במשך שבוע הסתובבתי עם הרגשה שאפשר לעשות את זה. למרות הרכש הדל והלא מובן של הדון מרחוב המסגר בתל אביב. ספרתי יום ועוד יום ועוד יום וככל שהימים עברו הייתי בטוח שעוברים את יריבתנו מארץ הבאגט, הקוראסון והנשיקה…
אבל אז הגיעה הדקה ה-16 וכל בלון התקווה התפוצץ!
גול מיותר, נאיבי ולא מחויב המציאות גרם לצופים במגרש להבין שהרומן האירופאי, הצעיר והקצר נגמר. ירדן שועה וניקיטה רוקאביצה עשו מהפך, אבל מה עם עוד שער אחד?!
שלא לדבר על אחד נוסף שימנע הארכה.
שער אשר יגרום לזה שלא ננוח מוקדם מדי במהלך הפגרה והשחקנים ישמינו מעוד לאפה ב"חאזן" אחרי עוד אימון סתמי… שער שיגרום לכך שהשחקנים ישמרו על הרצף משחקים ולא על הרצף פאבים בעיר התחתית.
והנה יעלה ויבוא נתן זהבי עצבני:
המחצית השנייה הייתה פשוט מעצבנת ומקוממת!!
2-1 ?
לכו קדימה!!!!
לא אחורה!!!!
מרקו !!!
לא לעצור אותם מלהתקיף!!!!
הרי כאחד שמחזיק בשם של דמות מיתולוגית שלא מוותרת (מרקו-"הלב")
אני מצפה ממך ליותר!
שאלות לי אליכם/ן:
- מי זה הבחור שעמד בשער מכבי חיפה בדקה ה61? זה חיימוב?!
אם כן, אז ברוך הבא למכבי חיפה!
- מי זה הברזילאי שהוביל את הגנת מכבי חיפה? זה דוס סנטוס?
אם כן, אז אולי תתנו לו צ'אנס מהלב?!
- האם יש מקום לאופטימיות?
תשובתי היא כמו מתכון סיני לשבת: חמוץ/מתוק, על האש ובתנור:
יש שחקנים צעירים ורעבים שיכולים לגרום לנו לחיוך – זה המתוק.
ובנוסף, יש סגל חסר זרים וישראליים בכירים שיכולים לתת את הגרוש ללירה או במקרה של מכבי חיפה את הדלק להונדה. זה החמוץ.
ועתה,
אני מקווה שהשיממון בתחום החיזוק ישתנה וכבר בבוקרו של יום ראשון נתבשר על מגן, קשר ובלם חדשים.
אני חושב שההדחה הזאת היא פספוס גדול!
אבל, היי כל שנה שעוברת היא פספוס…
יאללה, חוזרים לבישול של הקבוצה לעונה הבאה… שיהיה בתיאבון!