חמ"ל קורונה בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי – ניטור מרחוק ומעקב אחר אשפוזי בית – כך זה עובד

בחודש מרץ פתחה כללית במחוז חיפה וגליל מערבי מחלקת קורונה בקהילה בניהולה של ד"ר אפרת גיל שבימי השגרה היא מנהלת את מחלקת הגריאטריה במחוז. המחלקה שהוקמה, כוללת צוות של שישה רופאים מומחים ברפואת משפחה, פנימית ו/או גריאטריה  ו-15 אחיות בכירות, בניהולה של האחות אורלי צור, עוזרת מנהלת הסיעוד במחוז.

כל מטופל מקבל גם שיחה יזומה מעובדת סוציאלית וצוות העובדות הסוציאליות, בניהולה של עו"ס יפעת אלון, שזמינה להם עד שעות הערב המאוחרת, בחגים ובסופי שבוע  בשיחות טלפוניות, תמיכה וטיפול במצוקות הרגשיות והחברתיות הרבות שעולות בקרב המבודדים ומאושפזי הקהילה, כולל הרגעה של אנשים המאיימים ביציאה מהבידוד ואף בהתאבדות.

כל המערך הזה מתאפשר תודות לצוות בראשות עלי עסמאיל של אנשי מינהל מיומנים שכרגיל עובדים בתפקידי אדמיניסטרציה מובילים במחוז  שהם הראשונים לקבל כל פניה ומהווים גורם מתכלל ומתאם חשוב ולא אחת גם אוזן קשבת למצוקות ובעיות, הרבה מעבר לתחום המינהלי.

מאז פתיחת המחלקה, טופלו במחלקה 500 חולי קורונה מתוכם 200 החלימו. ד"ר אפרת גיל והאחות אורלי צור, בראיון מסכם לחי פה מהחמ"ל של המחלקה, על עבודת הצוות, ופעילות המחלקה.

רובם של חולי הקורונה מטופלים בבית או בבית מלון וחלק קטן בבתי החולים

המחלקה שלנו מטפלת באנשים שהחולט שהמקום הנכון לעקוב ולטפל בהם הוא בבית או בבית מלון בניגוד לחולים יותר קשים שאותם אנחנו מפנים לבתי החולים באזור, מספרת ד"ר גיל, ומדגישה, כי בניגוד למה שחושב הציבור וממה שמצטייר בכלי התקשרות, עיקר ורוב רובם של חולי הקורונה נמצאים בבתים ובמלונות ורק חלק קטן מהחולים שמצבם קשה נמצאים בבתי החולים. כך שלמעשה מחלקת קורונה בקהילה של כללית במחוז מטפלת ביותר חולי קורונה מאשר בכל בתי החולים באזור יחד.

ד"ר גיל, מסבירה: אנחנו דואגים מרחוק לכל הצרכים הרפואיים והאחרים של החולים במחוז. מדובר בעיקר על דברים קטנים: תלונות על הרגשה כללית רעה, זיהוי אם ההרגשה הרעה קשורה לקורונה ואם דרושה הפנייה לבדיקה. בנוסף, אנו מטפלים בבקשות הקשורות לתרופות קבועות ותרופות שצריך לשלוח עד לביתם של החולים.  

מעבר לעיסוק הרפואי, אנחנו עוסקים בעניינים סוציאליים ורגשיים. מדובר בעיקר על חולים צעירים, שלמעשה מהלך החיים שלהם השתבש. הם אמורים להיות מבודדים בבתים או במלונות ולא יכולים לעסוק בדברים הרגילים בהם הם עוסקים והם הרבה פחות עצמאים ביום יום שלהם, דבר שגורם להם למצוקה וחרדה מהמחלה עצמה.

אורלי צור, מספרת על תפקוד החמ"ל:
ברגע שהוחלט בכללית שצריך לטפל בחולי הקורונה, במסגרת הקהילה, הקמנו את החמ"ל. אנחנו עובדים תוך כדי תנועה, בהתאם להתרחשויות המתחוללות במדינה וגם אצלנו במחוז. בהתחלה החמ"ל נתן טיפול לחולים, אך עם הזמן הבנו שכדי לתת את הטיפול הנכון, כדאי שהטיפול ייעשה במסגרת הקהילה ובשיתוף פעולה של החמ"ל והמרפאות.

אנחנו נותנים שירות מלא לחולים שנמצאים בבית. היום מדובר על יותר מ-200 חולים, מתוכם 25 חולים בחיפה. מספר החולים משתנה, כי אנחנו כל יום מקבלים חולים חדשים אבל גם משחררים כל הזמן חולים שהחלימו. מתחילת פתיחת החמ"ל ועד היום היו לנו מעל 500 חולים. 200 חולים החלימו ו-200 עדיין חולים ברגע זה.

כיצד החמ"ל מתפקד כיצד פונים ומפנים את החולים?

אנחנו מקבלים הודעות מסודרות, על חולים מאומתים, מההנהלה הראשית של כללית, שמקבלת את ההודעות מהמעבדות השונות וממשרד הבריאות.

הרופא האחראי בחמ"ל יוצר קשר עם המטופל ומבצע ביקור טלפוני מתועד ומחליט אם החולה מתאים לטיפול בית או מלון והאם הוא זקוק לבית חולים. במידה שהוחלט שהחולה זקוק לטיפול בקהילה, מאותו הרגע האחריות עוברת לרופאים ששייכים למחלקת קורונה בקהילה וגם מיידעים את רופא המשפחה שמקבל את כל המידע.

הטיפול השוטף מתבצע ע"י רופאי החמ"ל והחלק הסיעודי ניתן ע"י האחיות במרפאות האם. האחיות במרפאות האם הן אלה שמקבלות את השמות למעקב ומתקשרות פעמיים ביום לשאול לשלומו של החולה ולתעד את הסימנים החיוניים שהחולה מודד בעצמו וכוללים בדיקת חום, דופק וערכי ריבוי חמצן בדם. כל זאת כדי להיות בטוחים שהחולה בסדר ומצבו קל. לצורך הניטור מרחוק, החולה מקבל ערכה שבעזרתה האחיות יכולת לנטר את מצבו פעמיים ביום.

צור, מסבירה, הניטור לא נועד רק כדי לשאול לשלום החולה ולברר מה ההרגשה ההרגשה הכללית שלו, אלא באמת להיות קשובים למה שהחולה לא אומר כי יש לזה משמעויות מאוד גדולות בהבנה של התפתחות המחלה או הנסיגה שלה.

זכורה לי שיחת טלפון עם חולה שאמר שהמכשיר שמודד את ריבוי החמצן בדם היה תקין, אבל משהו בקול שלו הדאיג את האחות והיא שאלה אותו שאלות נוספות. כך התברר שמצבו לא טוב והיה צריך לאשפז אותו בבית החולים.

ד"ר גיל, מוסיפה: המחלקה שלנו מטפלת בחולים במגוון מצבים – החל מחולים בלי סימפטומים בכלל ועד חולים במצב קל עם סימפטומים קלים של קורונה. חולים שמצבם מחמיר מעבר למצב קל מועברים לטיפול במחלקת קורונה אשפוזית. היו לנו מספר חולים כאלה. לאחר שמצבם של החולים מתייצב ומשתפר במחלקות בבית החולים – הם חוזרים לקהילה למעקב שלנו.

מבחינתי, הצלחה של פעילות המחלקה היא כאשר אנחנו לא מפספסים החמרה במצבו של חולה במהלך אשפוז בית. אני רוצה להיות בטוחה שחולה לא ידרדר משמעותית כשהוא בבית ולכן כל סימן להידרדרות הוא סיבה לבדיקה בבית חולים ואנחנו לא מתפשרים על זה, מסכמת, ד"ר גיל.

הניטור מרחוק

האחות צור: הניטור מרחוק אינו פשוט כלל ולשם כך החמ"ל נועד. החמ"ל פועל בכל יום, מהשעה 7:30 בבוקר ועד 21:00 בערב ונמצאים בו אנשי מקצוע, שכל הזמן נמצאים בקשר עם הצוותים בשטח ועם החולים שרוצים לקבל מידע. גם אחרי השעה  21:00 בערב, כשהחמ"ל לא פעיל, החולים יכולים להתקשר ל *2700 של כללית ולקבל מענה של רופא ואחות אונליין. כך אנחנו מכסים את כל היממה.

השליטה מרחוק על מצבם של החולים היא מאתגרת. השינויים יכולים להיות מאוד מהירים, אבל אנחנו כל הזמן נמצאים עם החולים בקשר ולא עוזבים אותם לרגע.

צור, במסר לציבור:

אסור להכנס לשאננות, למרות ההקלות שיש. מדובר מחלה מאד מדבקת ויכולה להדביק ולהתפרץ בקלות. לוקח זמן עד שמופיעים סימפטומים ויש אנשים שהיא לא באה אצלם לידי ביטוי כלל. לכן, צריך לשמור על מרחק ועל כל הכללים הנדרשים ולזכור שאנחנו לא רק שומרים על הבריאות שלנו אלא גם על הבריאות של אלה שסביבנו.

ד"ר גיל:

מה שבולט אצלנו בכללית זה שיתוף הפעולה בין הסקטורים. אנחנו, הרופאים, לא היינו מצליחים לעשות זאת בלי האחיות הנמצאות בשטח והאחיות לא היו מצליחות לעשות את זה בלעדינו. שיתוף הפעולה ושיתוף המידע בין אנשי המקצוע הם גורמים מאוד מרכזיים בעבודה במחלקה בקהילה.