול מרחוק ולקבל החלטות על מנת לשמור על חיי מטופל. הוא היה מטופל הקורונה הראשון שלי ואותו לא אשכח בחיים! לכן, זה מרגש כפליים לפגוש בו ובמשפחה לאחר שכולם החלימו. הצטערתי לשמוע שהסבתא הקשישה נפטרה במהלך התקופה כתוצאה מסיבוכי הקורונה".

במהלך כל התקופה ליוותה ניהל את בני המשפחה שמחופשה מהנה,מצאו עצמם במציאות קשה, וחששו לחיי האב והסבתא ולמעשה דאגו לכל בני המשפחה: הורים וארבע בנות.

האחות נהיל ח'טיב

השתדלנו, אני וחברי לצוות החמ"ל, יחד עם העובדות הסוציאליות, לתת תמיכה נפשית למשפחה, שמעבר לבעיה הרפואית, נקלעו גם למשבר קשה. נמנע מהבנות ומהאם, אשר בהמשך אובחנו גם הן כחולות, להיות לצד האב המונשם בבית החולים ולתמוך בו בשעות הקשות. אם לא די בכך, לאחר יומיים החמיר גם מצב האם והיא אושפזה בשל קוצר נשימה, מצב שהבהיל מאד את הבנות הצעירות שנותרו בבית

בני המשפחה מספרים בהערכה, כיצד ד"ר ראיד המשיך לעקוב ולהתעניין בשלומם גם בעת האשפוז, כשהוא מתעדכן מול מחלקת הקורונה בביה"ח וכך גם האחות ניהל, נמצאה עימם בקשר רצוף, כשהיא עוקבת אחר מצבן הבריאותי של הבנות ובעיקר דואגת להרגיען ולהפחית לחץ וחרדה. האם שבה לבית ולבנותיה ולאחר כשבועיים. בהמשך, שמחה ניהל להתבשר, שאבי המשפחה נגמל מהנשמה, מצבו התייצב והשתפר.

השבוע, לאחר ששב הביתה וכל בני המשפחה החלימו, יזמה האחות מפגש עם בני המשפחה. זה היה מרגש להכיר מקרוב את בני המשפחה שטיפלה בה מרחוק ואף הצילה את חיי האב. בני המשפחה הודו לה ולרופא מעומק לב, על טיפול מקצועי ומסור במיוחד.

במחלקת הקורונה של "כללית" במחוז חיפה וגליל מערבי, טופלו ועדיין מטופלים, למעלה מ 500 חולי קורונה, שאושפזו בבית או בבתי מלון. כמות מאושפזים זו, עולה על סך מאושפזי הקורונה בכל בתי החולים בחיפה והצפון. כל אחד מהם לווה מרחוק ונוטר לפחות פעמיים ביום על ידי צוות רב מקצועי של "כללית".