מסיבת העיתונאים – צוות מחקר סביבתי
צוות מחקר סביבתי בראשות ד"ר רויטל גולדשמיט פרסם את תוצאות דו"ח 2018. הצוות חוקר את חריגות הפליטה על ידי התעשייה הפטרוכימית. הצוות מתמקד באיסוף נתונים הנקלטים בתחנות הניטור של איגוד ערים חיפה והמשרד להגנת הסביבה.
המשרד להגנת הסיבה, בתגובה: "הנתונים אינם מדויקים". תגובת המשרד להגנת הסביבה לדו"ח מובאת במלואה בסוף הכתבה.
כאשר אנחנו הולכים ברחוב ומריחים את ריח הדלק, אנחנו מריחים "אלקנים", שהם חומרים אורגניים נדיפים, שהם מסרטנים וודאיים לאדם. חומרים אלה אינם מנוטרים כלל, אומרת גולדשמיט. לכן אנחנו יכולים לראות עלייה באלקנים וללא עלייה בבנזן, שגם הוא מסרטן וודאי לאדם. אנחנו דורשים לנטר אלקנים, אומרת גולדשמיד.
אנחנו רוצים לדעת באיזה תווך אנחנו חיים ולכן אנחנו דורשים להרחיב את טווח הניטור. אם כבר עושים עלינו ניסויים בבני אדם, אז חשוב שלפחות יידעו מה אנחנו נושמים בניסוי הזה.
דרישה לניטורי גדר:
אנחנו דורשים ניטורי גדר על הגדרות סביב כל המפעלים ועל מיכלי הדלקים. עקרון הבועה: אנחנו דורשים שמשרד הבריאות ידגום את הזיהום המצרפי המשפיע על התושבים.
דורשים דיווח לציבור על חריגות:
הציבור חייב לדעת מתי קיימת חריגה מאיכות האוויר הנדרשת, על מנת שהציבור יידע מה מסכן אותו. אנחנו דורשים שאיגוד ערים יפעיל רחפן שיזהה את מקור הדליפה באמצעות מצלמה מיוחדת שיש לה יכולת לזהות דליפה בזמן אמת.
דרישה למעורבות משרד הבריאות:
משרד הבריאות אינו נוכח בהתוויית המדיניות במפרץ חיפה. לא ייתכן מצב שכזה, בו משרד הבריאות מפקיד את חיי התושבים ובריאותם בידי משרד הגנ"ס בלבד. נוכחות של משרד הבריאות פשוט חסרה.
בנוגע לסוגייה של השקעה בניטור לעומת השקעה באפיקים פוליטיים שיקבעו את העדיפות לשימוש בשטח המפרץ, אומר גולדשמיד: אנחנו צוות מקצועי. אנחנו עובדים עם פוליטיקאים אבל לא מובילים מהלכים פוליטיים. אנחנו עושים מה שניתן על מנת לטפל בתקלות ולהפנות את תשומת הלב לטיפול בהן.
אם יקודם דו"ח מקינזי, אנחנו נחכה למסקנותיו ונסייע ביישום מסקנותיו.
רן מינרבי הוסיף: אנחנו למעשה נלחמים גם בדיסאינפורמציה שמתוזמרת לציבור על ידי גורמים אינטרסנטיים, לאורך הזמן. אנחנו נלחמים במסרים כאילו שכביכול יש כאן שיפור באיכות האוויר, בעוד שלמעשה חלק גדול מהחומרים המזהמים כלל אינם מנוטרים ואף אחד לא יודע מה כמותם באוויר (למשל, אלקנים).
בנוגע ליוזמת קרקעות הצפון אמרה גולדשמיד: אנחנו מתנגדים לריכוז עצום כזה של דלקים במפרץ חיפה.
יעל כהן פארן:
אני מלווה את שערוריית המפעלים המזהמים כבר הרבה שנים. ממשלת ישראל מחזיקה במידע מלא על מה שקורה כאן, על התחלואה, על החומרים המסרטנים. הממשלה פשוט לא רוצה להעמיק בנושא. הם לא רוצים להביא את המידע לציבור.
חוסר העשייה כאן הוא לא מקרי, אלא מכוון!
אנחנו לקראת בחירות. על תושבי חיפה והמפרץ לדרוש מכל הפוליטיקאים שמסתובבים כאן לקראת הבחירות, להתייחס לנושא הזה. תעשייה פטרוכימית בלב אוכלוסייה צריכה להפסיק לזהם או לא להיות כאן.
בנוגע לחוסר האמירה הברורה של ראשי המחנ"צ (בכנסת היוצאת), גבאי וליבני, כי יש לצמצם את התעשייה המזהמם או לסלק אותה ממפרץ חיפה, אמרה יעל פארן: בכנסת הבאה, אם אנחנו נוביל למהפך, אנחנו נוביל מהלך לטיפול יותר עמוק בתעשייה המזהמת.
המלצות הצוות ליישום במפרץ חיפה – דו"ח מקוצר
[pdf-embedder url="https://haipo.co.il/wp-content/uploads/2019/01/MEHKAR-080119.pdf" title="המלצות ליישום בתחום זיהום האוויר במפרץ חיפה – צוות מחקר סביבתי – תקציר ההמלצות"]
[bs-white-space]
תגובת המשרד להגנת הסביבה לטענות העולות בדו"ח:
[pdf-embedder url="https://haipo.co.il/wp-content/uploads/2019/01/Hagnas-1.9.2019.pdf" title="תגובה ראשונית של המשרד להגנת הסביבה לפרסום של 'מרכז מחקר סביבתי חיפה'"]
האם הכתבה עניינה אותך?