הבלוג של ירון חנן:, מאמר מס' 4:
ניהול מצב חירום – רשמים מתוך מטה החירום בסופת החורף דצמבר 2013.
גוייסתי במהלך השבת האחרונה להחליף את המנהלים הקבועים בניהול מטה ההפעלה של מנכ"ל חברת החשמל "אי שם במרכז הארץ".
יצא לי להשתתף כבעל תפקיד בהרבה חמ"לים וחפ"קים בתפקידָי השונים הן בצבא, הן בעיריית חיפה (בזמן השריפה הגדולה) וגם בחח"י. במקרה הזה היתה זו הפעם הראשונה שמצאתי את עצמי בעמדה כל כך מרכזית, כשותף לניהול מצב אמת של אירוע חירום לאומי בסדר גודל כזה.
כאשר הגעתי לשם רובם כבר היו טרוטי עיניים, לא הכי מגולחים, בלבוש היומיומי איתו הוקפצו מהבית ודי עייפים ממה שעבר עליהם ברציפות ב- 36 השעות שקדמו להגעתי.
המנכ"ל בכלל הגיע ישר משדה התעופה, לאחר שנחת מטיסה ארוכה שכללה נחיתות ביניים משונות, כפי שהצליח להשיג לעצמו באופן יחסית מהיר.
מסביבנו רחשו מספר כתבי טלוויזיה ורדיו, צלמים ואנשי סאונד של הרשתות הגדולות.
תפקידי היה לרכז את דיוני הערכות המצב של הנהלת החברה, להכין את סיכומי הדיונים ולהפיצם לגורמים רבים. כמו כן לתאם באופן שוטף ביצוע פעולות משולבות עם גורמי חוץ ובראשם המטות של פיקוד העורף, משטרת ישראל, המשרד להגנת העורף, המשרד לביטחון פנים, משרד האנרגיה, רשויות מקומיות וכמובן עם מטות ההפעלה השונים של חברת החשמל.
הצוות הקבוע אתי במשמרת של מטה ההפעלה, כלל עוד 2 אנשים די מנוסים ומיומנים שמתחלפים ביניהם בכל סיום משמרת וכמה בעלי תפקידים שייצגו אצלנו את מטות ההפעלה השונים מחטיבות החברה.
דיוני הערכת המצב נערכים בנוכחות פיזית של מספר משתתפים, אך גם מבוצעים חלקית בשיחת ועידה עם משתתפים בכירים שמצויים באותה עת במקומות מרוחקים במטות החירום שלהם. דיון כזה חשוב לדעת לנהל ביד רמה. מנהל הדיון הוא המנכ"ל ותפקידי היה לסייע בידו בכל הדרוש להצלחת המשימה.
בגדול ואולי לא כצפוי, רוב הבעיות לא היו מול אנשים ובעלי תפקידים במוסדות הממלכתיים הנ"ל, אלא פשוט ישירות מול מפגעי הטבע והשלכותיהם.
בניגוד לתמונה שניסו לצייר במספר כלי תקשורת, לא התרשמתי כי קיים כאוס וכשל ניהולי או מערכתי כלשהו בין כל הגורמים שטיפלו בסערה הזו ובהשלכותיה. אין זה דומה כלל לכשל המערכתי שראיתי ביום הראשון של השריפה בכרמל ולא ניתן בכלל להשוות בין האירועים הללו מהבחינה הארגונית והניהולית.
כמו כן, ושוב בניגוד לתמונה שניסו להציג חלק ממובילי הדיעה בתקשורת (אם כי בהחלט לא כולם), כן היתה היערכות מוקדמת ובמיוחד היתה בחברת החשמל. אני עצמי השתתפתי כצופה במטה המנכ"ל, בתרגילה ארצי של חברת החשמל שנערך לפני חודש. זה היה תרגיל שעסק בדיוק בתרחיש כזה של סערת חורף קשה.
מטה ההפעלה המרכזי והמטות של חטיבות החברה עסקו במתן פתרונות שונים לסיוע לכל עובדי השטח שלנו שנתקלו בקשיים רבים בעיקר בתנועה אל מקום התקלות וחזרה. נדרשו פתרונות חריגים, כולל הטסת ציוד מיוחד במסוקים גדולים, שימוש בנגמ"שים צבאיים להעברת צוותים שלנו ושימוש בכלי צמ"ה וניידות משטרה שהיו צמודים לחלק גדול מקבוצות העבודה.
הדאגה לעובדים כללה אספקת מזון וביגוד מיוחד, כולל ארוחות חמות, גרביים, נעליים ועוד, ככל הניתן.
נעשו מאמצים בלתי רגילים לחבר במהירות האפשרית מוסדות מנותקים כגון: בתי חולים, בתי אבות, מעונות לילדים מוגבלים וכיו"ב והיתה לנו הצלחה רבה בכך.
תקלות דומות וקשות התרחשו באותה עת מסביבנו במדינות המזרח התיכון השכנות, כולל שלגים נדירים במצרים ובסעודיה!
לא ניתן להשוות את יכולת ההתמודדות של המערכות הישראליות שציינתי ובמיוחד של חברת החשמל שלנו, למה שקרה בשאר מדינות האזור. אנחנו פשוט טובים בכמה דרגות הן מבחינת המיומנות והן מבחינת הציוד והמשאבים שהופעלו.
עם זאת התחוור לנו לא פעם, עד כמה תושבי המדינה ומספר רשויות מקומיות ואזוריות, בעיקר אלה המתגוררים באזורים יחסית מרוחקים ומבודדים – לא ניסו כלל להיערך עצמאית למצב של מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע שונים וסומכים טוטלית על הגעת כוחות ההצלה למיניהם בזמן מהיר, בצורה בלתי סבירה ותולים בכל הגורמים הללו את יהבם.
כל האזהרות בשנים האחרונות על הצורך להכין צוותי חוסן קהילתיים, לארגן ולתרגל סיוע עצמאי למשך כמה שעות וימים, לארגן ולהתאמן מראש על ביצוע פעולות סיוע הדדיות ברמה הקהילתית, לא תמיד נפלו על אוזניים קשובות. מצד שני יש לשבח את הרשויות שכן נערכו כהלכה והוכיחו עצמן היטב במצב הקשה שנוצר ואת התושבים שאילתרו והתנדבו בזמן אמת לעזור לזולת.
במאמרים המצורפים ניתן להתרשם כמה עיתונאים מובילים ובלתי מוטים נגדנו מסוגלים היו לראות את התמונה הזו נכוחה. הם מציגים כיצד במדינות מודרניות בעולם הרחב, נערכים במיוחד ברמת הפרט וברמה היישובית לניתוק של ימים רבים וארוכים ממערכת החשמל ומצירי התנועה, בעת פגעי מזג אוויר ואסונות טבע ומבינים שעם כל הרצון הטוב לא ניתן להגיע לכל בית ומשפחה מנותקת בטווחי זמן קצרים (כמה ימי עבודה).
בכל העולם מבינים שמוקדי החירום הטלפוניים קורסים די מהר כאשר כמות הטלפונים מגיעה לכמה עשרות אלפים בו זמנית ובמקום זאת עוברים לאמצעים חליפיים, בדיוק כמו שעשתה חברת החשמל שנערכה לכך מוקדם.
עדיין התוצאה היתה די טובה במושגים בילאומיים:
90% מלקוחות חברת החשמל היו מחוברים לחשמל בלילה שבין יום שבת לראשון (ניתוק מקסימלי של עד 3 ימים), זה בכלל לא מובן מאליו!
חשוב לציין כי במוקד השליטה המרכזי של ארגון כמו חברת החשמל, המשטרה, הצבא ועוד, מתייחסים בכל הרצינות לחשיבותה וכוחה של התקשורת, הן מבחינת העברת המידע לאזרחים והן מבחינת הביקורת של חלק מהעיתונאים, המראיינים והמגישים שמנסים "לחגוג" על המצב הקשה ולבקר בצורה די קשה את העושים במלאכה בשעת החירום הזו.
גם אם חורקים שיניים והאגרופים מתכווצים בכעס למשמע שאלות עוקצניות, בלשון המעטה, שמופנות לבכירי הארגונים הללו ובמיוחד לחברת החשמל, ולמרות שאתה מבין כי מדובר או על בורות או על רשעות לשמה, חייבים לענות בצורה עניינית ונחושה ולהדוף ביקורת לא מצדקת בעליל.
הקולות "לחקור את המחדלים" לכאורה, מכניסים כל ארגון למצב מתגונן ומחשבות על היום שאחרי- מתן ההסברים, וזהו עול נוסף שמתווסף לעבודה של מטות החירום ומאד מקשה על ביצוע עבודתם…אין מה לעשות חייבים לנסות לעשות את שני הדברים הכי טוב שאפשר ולהתאמץ להבליג.
יש תמיד מה ללמוד ומה לשפר, אך באווירה של ציד מכשפות ועריפת ראשים כדי להשביע כמה דמויות בתקשורת ובפוליטיקה, קשה מאד להשתפר!
נקווה שלא נצטרך לעבור עוד הרבה חוויות כאלה, אך אני מקווה שאם זה יקרה, נצא מהן לפחות כפי שהיה בסערת החורף הנוכחית בדצמבר 2013!
מאמר מקסים ומרגש.
תודה על השיתוף
מערכת חי פה