עופר יעקב, מוכר להרבה אזרחים בזכות דיווחיו בטלוויזיה וברדיו באירועים משמעותיים שאירעו באזור, במיוחד אסון הכרמל שפקד את חיפה והסביבה בשנת 2010 אז נאלץ לדווח דיווחים שוטפים על מניין ההרוגים והנפגעים ועוד. אנחנו בתקשורת המקומית וגם הארצית זכינו להכיר את עופר, הבחור הצנוע והמסור שזמין 24/7 ומעביר לנו את הנתונים והדיווחים בזמן אמת כדי להעביר לכם האזרחים.
עופר, הוא לא רק דובר מוכשר ומקצועי, שעשה את עבודתו נאמנה משך 11 שנים במד"א כרמל, לפני הכל הוא אדם שהנתינה והעזרה לזולת והצלת החיים זורמים לו בדם. כי גם היום אחרי שעזב את מד"א והפך למנכ"ל משותף בחברה "לסקר את יעקב" שעוסקת בייעוץ אסטרטגי, שיווק ויחסי ציבור לצד עבודתו בבית חולים רמב"ם, הוא הצטרף לצוות ההצלה בארגון איחוד הצלה.
עופר בן 32, נשוי ואב לאדיר בן ה 3 חודשים, מתגורר בטירת כרמל, זאת לאחר שעזב את העיר חיפה בה גדל והתחנך. הוא בעל תואר שני במדיניות ומנהל של זקנה (גרונטולוגיה) ובוגר לימודים מקצועיים שונים בתחומי הבריאות. פראמדיק ודובר מד"א ב-11 השנים האחרונות וכיום עובד בבית החולים רמב"ם ומנכ"ל משותף בחברה "לסקר את יעקב" שעוסקת בייעוץ אסטרטגי, שיווק ויחסי ציבור.
כמעט 20 שנה או ליתר דיוק 17 שנים אתה מתנדב ועוסק בהצלת חיים ועזרה לזולת. מדובר בתחום לא קל בכלל. מה גרם לך להמשיך להתפתח בתחום בו התחלת להתנדב ולפתח קריירה?
הבחירות שעשיתי בחיי התחילו בחינוך לערכים, מעורבות בקהילה ובעשייה למען האחר שקיבלתי בביתי מהוריי וגם בתיכון "חוגים" בו התחנכתי. מעורבות קהילתית ושינוי חברתי היו חלק בלתי נפרד מחיי כילד ונער מתבגר והם אלו שהובילו אותי בסוף להתחיל להתנדב במד"א מגיל 15, מקום ועשייה שקסמו לי מאוד, הן מהעשייה הטיפולית ומלאכת הצלת החיים והן מתחושת הסיפוק שבלתי ניתנת לתיאור שבאה יחד איתה. כשסיימתי את התנדבותי היה לי מובן מאליו שאמשיך להשקיע את זמני ומרצי באותו ארגון, בהתפתחות מקצועית ובעשייה הרבה יותר משמעותית בתוך הארגון ומחוצה לו, כשציבור המטופלים ושיפור השירות היו תמיד נר לרגליי.
אנחנו התקשורת מכירים את עופר יעקב הדובר של מד"א כרמל שעשה את תפקידו נאמנה משך שנים רבות ודברר את הארגון גם באירועים הקשים שפקדו את העיר ביניהם אסון הכרמל והשריפה ברוממה.
שתף אותנו ואת הקוראים בחוויות שנחרטו בזיכרונך וקשה לך להשתחרר מהן?
במשך השנים הרבות בהם עבדתי כפראמדיק וכדובר מרחב כרמל לא יכולתי להישאר אדיש למראה משפחה שאיבדה את היקר לה מכל, מזעקות אימה ושבר של פצוע קריטי וממראות קשים של נפגעים שאני יודע שחייהם לא ישובו להיות עוד אותו הדבר. מה שזכור לי בעיקר הם אירועים בהם נתתי את הטיפול המיטבי והמקצועי ביותר שיכולתי לציבור המטופלים, בעיקר הצעירים שבהם, אך הם לא שרדו. פתאום זה מכה בך, שאף אחד לא חסין, לא חי לנצח ושצריך לנצור תמיד כל רגע ולחיות את החיים עצמם, לא מבעד למסך של עדשה אלא עם החברים, היקרים לך והמשפחה. היו רגעים, שכחלק מתפקידי כדובר, לא הצלחתי להשלים משפטים, מכיוון שהמראות והמידע שהיה ברשותי והייתי צריך להעביר לציבור היה לא פשוט גם לי, כדוגמת דיווחים שוטפים על מניין ההרוגים ונפגעים, ביניהם אסון השריפה בכרמל בהם העברתי דיווחים בטלוויזיה וברדיו בשידור חי, שם האנושיות גוברת על הרצון להישאר מקצועי והמילים בקול רועד וחנוק נעתקו מפי.
אחרי 16 שנים בארגון מד"א אתה מחליט לעזוב. מה הסיבה לסלול דרך חדשה כעצמאי והשבוע הפתעת כשהודעת שאתה מצטרף למערך איחוד הצלה כרמל?
מד"א היה לי במשך מחצית מחיי בית ומשפחה והותרתי בו את חותמי בתחומים רבים. ההחלטה הייתה לא קלה, התייעצתי עליה עם משפחתי וקרוביי, ולאחר מכן החלטתי לצאת לדרך חדשה בחיי, בה אוכל לרתום את לימודיי הרבים שרכשתי בתחום הבריאות והתקשורת, ניסיוני רב השנים בעשייה בתחום הבריאות והחברה ולהמשיך אותם באופנים שונים כשהשמיים הם הגבול, אך הקו שמנחה אותי תמיד הוא עשייה שבאה מאהבה, למען הזולת וכזו שתחולל שינוי חיובי ואמיתי שיורגש בקרב רבים.
ספר על המעבר החד מארגון מד"א לארגון איחוד הצלה שפעם היה המתחרה של מד"א או "היריב" אם אפשר לקרוא לזה?
הצטרפותי לארגון "איחוד הצלה" כמתנדב היא טבעית מבחינתי, שכן אני ממשיך את עשייתי לטובת ציבור המטופלים כפראמדיק בעל ניסיון רב שנים. זו טעות לחשוב שיש תחרות או יריבות בין מד"א ל"איחוד הצלה", כי אם יש כזו רק ציבור המטופלים הוא זה שיפגע. מד"א פועל מטעם חוק ומעניק שירותים מכוח אותו חוק עוד לפני הקמת המדינה. ארגון "איחוד הצלה" הוא ארגון מתנדבים ענק, מסור שמכיל רופאים, אחים ואחיות, פראמדיקים וחובשים בהתנדבות שמגיעים לרוב בתור כונני תגובה לפני האמבולנסים של מד"א ומעניקים טיפול ראשוני מציל חיים. לציבור המטופלים, לתינוק שנחנק, לאדם שהתמוטט בביתו ולמשפחה שמבחינתה כל דקה היא נצח, כל עזרה רפואית שתציל את חיי היקר לה חשובה ולא משנה מאיזה ארגון.
שיתוף הפעולה והעבודה באה לידי ביטוי בשטח באופן נפלא, ואם יש גורמים שמנסים "ליצור" מתחים אפילו למראית עין, כנראה שיש להם אינטרס וסיבה, אך אם ציבור המטופלים בראש סדר העדיפות שלהם, כנראה שעליהם להפסיק או להחליף מקצוע. הצלת חיים לא נתונה בידיו של אף גורם והיא נחלת הכלל, מצווה ומעל כל דבר.
כצעיר שנולד גדל והתחנך בחיפה, ונאלץ לעזוב את העיר בגלל יוקר המחייה כיצד אתה מתרשם מהעיר ומההנהגה החדשה?
לפני כחצי שנה עזבתי את העיר חיפה והכרמל בו גדלתי כל חיי והקמתי את ביתי עם משפחתי בטירת כרמל הסמוכה. אינני היחיד מחבריי וממכריי שעשה את אותו הצעד ולא צריך להרבות במילים על יוקר המחייה של חיפה שמקשה באמת על זוגות צעירים להשתקע בה. למרות הכל, אהבתי מאוד וכיבדתי את ראש העיר יונה יהב שהפך את העיר לשם דבר, העצים את היופי שבה והנגיש את שירותיה ופניה לתושבים ולתיירים.
התחלת כנער מתנדב במד"א מה המסר שהית רוצה להעביר לצעירים של היום לבני הנוער על ההתנדבות, וכמה ההתנדבות יכולה לתרום גם לחברה וגם למתנדב עצמו?
המסר שלי לבני הנוער הוא – עזבו את המסכים. צאו החוצה לעולם, צרו תקשורת אמיתית ואישית בין בני אדם, תחוו את היופי שבעולם וחפשו תמיד את הדרך שלכם להתערב ולשנות. שינוי תמיד מתחיל בקטן, מתעצם ומקבל משמעות מאוד גדולה אצל כל אחד שהוא מתרחש אצלו ובסביבתו. ההתנדבות והעזרה לזולת ולקהילה צריכה להיות דרך החיים של כל אחד והיא זו שתמנע מאיתנו להפוך לחברה אדישה ותשמור אותנו ככזו שערבה אחד לשני.
