מניעת סכנות ופגיעות קור | המלצות שיש לנקוט בקרב קשישים ותינוקות בשל הגל החורפי

בשל הגל החורפי ומזג האוויר הסוער, משרד הבריאות  ממליץ ומחדד פעולות שיש לנקוט בקרב קשישים ותינוקות על מנת למנוע סכנות ופגיעות קור באוכלוסיות אלה. במשרד הבריאות קוראים לאוכלוסיות הקשישים וכן להורים לתינוקות ולילדים צעירים, לנקוט במספר פעולות חשובות על מנת לצמצם את נזקי הקור. זאת כי הקור משפיע על גוף האדם.

בגיל המבוגר קיימת סכנה מוגברת בקור,  בין היתר כתוצאה ממצב של ירידת חום הגוף (היפותרמיה), בו טמפרטורת הגוף יורדת ל- 35 מעלות (טמפרטורת גוף תקינה היא  37 מעלות בקירוב). בגיל המבוגר הסכנה מחשיפה לקור מוגברת.

כיצד מונעים פגיעות קור?

  • חימום נאות- חימום הבית בטמפרטורה קבועה של 24 מעלות בקירוב, שאינה פחותה מ- 21 מעלות.  מומלץ להעזר במד חום למדידת טמפרטורת החדר.    
  • יש לדאוג ללחות האויר בחדר, כדי להימנע מאויר יבש.
  • יש לדאוג לאטימה נאותה של פתחי הבית (חלונות, דלתות וכו’).
  • יש לבדוק את בטיחות התנורים בדירה – תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע.
  • יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם.
  • להקפיד על לבוש חם. 

 הרגלי בריאות:

  • יש לשתות כמות מספקת ( 10 -8 כוסות שתייה ליום ) גם ללא תחושת צמא. (בבנאדם בוגר מדובר ב- 10 -8 כוסות שתייה ליום) אלא אם כן יש מגבלה רפואית מפורשת.
  • להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול.
  • יש להקפיד על ארוחות קלות יחסית לעתים קרובות ( 5-6 ביום) ולהימנע מארוחות כבדות.
  • שתיה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף.  
  • בעת השהות בבית – יש להקפיד על פעילות ותנועה, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.

מקרים בהם יש להתייעץ עם הרופא המטפל: לגבי נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור. (כמו: תרופות שמשפיעות על מצב הערנות, כמו: תרופות שינה, תרופות נגד דיכאון, תרופות מסוימות נגד כאבים ועוד). לגבי מצבי בריאות שעלולים להגביר סיכון זה. (כמו: במחלות לב, בהן הקור יוצר עומס-יתר על תפקוד הלב, מחלות ריאה, באנשים עם ירידה קוגניטיבית/דמנציה שמתקשים לטפל בעצמם ועוד). ובנוסף, לגבי קשישים המתגוררים לבד:  יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים – לפחות פעם ביום.

כיצד מבקר יכול לזהות אצל קשיש ירידה בחום הגוף (היפותרמיה)?

ניתן לראות שהבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף – עלול להיות קושי בזיהוי הבעיה:

הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור.

מדידת חום במדחום הביתי עלולה לא לזהות את הבעיה –היות והוא מיועד למדוד עלית חום!!

אם יש חשד לירידת חום הגוף (היפותרמיה), על סמך מגע עור קר, שינוי בצבע העור, ירידה בעירנות, מצב בלבולי, שינויי בנשימה ועוד –  יש להזעיק מיד עזרה רפואית. 

מדוע גוברת הסכנה כתוצאה מקור בגיל המבוגר?

בגיל המבוגר קיים שילוב של גורמים גופניים (פיזיולוגיים) והתנהגותיים וסביבתיים המעמידים את הקשישים בסיכון מוגבר לקור:  

  • קשישים חשים פחות את הקור בסביבתם. בזקנה – היכולת לאזן (לווסת) את חום הגוף פוחתת.
  • קשישים במצב תזונתי ירוד – פגיעים יותר לקור. 
  • קשישים נוטים לשתייה מועטה מדי ולהתייבשות – גם בחורף.   
  • הקשיש עלול לשהות בחוסר תנועה בבית, חוסר לבוש נאות בבית ובחוץ, יש נטייה לחמם פחות את הבית – כדי לחסוך בהוצאות החימום.
  • במחלה זיהומית בגיל המבוגר – לעתים הסימן הראשון הוא  דווקא ירידת חום הגוף (להיפך מהתגובה באנשים צעירים יותר).
  • קשישים רבים שוהים בביתם לבדם, לפחות חלק משעות היום.
  • הסיכון לירידת חום הגוף קיים גם בירידה קלה בלבד של טמפרטורת הסביבה.
  • ככל שיש לקשיש יותר גורמי סיכון אישיים וסביבתיים – הסכנה הולכת וגדלה.
תגובה
  1. דן אמר/ה

    איטום לחלונות והדלתות סכנה! לא לשכוח לאוורר במיוחד בתנורי גז ונפט

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.