כך עולה מסקר שבוחן עמדות בציבור הישראלי בנושא HIV/איידס אותו הזמין הוועד למלחמה באיידס לרגל יום האיידס העולמי שיחול ב -1 בדצמבר ואשר בוצע על-ידי חברת "TACK אסטרטגיות צמיחה" באמצעות סקר אינטרנטי שהקיף 500 משיבים בוגרים בסה"כ, כאשר מתוכם 400 משיבים המשתייכים למגזר היהודי (18 ומעלה, מחציתם גברים ומחציתם נשים) ולראשונה, עוד 100 משיבים המשתייכים למגזר הערבי (נשים וגברים בגילאי 18-40).
הסקר בחן כמה אחוזים מהציבור שמעו על טיפול ה-PrEP? כמה אחוזים מהציבור נבדקו ל-HIV במהלך חייהם וגם ב-2018 – כמה אנשים מהציבור מתקשים לראות את עצמם בזוגיות עם אדם שחי עם HIV ?
ניתוח נתוני הסקר מצביע בבירור על חוסר מודעות בקרב הציבור, בורות ופחד חסרי ביסוס או הצדקה בכל הקשור לאמצעי המניעה הקיימים ולחיים עם HIV.
בדיקות תקופתיות ל-HIV: הציבור תומך בהרחבת אפשרויות הבדיקה בישראל
70% מהמשיבים במגזר היהודי (חילוניים ומסורתיים) מעולם לא ביצעו בדיקה ל-HIV (17% ביצעו את הבדיקה ב-5 השנים האחרונות, 7% ביצעו אותה בשלוש שנים האחרונות ו-6% ביצעו את הבדיקה בשנה האחרונה). שכיחות מבצעי הבדיקה גבוה יותר בקרב גילאי 35-54 (46%) לעומת יתר הגילאים (בגילאי 18-34- 27% ובגילאי 55+ 12%).
הסקר מצביע על פער משמעותי ביותר בין החברה היהודית לחברה הערבית בכל הנוגע לבדיקות HIV. בעוד שבקרב המשיבים היהודים, 30% ביצעו לפחות פעם אחת בדיקה, הרי שרק 15% מכלל המשיבים הערבים ביצעו זאת (מובהק סטטיסטית). נתון זה מדאיג במיוחד, משום שרבים מהמתגלים המאוחרים, המגיעים לבתי החולים במצב אקוטי, הם מקרב החברה הערבית.
הכללת בדיקת HIV לסל הבדיקות המומלצות לנשים בהריון
81% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) סבורים שיש להכליל בדיקת HIV בסל הבדיקות המומלצות לנשים בהיריון (83% במגזר היהודי ו-74% במגזר הערבי).
הציבור מעדיף בדיקות אנונימיות שאינן מתבצעות בקופות החולים כיום
בנוגע לשאלה על העדפה למיקום ביצוע בדיקת HIV , קיימת העדפה ברורה לבדיקה אנונימית דרך ארגון מקצועי – למעלה ממחצית מהציבור מעדיף להיבדק בצורה אנונימית, דרך ארגון מקצועי (57% מהמגזר היהודי (חילוניים ומסורתיים), בעוד שרק שליש (33%) מהמגזר היהודי יעדיפו להיבדק דרך קופת החולים בצורה מזוהה. 10% מסרו כי היו מעדיפים להיבדק בביה"ח באופן מזוהה ובלבד שהפרטים לא יעברו לרופא המשפחה שלהם.
הטיפול התרופתי ואמצעי המניעה התקדמו. הציבור- עדיין לא
בספטמבר 2017 אושר בישראל הPrEP-, טיפול המונע הידבקות בHIV-, וקופות החולים מוכרות אותו במסגרת הביטוחים המשלימים במחיר שעומד לכל הפחות על 300 ₪ בחודש. הנתונים מראים כי רוב מוחץ של הציבור כלל לא יודע על אמצעי המניעה הנוסף, כאשר 90% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) מעולם לא שמעו עליו. בקרב המודעים לטיפול זה (10%), קיים כמעט שוויון בין אילו שהיו בוחרים להשתמש בטיפול לבין אילו שלא היו בוחרים, במידה והטיפול היה נמכר במחיר של עד 100 ₪ (46% השיבו בחיוב ובעיקר נימקו זאת כי זה יוריד את החרדות בעוד 54% השיבו בשלילה ובעיקר נימקו זאת כי ישנן מחלות מין אחרות שניתן להידבק בהן).
חוסר הידע והסטיגמה ממשיכים:
כ-80% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) ציינו כי לא ירגישו בנוח להיות במערכת יחסים עם אדם שחי עם HIV.
(הרגשת אי נוחות גבוהה יותר בקרב המגזר הערבי לעומת היהודי, 90% לעומת 76%-מובהק סטטיסטית)
רבע מכלל המשיבים ענו כי לא ירגישו בנוח להיות במערכת יחסים עם אדם שחי עם HIV כיוון שירצו להביא ילדים לעולם. בנוסף, 54% ענו כי לא ירגישו בנוח באופן כללי, 17% ענו כי יסכימו להיות במערכת יחסים, רק עם קונדום ו-4% השיבו כי ירגישו בנוח לקיים מערכת יחסים שכזו.
לצד ההתקדמות באמצעי המניעה, קיימת התפתחות רפואית של ממש בכל הקשור לטיפולים עבור אנשים החיים עם HIV. הוועד למלחמה באיידס הצטרף לקמפיין העולמי של (Undetectable = Untransmittable)U=U שמשמעותו היא: אנדיטקטבל = אדם שחי עם HIV ומקבל טיפול באופן מיטבי כלל לא יכול להדביק בעת קיום יחסי מין ללא קונדום.
אף שעובדה זו ידועה כבר מספר שנים מבחינה מחקרית ורפואית, קיימת מודעות נמוכה בקרב הציבור הרחב לנושא, כאשר 73% מכלל המשיבים (יהודים וערבים) טענו שמעולם לא שמעו על נושא זה, 17% הצהירו כי שמעו אבל לא האמינו ועוד 10% חשבו שזה נאמר רק כדי להרגיע אנשים.
חינוך למיניות בריאה:
הורים, שימו לב – הסקר הנוכחי בחן גם את החשיבות שנותן הציבור לחינוך למיניות בריאה בבתי הספר התיכוניים והתשובה מעוררת דאגה, כאשר הנושא זוכה למעמד נמוך ביותר בקרב הציבור – רק 10% מכלל המשיבים סברו כי הכי חשוב לכלול אותו במערכת השיעורים. הנושא הראשון הוא זהירות בדרכים (31%), לאחריו סמים ואלכוהול ( 26%) , דמוקרטיה (;17%) ויהדות (16%). בסקרים קודמים של הוועד למלחמה באיידס בנושאי מין ומיניות, ענו בני נוער כי המקור הראשון אליו פונים בני הנוער במטרה לקבל אינפורמציה על התנהגות מינית הוא האינטרנט (38%), אחריו יפנו לחבריהם (21%) ולאחר מכן להוריהם (18%). בתחתית רשימת המקורות, יפנו בני הנוער אל יועץ/ת ביה"ס (1%). אף אחת מהמשתתפות הבנות לא תפנה למורה שלה לעזרה כפי שנמצא באותו סקר.
עו"ד חן שמילו, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס:
"לצערנו הרב, הסטיגמה החברתית כלפי הנושא ובייחוד כלפי אנשים החיים עם HIV עדיין קיימת בישראל של שנת 2018. המאבק בבורות הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק ב-HIV\AIDS שלצערנו סובל ממחסור קשה במשאבים למרות העלייה במתגלים החדשים בשנת 2017. התוצאות מצביעות על שתי מגמות מדאיגות ביותר – הראשונה היא הפער הגדול בין החברה היהודית לחברה הערבית בתחום זה שכלל איננו זוכה למענה מצד משרד הבריאות, והשני הוא בורות גדולה בקרב הציבור על חשיבות החינוך למיניות בריאה. על משרד החינוך להתעורר ולפעול ביחד עמנו לצמצום מהיר של פער זה, בייחוד לאור העלייה התלולה בשיעור מחלות המין המידבקות בישראל.