מאות בכירי חברות ישראליות מובילות, נציגי חברות סטארט-אפ, ונציגי רשויות ממשלתיות הגיעו לכנס הכלכלי השנתי בצפון לתאגידים, שקיימו משרד עורכי הדין ש. פרידמן ושות' ופירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC Israel באצטדיון סמי עופר בחיפה.
את השנה הכנס הנחתה דנה ויס. הכנס, הפך למסורת ולבבואה של הכלכלה באזור הצפון ומתקיים מדי שנה, זו השנה העשירית שהכנס מתקיים בחיפה.
הפאנל המרכזי עסק בחדשנות טכנולוגית כיוצרת ערך בתעשייה ובכלכלה בסביבת אי ודאות. בנוסף, דנו בסוגיות מרכזיות במשק בתחומי הגלובליזציה, לוקליזציה, וסקירת השוק, וכן התקיימו הרצאות קצרות בסגנון TED. את הכנס חתם איש התקשורת שי גולדן.
שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, התייחס לשיעור המס על חלוקת דיבידנדים והדגיש כי "אם אנחנו נייצר מערכת אמון עם החברות שכל כמה שנים יש מבצע מס – המשמעות היא שהמס, שעומד על 32 אחוז, הוא לא רלוונטי, ודה פקטו אחוז המיסוי יהיה אותו אחוז מיסוי של המבצע. התפיסה שלנו היא לא לעשות מבצע כל כמה שנים אלא באמת באופן נדיר, חד פעמי, פעם בהרבה שנים, כל עוד אנו מאמינים שהוא לא משדר למערכת שאנחנו באופן מלאכותי שינינו את שיעור מס הדיבידנדים. היום אנחנו בסיטואציה ששבע השנים הטובות נגמרו, יש האטה מסוימת ופחות הכנסות בלתי צפויות. שר האוצר הבא יצטרך לראות איך הוא מאזן את המערכת, להחזיר את הגירעון והחוב, ולטפל ביחס ההכנסות וההוצאות, וככל הנראה להעלות את המיסים. להערכתי, יש הרבה צעדים שניתן לעשות לפני שמעלים את מס ההכנסה לכלל הציבור, ניתן להגדיל מס על סקטורים מסוימים תחילה".
דורון שוופי, שותף מנהל, ש. פרידמן, "המצב הנוכחי של בחירות חוזרות ונשנות משפיע על כולנו. בענפים שלמים נדרשות החלטות כלכליות גדולות וקטנות, שאינן מתקבלות מכיוון שאין "בוס" במשרדי ממשלה רבים וכן, הכללים המשפטיים החלים על תקופות של ממשלת מעבר אינם מאפשרים קבלת החלטות מרחיקות לכת. עלינו להישמר מכל משמר שלא לפגוע בעצם הלגיטימיות של מערכות אכיפת החוק במדינה ובכלל זה המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. יש לשמור על הפרדת הרשויות במדינה ולא לאפשר לרשות אחת לקעקע את האושיות האחרות, לעיתים ממניעים זרים. שוופי התייחס לגירעון הממשלתי וציין כי "אחת מאפשרויות הטיפול העיקריות בגירעון היא הפחתה זמנית של שיעור המס שיוטל על חלוקת דיבידנדים. רשות המיסים ניסתה להשיג זאת באמצעות תיקוני חקיקה והוצאה לפועל של סעיפים קיימים המחייבים חברות לחלק דיבידנד. אלא שהפעלת שיטת ה"מקל" אינה אלגנטית, מעודדת חברות לנסות להתחמק מרוע הגזרה, וכן, יידרשו שנים ארוכות להשגת התוצאה הרצויה. למדינה לא תהיה ברירה אלא לעשות שימוש גם בשיטת ה"גזר", ולהפחית זמנית את שיעור המס על הדיבידנד, דבר שיגרום לחלוקה מסיבית של דיבידנד, כפי שהוכח בעבר, ולהעשרת קופת האוצר, וזאת זמן לא ארוך לאחר כינון הממשלה החדשה".
עו"ד אורן שרון, ראש תחום הייטק במשרד ש. פרידמן, "התעשייה היצרנית בישראל נדרשת היום לשדרג עצמה באמצעות פיתוחים טכנולוגיים על מנת להתחרות בשוק הגלובאלי ולהתאים עצמה למגמות אוניברסאליות בתחום החדשנות. תמורות טכנולוגיות בחברות התעשייה היצרנית בישראל תאפשרנה ייעול של תהליכי הייצור, הצעת מוצרים חדשים לשוק, בקרה ופיקוח למניעת תקלות ותאונות ויותר מכל, תתרומנה ליציבות האקוסיסטם המקומי המבוסס על יחסי גומלין בין התעשייה היצרנית לתעשיית ההיי-טק".
רונן ברקוביץ', שותף וראש מגזר תעשייה ב-PwC, "מהפכת התעשייה הרביעית נעה קדימה. בסקר שנערך לאחרונה על ידי PwC בשיתוף גופים אמריקאים מצאנו כי כ-60 אחוז מהיצרנים האמריקאיים כבר נמצאים בהליך של הטמעת טכנולוגיות וחדשנות במפעלים שלהם וכ-70 אחוז מהם מתכוונים להגדיל השקעות בשנה הקרובה ב-Smart Factory. כמו כן , מהסקר אנו למדים כי ההשפעה המשמעותית של כניסת רובוטים למפעל יצרני אינה בהכרח החלפת כוח אדם, כפי שרבים סבורים, אלא דרישה גבוהה יותר לעובדים בעלי יכולת לנהל את מערך הרובוטי. חברות תעשייתיות יצרניות ישראליות צריכות להפנים כי ישיבה על הגדר בכל האמור למהפכה תעשייתית שמתרחשת סביבנו ובתחרות השוררת בשוק אינה עוד אופציה. אלו שלא ישכילו להפנים זאת, ימצאו את עצמם בפיגור מול השחקנים האחרים".
רו"ח דורון סדן, השותף המנהל של PwC, "אנחנו כישראלים פחות טובים לתכנן עתיד רחוק. צריך שנהיה חכמים ולא צודקים – כשמסתכלים בפריזמה של טובת מדינת ישראל הדבר הכי אקוטי הוא שיהיו כלים מתאימים למגזר החרדי והמגזר הערבי להשתלב בשוק התעסוקה. אחרת גזרנו את ילדיהם לעוני, בל גזרנו גם את עתיד ילדינו למצב בו ההכנסה לנפש נמוכה בכ– 30%. הם לא יכולים לצאת לעולם העבודה הנוכחי, ובטח לא העתידי, עם הכלים שיש להם כיום. לצערי אנחנו לא עושים מספיק כדי לשנות זאת ואולי אף מעודדים את המצב הזה באופן שבו קצבאות ילדים משולמות. יש לשקול מעבר למימון הלוואות/מענקים שיעודדו עבודה ולימודי ליבה ולימודי מקצועות טכנולוגים חלף הקצבאות הקיימות".
בהמשך דבריו התייחס סדן לחוסר הוודאות הכלכלית המקומית והעולמית: "יש עננה בגלל הגירעון וקצב הצמיחה וזה עוד בעולם שלא נמצא במשבר כלכלי. אך אנחנו צריכים להיות מוכנים למשבר, זה שסטטיסטית ישנו משבר כל 10 שנים לא אומר בהכרח שהוא יגיע עכשיו, אבל צריך להיערך לזה. לכן צריך להסתכל על תקציב המדינה והוצאות הממשלה. תקציב 2020 בנוי על תקציב 2019, שהוא תקציב המשכי של 2017. בשל הבחירות תקציב 2020 שאינו מעודכן הוא למעשה קיצוץ רוחבי. המגזר הציבורי לא מייצר צמיחה, והוא אף גדל עם משרות לא נחוצות. אנחנו צריכים לצמצמם אותו לגודל הנכון. בכל העולם יש שינוי במגזר העסקי וגם במגזר הציבורי בעקבות דיגיטציה ואוטומציה, ומדינות כמו שבדיה ודנמרק, בהן הנושא קיבל טיפול נכון, הגדילו את הפריון".
אייל שוחט, מנכ"ל סודהסטרים העולמית: "במכירה שלנו לפפסיקו היה תהליך שהוא ההפך מאקזיט. גילינו ש-90 אחוז מהתוצרים שלנו מיוצרים במפעל ברהט ולא כמו חברות אחרות שיש להן מפעלים פזורים בעולם. לפפסי היו את כל הסיבות שלא לייצר את העסקה. המנכ"ל העולמי של פפסיקו הגיע לפני תחילת ההסכם לבקר במפעל, עשה שם סיבוב עשה סלפי עם העובדים ואמר שהוא ראה שם אנשים שמחים וזה מפעל שמח. אצלנו יש משהו מיוחד, גיוון של רב תרבויות, תרבות ארגונית מיוחדת וזה סוד ההצלחה שלנו. ערך נוסף זה אומץ עסקי, אנחנו קודם כל מתחילים לרוץ ואז אנחנו חושבים לאן, שזה בדיוק הפוך מהאמריקאים. זה גם היתרון של הישראלים והחוצפה הישראלית בעולם".