סמינר בינלאומי ראשון מסוגו באוניברסיטת חיפה מצא:
הדרישה לצדק חברתי עלולה ליצור קרע במקום להביא לפתרון
*ד"ר רוני סטריאר מאוניברסיטת חיפה, יוזם הסמינר: " כדי להוביל מחאה המונית תחת הכותרת של צדק חברתי – יש לנהל דיאלוג עמוק בין הקבוצות השונות המרכיבות את כלל המוחים. בהיעדר דיאלוג או תיאום ציפיות יכול להיווצר מצב בו אי השוויון בין הקבוצות מודגש ומועצם ומשם הדרך לקרע קצרה"*
בשנים האחרונות עלתה שוב ושוב הדרישה ל"צדק חברתי" – אם בהפגנות בניו-יורק (occupy wall street) ובוודאי שבמחאה החברתית של קיץ 2011. אולם האם יש קשר בין משמעות המושג לבין התוצאות של מחאות אלה? לדבריו של ד"ר רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית ויוזם הסמינר, חלק מהכישלון של התנועות החברתיות שפעלו בארץ ובעולם בשנים האחרונות נובע מהיעדר הבנה עמוקה של המושג "צדק חברתי". "זהו מושג שהפך למטרייה תחתה קבוצות בעלות אינטרסים מעמדיים מנוגדים ניסו לקדם אג'נדות פוליטיות וחברתיות מתחרות. בפועל בני אדם שצעקו יחדיו 'צדק חברתי' לא תמיד ידעו למה הם מתכוונים ולמה מתכוונים אלה שצועקים עימם", אמר.
במהלך הסמינר הציגו את הדרכים שבהם סטודנטים בישראל וסטודנטים בארצות הברית תופסים מהו צדק חברתי, כשההתבוננות והניתוח של העבודות אפשרו למצוא את הדמיון והשוני בהתייחסות של כל קהילה למושג צדק חברתי. החוקרים גילו שנקודות הדמיון מעטות באופן ניכר ומכאן שצדק חברתי מתבטא אחרת עבור כל אוכלוסיה.
לדבריו של ד"ר סטריאר, שהיה שותף לכתיבת המלצות ה"וועדה האלטרנטיבית" שייעצה למובילי מחאת בקיץ 2011, המושג צדק חברתי אם כן, מסקנות הסמינר שופכות אור מדוע המונח "צדק חברתי" אינו מספיק על מנת לאחד את הציבור ולהביא לשינוי שיטיב עם כל מי שדורש אותו. "במונחים של מחאה חברתית: כדי להוביל מחאה המונית תחת הכותרת של צדק חברתי – יש לנהל דיאלוג עמוק בין הקבוצות השונות המרכיבות את כלל המוחים. בהיעדר דיאלוג או תיאום ציפיות יכול להיווצר מצב בו אי השוויון ביניהן מודגש ומועצם ומשם הדרך לקרע קצרה".
כדוגמה מביא ד"ר סטריאר את משה סילמן שהצית את עצמו בחיפה: "כך הוא בעצם הפגין את הזעם שלו על כך שלא רק המדינה מתעלמת מהשכבות החלשות- אלא מזה שהתנועה עצמה שכחה אותו במאבק".
הסמינר נערך במסגרת פרויקט הדגל של אוניברסיטת חיפה למאבק בהדרה חברתית וקידום סולידריות בשיתוף עם ב"הס לתלמידי חו"ל. המיזם שהחל בשנת 2010 זכה לשלושה מענקים רצופים של המועצה להשכלה גבוהה בסך 2.100.000 ₪ ומשלב ייזום קורסים משלבי עשייה, פיתוח קמפוס קהילתי בו ניתנים קורסים אקדמיים למנהיגים של קהילות מודרות, חממת מחקר לפיתוח ידע מכוון לשינוי חברתי, ופרויקטים קהילתיים רבים בשיתוף מרכזים קהילתיים כגון מרכז לאו בק, שרותי רווחה עירוניים, עמותות וארגוני שינוי. "אוניברסיטת חיפה יכולה להוות גורם משמעותי בפיתוח הידע הנחוץ כדי לשנות דברים. דווקא קידום מושג שנשמע כה טריוויאלי כמו 'צדק חברתי' מחייב ליבון והעמקה. אנחנו מקווים שסמינר זה יקדם תובנות תיאורטיות ומסקנות פרקטיות באשר לתפקידן של תנועות חברתיות לקדם צדק חברתי", אמר ד"ר סטריאר.