הצד האפל של החינוך הדרוזי | הסיפור שנעדר מהכותרות

בשבועות האחרונים מחאתם של הורי התלמידים הדרוזים הלומדים במוסדות החינוך בחיפה בקעה מכל מסך, אך האם חשבתם על הסיבה שהביאה מאות הורים לבחור לשלוח את ילדיהם למוסדות הלימוד בחיפה ולא באזור מגוריהם?


ראיונות, מחאות, תביעות והפגנות היו מנת חלקם של הורים רבים מבני העדה הדרוזית בשבועות האחרונים, מאז שפורסמה ההחלטה על אי-חידוש לימודיהם של תלמידי החוץ במוסדות החינוך בחיפה – החלטה שתפסה רבים מההורים בהפתעה ובחוסר מוכנות לראות את ילדיהם שבים ללמוד בחברה הדרוזית הסגורה, במקום לצד תלמידים ישראלים דוברי עברית, ששנים לאחר מכן ישרתו עימם בצבא או ישבו לצידם על ספסלי האוניברסיטה.

נטישת מערכת החינוך המקומית בדלית אל-כרמל ועוספיא

רבים הם המבקרים את משמעות ההחלטה, החל מחברי כנסת, אנשי רוח וחברה וכלה באזרחי חיפה השונים. אך מעטים מאוד מאלה המבקרים את המציאות הנוכחית, תהו לגבי העובדות שהובילו מאות הורים לילדים בגילאים השונים לנטוש את מערכת החינוך המקומית בדלית אל-כרמל ועוספיא, ולחפש מפלט במערכת החינוך החיפאית. משיחות עם מעורבים במסגרת החינוך המקומית, מצטיירת תמונה שאינה קלה לעיכול.

פוליטיקה ונפוטיזם במערכת החינוך

“נושא החינוך בדלית אל-כרמל ובעוספיא נמצא בפשיטת רגל”, אומר ג’מאל (שם בדוי), מורה ומחנך במסגרת המקומית מזה עשרות שנים. “הרמה נמוכה מפני שרוב המינויים ברשויות המקומיות הם מינויים פוליטיים. הכול פוליטיקה ונפוטיזם. לבכירים במועצה יש יד ורגל במינויים האלה. ההחלטה של ראש העיר חיפה, ד”ר עינת קליש-רתם, לא באה ככה סתם, כשליפה מהשרוול. ילדים שלומדים מחוץ לעיר הם רווח מניב לעיר. היעד של ראש המועצה עם ראש העיר חיפה, זה לסגור את הדלת בפני ההורים כדי שהתלמידים הטובים יחזרו לכפר וכדי לשפר את רמת החינוך בדלית אל-כרמל. כי כיתה אחת או שתיים טובות מעלות את אחוז הבגרות.

סתירת לחי לחינוך המקומי

חסין חלבי, עורך אתר “פורטל הכרמל והצפון” – אתר חדשות המסקר באופן שוטף את מערכת החינוך בערים השונות של העדה הדרוזית, פרסם לאחרונה פוסט בו הוא מביע ביקורת נוקבת על רמת החינוך המקומית. “הסערה שהדרוזים בכפרי הכרמל עשו היא סטירת לחי לבתי הספר המקומיים, למשרד החינוך ולמערכת החינוך הדרוזית, זו הבעת אי-אמון מוחלטת במערכת החינוך הדרוזית”, – כתב חלבי במאמרו.

חסין חלבי (צילום: אלבום אישי)
חסין חלבי (צילום: אלבום אישי)

עברית מעוותת ולא נכונה

“הסיבה שכתבתי דברים אלה היא שמאז הפרדת תכנית הלימודים הדרוזית מתכנית הלימודים הערבית, בשנת 1974, חלה שחיקה מתמדת ברמת הלימוד, עד שהגענו למצב של היום”, אומר חלבי בראיון לחי פֹּה. “90% מבני הנוער שלנו, שלומדים מכיתה ז’ עד י”ב, העברית שלהם מעוותת ולא נכונה, וזה בגלל תוכן הלימוד של משרד החינוך.
במשך השנים דיברתי על הנושא עם הרבה אנשים: “בואו נשנה את תוכן החינוך, בואו נלמד יותר עברית, אנגלית ומתמטיקה, כדי שהילד שיגיע לאוניברסיטה ידע על מה מדברים אתו. נתקלתי בהתנגדות, ואני מבין גם למה. מי מחליט על תוכן הלימוד? מנהלי בתי הספר. הם בוחרים מה שהם רוצים”.  

אנשי החינוך שולחים את ילדיהם ללמוד בחיפה

כהמחשה למצב העגום, נותן חלבי כדוגמא את צוות המורים והמורות בתיכוני דלית אל-כרמל ועוספיא, שאף הם בוחרים לשלוח את ילדיהם ללימוד ברחבי חיפה. “זה אבסורד!”, הוא אומר. “והאבסורד היותר-קשה שהוא שראשי הרשויות מכירים את זה ואף אחד לא עושה כלום. אם יחזירו את התלמידים למערכת הנוכחית, התלמידים האלה ייהרסו. אין להם עתיד. אין תכנית לימוד ראויה להגיש להם, על מנת שילמדו ברמה שלמדו בה בבתי הספר בחיפה”.

האמת במספרים

אומרים שכדי לבחון נושא בצורה אובייקטיבית, יש להביט במספרים. אתר “שקיפות בחינוך” של משרד החינוך שופך אור על תוצאות מבחני הבגרות הנערכים בישראל בחמש השנים האחרונות, ולאחר בחינת שני בתי הספר המרכזיים בעיר – תיכון עתיד למדעים בדלית אל-כרמל ואורט רונסון עוספיה, משתקפת תמונת מצב מעניינת.

בכל הנוגע לזכאות לבגרות, שני התיכונים מפגינים ביצועים גבוהים. בשנת הלימודים תשע”ח השיג אורט רונסון 87.8% זכאות לבגרות ונמצא במגמת שיפור מתמיד. עתיד דלית-אל כרמל עומד על 76.9%, זאת לעומת 69.9% זכאות בלבד בממוצע הארצי. כמו כן, בכל הנוגע לאחוז הזכאים לתעודת בגרות כולל אנגלית 4 יח”ל ומתמטיקה 4 יח”ל, נמצאים שני התיכונים מעל הממוצע הארצי ברוב השנים האחרונות. הודות לביצועים אלה זכה המגזר הדרוזי לתשבחות רבות משר החינוך לשעבר נפתלי בנט ומשר החינוך הנוכחי, הרב רפי פרץ.

עם זאת, כאשר בוחנים את אחוז הזכאים לבגרות מצטיינת, התמונה מתהפכת. כאשר הממוצע הארצי עומד על 8.2% בשנה”ל תשע”ח, השיגו שני בתי הספר 1.9% ו-0.6% בלבד, ומציגים תמונת מצב לא יציבה ואף מגמת ירידה. באחוז הזכאים לבגרות כולל אנגלית 5 יח”ל  ישנו שוויון יחסי באחוז הזכאים לממוצע הארצי והוא עומד על 38%, אך בכל הנוגע לזכאים לבגרות כולל מתמטיקה 5 יח”ל, הביצועים אינם יציבים ועומדים על פער של כחמישה אחוזים מהממוצע הארצי.

כאשר בוחנים את הביצועים מול בתי הספר ברשות חיפה, הכולל בתוכו 47 בתי ספר תיכונים, ניתן לראות שעל אף שיש אחוז דומה בזכאים לבגרות בין שני המרחבים, אחוז הזכאים לבגרות מצטיינת בחיפה גבוה מאוד אף יותר מהאחוז הארצי, ועומד על 14.9%, פער עצום מול התיכונים בדלית אל-כרמל ועוספיה. גם ביתר הפרמטרים המוזכרים האחוז החיפאי גובר בפער ניכר על זה בישובים הדרוזיים.

בהיג' מנצור ראש מועצת עוספיה
ראש המועצה מגיב בהיג’ מנצור

ראש המועצה מגיב בהיג’ מנצור

אחד מראשי המועצה שנושא החינוך עומד לפתחם הוא בהיג’ מנצור, ראש מועצת עוספיה שנבחר לתפקיד בחודש אוקטובר האחרון. בראיון לחי-פה מעיד מנצור על כך שהוא תומך במאבקם של ההורים להשאיר את ילדיהם במוסדות החיפאים. “אנחנו בעיקרון מתנגדים להחלטה כי זו החלטה שפוגעת בתלמידים. אנחנו חושבים שצריך למצוא פתרון לתלמידים שלומדים כעת בחיפה והפתרון צריך להגיע מהעירייה, ממשרד החינוך או מכל גורם שיכול לסייע. תלמיד שהתחיל את הלימודים שלו לפני כמה שנים הוא התנתק מהכפר, מהמנטליות, מהשפה, מכל ההוויה בכפר ואי אפשר ביום בהיר אחד לנתק אותו בהחלטה מאוד קיצונית. לכן העמדה שלי היא שכל מי שהתחיל ללמוד צריך לאפשר לו ללמוד בצורה תקינה. לגבי תלמידים אחרים צריך לשקול את העניין לגופו, לא לתת החלטה גורפת לסוגיה הזו”.

כאשר נשאל על המספר הגדול של אלה הבוחרים שלא לקחת חלק בחינוך המקומי, משיב מנצור כי אין ממש בדברים. “לא מדובר בכמות גדולה, אלא כמות מאוד מזערית. אני לא יודע מי מנפח את המספרים, מדובר על כמה עשרות של תלמידים בכפר שלומדים בו כ-3,000 תלמידים. זה מספר קטן”.
“אני לא חושב שרמת החינוך ביישוב לא טובה”, מוסיף מנצור לגבי הטענות על הרמה הירודה. “ההישגים של התלמידים בבתי הספר השונים הם מאוד מכובדים. אנחנו מנסים לקדם את החינוך בצורה המיטבית ביותר ואני לא חושב שהסטיגמה הזו מתאימה לכפר. תכנית הלימודים הנלמדת היא זו שמסוכמת עם משרד החינוך ועונה על כל הדרישות. הרמה באנגלית והרמה במתמטיקה זה עניין רוחבי ולא קשור. בכל בית ספר יש כיתות מתקדמות עם תלמידים מצוינים ויש תלמידים טובים ובינוניים ומסווגים את התלמידים בהתאם לרמתם”.

ראש מועצת עוספיה בהיג’ מנסור בהפגנת התלמידים ברחבת עיריית חיפה 19/12/19

החינוך מתחיל ונגמר בבית

לסיכום כל זאת, מסכימים השלושה על דבר אחד. החינוך מתחיל ונגמר בבית. “אני לא הסכמתי שהילדים שלי ילמדו מחוץ לעיר”, מעיד המורה ג’מאל. “אני מחנך, אז איך אשלח את הילדים שלי ללמוד מחוץ למערכת החינוך בעיר? היום הם בוגרי אוניברסיטה. אם אני מביא להם את כל מה שצריך עד הבית למה שהם לא יגיעו רחוק? הבית ספר הראשון זה הבית. זה האווירה, ההתייחסות, ההתעניינות, והכי חשוב בכל נושא החינוך זה העקביות”.

תגובת משרד החינוך בנושא מדיניות קליטת ילדי חוץ ללימודים בחיפה

  • יובהר כי על רשות חינוך מקומית לפעול בהתאם לחוק לימוד חובה והתקנות מכוחו בכל הנוגע לרישום ושיבוץ תלמידים המתגוררים בתחום שיפוטה, במוסדות החינוך.
  • בהתאם למדיניות משרד החינוך אין לקטוע רצף חינוכי של תלמיד דהיינו כיתות א’ עד ו’, ז’ עד ט’, י’ עד י”ב. מכאן, הרי שכל תלמיד שהחל שלב לימוד ברשות חינוך מקומי כלשהי, לרבות עירית חיפה, זכאי לסיים את שלב הלימוד באותו מוסד חינוך.
  • תלמיד המבקש ללמוד ברשות חינוך מקומית אחרת ממקום מגוריו, יכול להגיש בקשת העברה בהתאם לחוק חינוך ממלכתי (העברה). כ”כ, לאחר קבלת אישור הרשות השולחת, עליו לקבל אישור רשות קולטת.
  • על החלטת רשות שולחת או קולטת, קיימת בתקנות זכות ערעור למנהל המחוז אשר דן בכל ערעור בנפרד ומקבל החלטה על פי נסיבותיו.
  • פנייה המתייחסת לשנה”ל תשפ”א הינה מוקדמת.
    נבהיר- כל התלמידים שכבר החלו לימודיהם בשלב חינוך כלשהו, כפי שהובהר לעיל, יסיימו לימודיהם באותו מוסד חינוכי בו החלו. לעניין תלמידים העוברים שלב חינוך ומעוניינים ללמוד ברשות חינוך אחרת מזו שבה הם מתגוררים, הרי שעליהם להגיש בקשת העברה אל הרשות השולחת (בה הם מתגוררים) ולאחר מכן לקבל את אישור הרשות הקולטת, אשר אמורה לדון בכל פנייה בנפרד.
  • ככל שיתקבלו במחוז ערעורים בגין החלטה כזו או אחרת, הרי שאז יבחן המחוז את הבקשות והנימוקים הן של ההורים והן של הרשות.
3 תגובות
  1. יוסי צוק אמר/ה

    כתבה נהדרת . זה מה שהייתי מצפה מהתקשורת ולא יחצנות במקום עיתונאות. בבית גאן בגרויות 100. שיפסיקו להתבטל ויתארגנו. ולא להגרר אחרי משמיצי קליש.

  2. יוסי החיפאי אמר/ה

    עיריית חיפה משקיעה כנראה בחינוך ( בניגוד להשמצות של “אוהבי חיפה”) ,יותר מאשר הרשויות בסביבה ,וזו הסיבה לכך שיש ביקוש למוסדות החינוך בחיפה .

  3. אייל אמר/ה

    בואו לא נתפאר במערכת החינוך “המושקעת” בחיפה, שליש ממנה חינוך פרטי וגם הרבה דרוזים הולכים לחינוך הפרטי כאן. יש סיבה אחרת מאד פשוטה לזה שהרבה מאד מהכפרים הדרוזים וגם החרדים וגם עתלית נשר טירת כרמל רוצים ללמוד בחיפה וזה שפשוט החינוך באותם יישובים נופל מזה של חיפה, לא שזה שבחיפה מדהים, הוא פשוט טוב יותר. ובוודאי אם מדובר בבתי הספר היותר טובים בכרמל. לא נראה לי שתראו תלמידים דרוזים בבתי הספר החלשים בחיפה.
    לא מדובר ב-7 ולא ב-20 מדובר במאות תלמידים ולא רק הישובים הדרוזים.
    המצב התקין שכל ילד ילמד בעיר שלו ומי שרוצה את החינוך בחיפה שיעבור לגור בעיר. ככה מייצרים עדיפות לעיר.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.