על מנת לשמור על בריאות מיטבית אנו זקוקים לקשת של חומרים מזינים וצבעוניים, בייחוד תזונה עשירה בפירות וירקות. מדוע חשוב להשיג תזונה צבעונית? למעשה, הפירות והירקות מספקים לגוף את הוויטמינים, המינרלים, נוגדי החמצון והפיטוכימיקלים (phytochemicals) שהוא זקוק לו כדי לתפקד. המילה “פיטו” ביוונית פירושה צמח. קבוצת הפיטוכימיקלים מונה אלפי סוגים ומכלילה בתוכה את כל התרכובות שנמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח כמו פירות, ירקות, קטניות ודגנים.
כל צבע נוצר בצמח על ידי פיטונוטריינטים (phytonutrients) ספציפיים, שהם כימיקלים טבעיים. לדוגמא: הליקופן שבעגבניות ואבטיח תורם לצבעם האדום, האנתוציאנין מעניק לפירות וירקות כחולים/סגולים את צבעם המיוחד, בעוד שהקרוטנואידים תורמים לצבעי כתום, אדום וצהוב שבצמחים. אחד הקרוטנואידים הידוע בשם Betacarotene אשר נמצא בבטטות, דלעת וגזר הופך בגוף לוויטמין A המסייע בשמירה על בריאות העיניים ומערכת החיסון.
היתרונות של הפיטוכימיקלים לבריאות האדם רבים ומגוונים כגון הגנה מפני סוגים שונים של סרטן, שיכוך כאבי פרקים, שיפור יכולת שכלית וזיכרון, מניעת מחלות לב והתפתחות קטראקט (עכירות העדשה) בעין. מאמר זה ידון על ההשפעות המיטיבות של שורש הכורכום על תיפקוד ובריאות המוח ובייחוד על אחד הפיטוכימיקלים העיקרי שלו, הכורכומין.
שורש הכורכום
ללא ספק המטבח הישראלי מתובל באחד התבלינים הנפוצים ביבשת אסיה, הלא הוא הכורכום. כורכום (curcumin) מופק משורש הצמח Curcuma longa, השייך למשפחת הזנגביל (ginger). הוא פיטוכימיקל מקבוצת הכורכומינואידים שהם פיגמנטים (צבענים) פוליפנוליים המקנים לשורש את צבעו הצהוב זוהר. כורכומין הינו הכורכומינואיד העיקרי בתבלין הכורכום (turmeric) ונחשב למרכיבו הפעיל ביותר כאשר הוא מהווה כ-5%-2% מתמצית השורש.
בהודו הצריכה הממוצעת היא מהגבוהות בעולם, בערך 2.5-2.0 גרם תבלין ליום המסתכמת בכ- 150-100 מיליגרם כורכום/כורכומין). לפי המחקרים לא נצפו תופעות לוואי בכמויות צריכה אלה. סגולות המרפא של תבלין הכורכום לטיפול במחלות שונות ידועות כבר שנים רבות, כפי שמעידה הרפואה ההודית המסורתית אָיוּרווֶדה (Ayurveda) ששורשיה משתערים על פני יותר מ- 1000 שנים לפני הספירה.
אבל מעבר לטעם ולצבע שהוא מוסיף, עדויות מדעיות מצביעות על תועלת אפשרית של כורכומין בבריאות הגוף. ניסויים קליניים בבני אדם מצביעים על כך שלכורכום פוטנציאל ריפויי במחלות דלקתיות, כגון תסמונת המעי הרגיז, דלקת מפרקים שגרונית, דלקות עיניים, מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם), סרטן בעיקר המעי הגס ובתפקוד קוגניטיבי ומחלת האלצהיימר. בהמשך אסכם את ההשפעות המיטיבות של כורכום על תפקוד המוח ומה הפוטנציאל לשמש כתרופה למניעה וריפוי מחלות מעבר להיותו תבלין נפלא.
ההקשר בין כורכום, מצב רוח וזיכרון
הרעיון לאפשרות של טיפול קליני עם כורכומין לשיפור הזיכרון, מבוסס על תוצאות מבטיחות מאד בחיות מעבדה כגון ניסויים בעכברים בהם הושרתה מחלת אלצהיימר בעזרת החדרת אחד או יותר מהגנים המוטנטים הגורמים למחלה בבני אדם. הממצאים הצביעו על הפחתת משקעים של חומר רעיל הקרוי בטא-עמילואיד, הנאגר בקליפת המוח של חולי אלצהיימר (ראו כתבה "בפעם הראשונה – תרופה להאטת אלצהיימר") שהיה מלווה בשיפור משמעותי במבחני זיכרון.
עדויות מדעיות מראות שחלק מיעילותו של הכורכומין טמונה בפעילותו כנגד רדיקלים חופשיים והגנה מפני נזק ה-,DNA חימצון חלבונים ושומנים וכמו כן הזדקנות הרקמות. נתיב נוסף המופעל על ידי כורכומין קשור בהפחתת מספר המיקרוגליה microglia)), שהם תאים של מערכת החיסון המוחית הפעילים סביב המשקעים העמילואידים וגורמים לתהליך דלקתי כרוני המוביל לגרימת נזק נוסף ברקמת המוח.
הניסויים בבעלי חיים סללו את הדרך לניסויים קליניים בבני אדם ואכן, במהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים לכמות מחקרים הולכת וגוברת במטרה להעריך השפעת הכורכומין על הזיכרון. במחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת המדעי American Journal of Geriatric Psychiatry, בראשותו של ד"ר סמול מ- UCLA, נמצא כי כורכומין עשוי לשפר את הזיכרון ואת מצב הרוח. הניסוי היה אקראי וארוך טווח וכלל 40 אנשים בגילאי 50-90 שנטלו תוסף כורכומין של 90 מ"ג או פלצבו פעמיים ביום, במשך כשנה וחצי.
משתתפי המחקר התלוננו על בעיות זיכרון קלות, אך לא הייתה להם מחלת אלצהיימר או צורה אחרת של דמנציה. בתחילת המחקר וכל חצי שנה במהלך 18 חודשי המחקר, הצוות ערך מבדקי זיכרון, קוגניציה ומצב רוח של המשתתפים. שלושים מתנדבים עברו בדיקה טומוגרפית או סריקת מוח מסוג PET בתחילת המחקר ובסיומו כדי לבחון את חלבוני הבטא-העמילואיד- וסבכי טאו (Tau), שני סימני היכר של אלצהיימר.
המחקר היה כפול סמיות (double-blind), כלומר המשתתפים לא ידעו אם הם משתייכים לקבוצה המקבלת את הטיפול הניסיוני או לקבוצת הביקורת ואפילו החוקרים לא ידעו לאיזה תוסף המשתתפים הוקצו עד לסיום המחקר. התוצאות העלו כי האנשים שנטלו כורכומין שיפרו את הזיכרון ב-28% ומצב הרוח לעומת אלה שלקחו פלצבו. ממצא מעניין נוסף היה שבסריקות מוח נרשמה הצטברות נמוכה משמעותית של עמילואיד וטאו אצל המשתתפים שנטלו כורכומין לעומת קבוצת הפלצבו. יתרה מזאת ירידה זו נצפתה באמיגדלה ובהיפותלמוס, שני איזורים השולטים על חרדה, זיכרון, קבלת החלטות ורגש.
המחקר הוא ראשון מסוגו, מכיוון שמדובר בניסוי קליני מבוקר וארוך טווח, לעומת אלה שקדמו לו בהם התוצאות ביעילות הטיפול של כורכומין היו מעורבות. מנהל צוות המחקר ד"ר סמול מסכם כי המחקר תומך בדעה שכורכומין עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי. עם זאת יש לציין שהמגבלה העיקרית של המחקר היא מספרו הנמוך של המשתתפים, כמו גם העובדה שהמשתתפים היו בריאים, משכילים ולכן המוטיבציה להשלים את הניסוי הייתה גבוהה.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם התוצאות חלות על האוכלוסייה הכללית, דבר שיצריך מחקרי מעקב נרחבים. כמו כן, בשל הקושי של כורכומין להיספג במערכת העיכול, עולה הצורך במחקרים עם תכשירי כורכום משופרי זמינות ביולוגית על מנת להגביר את הסיכוי לחדירה לגוף ובייחוד לחציית דופן כלי הדם במוח (מחסום דם-מוח). בעיה נוספת קשורה לקצב חילוף חומרים גבוה של כורכומין וכתוצאה מכך לפינוי מהיר מדי מהגוף. חברות מסחריות משקיעות מאמצים לפתח תכשירים של כורכומין לשיפור החדירה לזרם הדם והעלאת החשיפה לחומר.
מה למדנו?
עדיין לא ברור כיצד הכורכומין מועיל לבריאות המוח. ההשערה המקובלת היא שההשפעה האנטי-דלקתית של כורכומין משחקת תפקיד חשוב ביותר בהגנה על המוח, כמו גם יכולתו להלחם בסטרס חמצוני ההולך ומתגבר ככל שמזדקנים. שני הגורמים הנ"ל נקשרו הן למחלת האלצהיימר והן לדיכאון מז'ורי (Major depression).
דרך נוספת שקורקומין יכול להשפיע על מהלך מחלת אלצהיימר היא בהפחתת ייצור ופירוק של המצבורים העמילואידים במוח של החולים. ייתכן שהאפקטים המועילים של כורכומין על בריאות האדם בכלל, משפיעים בעקיפין על גורמי הסיכון שמעורבים במחלות מוח. כיום רב החברות משווקות את הכורכומין כתוסף תזונה על מנת להגדיל את הכמות הנצרכת ליום. כמו כן, מעבדות מחקר שוקדות על פיתוחים חדשניים לשיפור הספיגה, לדוגמה, הכנסת הכורכומין למעטפת שומנית או כספריי למתן דרך האף.
לסיכום, כורכום יכול להיות לא רק תבלין נהדר למאכלים רבים,
אלא חומר בעל פוטנציאל רפואי. ימים יגידו…
המלצתה של ד"ר סילביה מנדל – הכנת משקה כורכום
משקה כורכום: הכנה במעבד מזון יחד עם זנגוויל (ginger) ולימון עד לקבלת עיסה אחידה. מחלקים לתבנית סיליקון המיועדת לקוביות קרח ומקפיאים. לאחר ההקפאה, מפשירים כל פעם קוביה בתוך כוס ומוזגים מים רותחים. להמתקה ניתן להוסיף דבש או סילן.
כמה כורכום,כמה זנגוויל וכמה לימון?
הוספת פלפל שחור משפרת את ספיגת הכורכום בגוף.
מוזר שלא הוזכרה העובדה שבמטבח המרוקאי אין אוכל שמתבשל ללא כורכום, כולל מאכלים שיש בהם פפריקה, כורכום זה התבלין שנכנס לכל מאכל.
מאמר מעניין וחשוב. עם זאת הבוקסה הצהובה בה את מסבירה כיצד לצרוך כורכום — בעייתית מכמה בחינות.
כידוע לך — יש בעיה רצינית עם ספיגת הכורכום וזמינותו לגופנו. הכורכום והכורכומין כמעט ואינם מסיסים במים. שנית, יש מחקרים שמראים שבסביבה חומצית הספיגה של הכורכום לגוף יורדת- כך שאולי זה טעים עם לימון אבל זה מוריד את יעילות הספיגה שהיא ממילא בעייתית.
כדי לקבל את כל מה שהכורכום יכול להעניק לנו בקידום הבריאות רצוי להשתמש בכורכומול שהוא מיצוי נוזלי מרוכז שפותח על ידי מדענים. מומלץ לערבב כפית כורכומול בכוס מים ולשתות על קיבה ריקה וזאת כדי להבטיח שהחומציות בקיבה תקטין את הספיגה של הכורכום מהמעי למערכת הדם.
נכון אייל
ישנה גם הפורמולה שהשתמשו במאמר שבכתבה שהיא גם משווקת. יחד עם זאת ישנם מחקרים אפידמיולוגים המצביעים על שכיחות נמוכה יותר של סרטן המעי בין צורכי כורכום באופן תדיר. גם דווח על שיפור דלקות בחלל הפה ובחניכיים, כנראה בשל האפקט האנטידלקתי. החוקרים מסבירים שזה נובע כנראה מהחשיפה הראשונית ישל כל מערכת העיכול לכורכום כך ששתיה משקה או אכילת התבלין יכולה להיטיב עם בריאות מערכת העיכול ומחלות משניות שנובעות מחדירת מיקרואורגניזמים לזרם הדם.
מגבלה נוספת קשורה לפירוק המהיר של הכורכום לאחר ספיגתו וספק הגעתו לאברי מטרה
אולי מתן דרך האף יפתור חלק מזה כשמכוונים למוח
מאמר מעניין וחשוב. עם זאת יש לציין שהכורכומין שהוא החומר הפעיל בכורכום ועליו נערכו כל המחקרים –אינו נקלט טוב בגוף בסביבה מימית ואף יש מחקרים שממליצים לא לצרוך אותו בסביבה חומצית. אני ממליצה להשתמש במילוי הנוזלי המרוכז הקרוי כורכומול –שבו הכורכום והכורכומין מוצו בצורה הזמינה ביותר לגוף. מומלץ לשתות כפית כורכומול בכוס מים על קיבה ריקה שאין בה חומציות. וזאת כדי להבטיח ספיגה טובה של הכורכום מהמעי למערכת הדם שמובילה אותו לכל האברים.
מעניין דוקטור סילביה תודה רבה (וגם שתי כתבותייך האחרות) המשיכי ללמד אותנו על דרכים טבעיות לשיפור (או תחזוקת) הבריאות
תודה עמנואל!