גולש הקייטסרפינג שחולץ מנתיב השייט של הצוללת במפרץ חיפה מספר את סיפור הצלתו המדהים

חילוץ מלב ים

לפני מספר ימים דיווחנו כאן על חילוצו של גולש קייטסרפינג, ששמו שמור במערכת, על ידי כוח השיטור הימי, מלב מפרץ חיפה. כעת הוא מספר את סיפור חילוצו בראיון בלעדי לחי פה. נציין כי מועדון הגולשים עומד סגור ונטוש כבר 10 שנים, לאחר שנהרס על ידי עיריית חיפה בשנת 2009 ולכן אין במקום סירת חילוץ שתשמור על הגולשים הנקלעים למצוקה. עיריית חיפה מסרבת כיום למסור מידע בנוגע לתכנית להקמת המועדון.

הגולש מספר את סיפורו

ביום ראשון ה 6/10/19 נכנסתי לגלוש קייטסרפינג בחוף שקמונה סביב השעה 16:00. התנאים היו לא אופטימאלים, הרוח היתה דרומית מערבית, במהירות של כ-14 קשר עם משבים של כ16-17 קשרים. אני הערכתי שאלו תנאים סבירים עבורי כי כבר גלשתי בתנאים דומים בחופים אחרים ולא הכרתי את הסיכונים שיש בחוף שקמונה בחיפה (חוף הכנסייה – ראש הכרמל).
ליידי היו עוד שני קייטים במים שגלשו ולכן נראה לי סביר להיכנס למים ונכנסתי לגלוש.

גלישת קייטסרפינג בחיפה – בת גלים – חוף הכנסייה – ארכיון (צילום – מארון חביבי)

הרוח נפלה והסיפור הסתבך…

לאחר כחצי שעה של גלישה, בעודי חוזר לכיוון החוף באזור הטיילת, נפלה הרוח וכך גם העפיפון. בזמן שהעפיפון במים, נסחפתי בהדרגה לתוך מפרץ חיפה, ללא יכולת להרים את העפיפון ולחזור לחוץ (על מנת להרים את העפיפון נדרשת רוח של 12 קשרים, בערך). בעודי במים, שוחה ונאבק להרים את העפיפון, שטה לכיווני צוללת (!) וליידה סירה צבאית, אשר ליוותה אותה אל מחוץ לנמל. הם ביקשו ממני לפנות את הנתיב וניסיתי להסביר להם שאני נאלץ לחכות כדי שהרוח תחזור לנשוב. כך הבנתי שאני בתוך נתיב לתחבורה ימית ונסחף ומתקרב יותר ויותר לכניסה לנמל חיפה. 

צוללת חדישה של חיל הים – ארכיון (צילום – יהודה פרחי)

ניסיונות לחזור לחוף ואבדן התקווה

הבנתי שאני נתון בבעיה וכי אני נמצא במיקום שמסכן אותי ומהווה סכנה לאנשים סביבי. הבנתי כבר שיהיה לי מאד קשה לחזור ממנו לנקודה ממנה יצאתי. בזמן השיחה (בצעקות) עם החיילים, חזרה הרוח. ביקשתי מהחיילים שאחרי שהם יסיימו ללוות את הצוללת, שיחזרו לבדוק את שלומי. בזמן זה הצלחתי כבר לגלוש וניסיתי לחדד (נגד הרוח) אל מחוץ למפרץ, בחזרה לחוף מבטחים, כדי לצאת מכלל סכנה.
ניסיתי מספר פעמים לגלוש לכיוון החוף, אך בשל התנאים באזור הנמל, הרוח החלשה, בשילוב עם חוסר המיומנות שלי בחוף הזה, מצאתי את עצמי ללא יכולת לחזור לחוף. הייתי בערך בעומק של כ-3 קילומטרים מהנמל לכיוון חופי מפרץ חיפה. היה לי קשה להבין איך לכוון את עצמי חזרה לכיוון כלשהו של חוף שאפשר לצאת ממנו. כל חוף שניסיתי להגיע אליו נחסם מבחינת רוחות והקייט נפל כאשר ניסיתי להתקרב לכיוונו. ניסיתי לחדד מספר פעמים נגד הרוח, אך ללא הועיל. השמש הייתה לקראת שקיעה והמצב שלי היה מדאיג, בלשון המעטה…

שקיעה במפרץ חיפה - ארכיון (צילום: ירון כרמי)
שקיעה במפרץ חיפה – ארכיון (צילום: ירון כרמי)

ספינת חיל הים חוזרת מליווי הצוללת

לאחר שהחיילים ליוו את הצוללת אל מחוץ לנמל הם חזרו לבדוק את שלומי. כבר הבנתי שלא אצליח לצאת בקרוב, וכי אני תקוע בלב נתיב השייט שלהאוניות ומפריע. ביקשתי מהחיילים להזעיק שיטור ימי, בעוד שהודעתי להם שאני מנסה שוב לצאת מנתיב התנועה לעבר הים הפתוח כדי לא להפריע. ביקשתי שיודיעו לשיטור לחפש קייט שמרחף לכיוון הים. לאחר זמן קצר, שוטרי יחידת השיטור הימי איתרו אותי, כשעל הסירה היו רס”ב דוד מור יוסף, רס”ב דוד אלקבץ, ועוד אדם שהפעיל את הסירה (שלצערי אני לא זוכר את שמו), מיחידת השיטור הימי של מחוז חוף. חברה מקצועיים ומקסימים אחד אחד. 

רגעי חילוצו של הגולש מלב ים על ידי השיטור הימי

אני בידיים טובות

תוך דקות ספורות הייתי על סירת השיטור בטוח ורגוע. תודות לתגובה המהירה והיעילה שלהם לא נפצעתי, לא דרסה אותי אף סירה (או צוללת), ולא הגעתי לאפיסת כוחות, והכי חשוב, חזרתי הביתה בשלום ובטוח! אם הם לא היו מגיעים ומסייעים לי ביעילות, במקצועיות, ובמהירות שכזו, אני בטוח שהחוויה הייתה קשה הרבה יותר ובהחלט הרבה יותר מסוכנת.  
אני שמח ומודה ליחידת השיטור ולח’ברה שעובדים בה. טוב לדעת שיש מי שומר עלינו גם כשהולכים לאיבוד לפעמים ומאבדים שליטה. להיות תקוע בנתיב ספנות זה לא כייף בכלל. 

הלוואי שמהסיפור הזה, גולשי קייט אחרים ילמדו שחוף שקמונה מסוכן (לגלישת קייט בפרט) וצריך להיות מיומן בחוף זה בחוקי הים, אף יותר מבכל חוף אחר. יש בחוף זה מערבולות רוחות שנגרמות בגלל גורמים רבים (טופוגרפיה, ספינות שעוגנות וכו’) שמשגעים את הכיוונים בהם הרוח נושבת. יש נתיבי שייט שחותכים את נתיבי השייט של גולשי הקייט, והסחף של המים משנה כיוונים בהתאם לכיוון המפרץ, דבר שמשפיע רבות על תפעול הקייט וקביעה של נתיב גלישה ברור לגולשים שלא מנוסים מספיק או שנכנסים עמוק מדיי. מניסיון, העצה הזו נכונה גם לגולשים שחושבים שהם מנוסים. 
למדתי להיזהר הרבה יותר כאשר אני נכנס למים. למדתי שיש לי המון מזל שיש מי ששומר עלי. והכי חשוב למדתי (שוב) מהי ענווה כלפי הים והספורט המדהים הזה בכלל. 
אני באמת רוצה להודות מקרב לב ליחידת השיטור של מחוז חוף ובייחוד לח’ברה שהיו על הסירה ושעזרו לי כל כך: רס”ב דוד מור יוסף, ורס”ב דוד אלקבץ, שאפילו ניסו לשמור על הציוד היקר בזמן שאני רק רציתי לעלות על הסירה. תודה, תודה, תודה !! 🙂 

אין מי שישמור על גולשים במצוקה – מחלף אלנבי – מועדון הגולשים עומד אטום (צילום – ירון כרמי)
4 תגובות
  1. מישו אמר/ה

    גולש קייטסרפינג, הוא בטח גם נוהג דרייבינג…

  2. randance אמר/ה

    הטפשות הישראלית הטיפוסית – לי זה לא יקרה – קרה. המסר גרוע. התוצאה מצוינת חיי אדם נצלו. אני הייתי מחייב את הגולש במלוא העלויות של סירת החילוץ וזה ייתן מסר טוב לגולשים האחרים – לא לנסות.

  3. אבי הראל אמר/ה

    מיקרה דומה קרה לי בגלשן רוח לפני כארבעים שנה. בהמלצה של חבר יצאתי לגלוש בחורף באזור תחנת הכח, ומצאתי את עצמי בנתיב של כניסת המכליות לבתי הזיקוק. סירת ניתוב סימנה לי לצאת, אבל לא הבנתי את דחיפות העניין, עד שהגיעה המכלית. בקושי נחלצתי בזמן, וזכיתי לשטף קללות עסיסיות של צוות המכלית.
    האשמת הגולשים בטיפשות וההצעה לחייב אותם בעלויות החילוץ לא תיתן מסר לחסרי הידע הספציפי, ולא תמנע בעיות מסוג זה בעתיד. מעניין מה הניסיון המצטבר של הנתבים בנושא סיכונים מסוג זה, האם הם מודעים לצורך להעביר את המידע על הסיכון לגולשים, וכיצד הם עושים זאת, או שגם הם מסתפקים בהאשמת הגולשים בטיפשות..

  4. ארז אמר/ה

    ממליץ לכל הגולשים לשמור מרחק סביר מהחוף וללמוד לבצע חילוץ עצמי! כמובן שבחופים לא מוכרים לשאול את החברה המנוסים והמקומיים על משטר הרוחות הזרמים ואפשרויות היציאה בעת תקלה

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.