סגן ירדן בואזיז, תושב חיפה, עלה לישראל כחייל בודד, לפני כמעט עשור והתגייס לצבא בגיל 25. כיום הוא נשוי ולאחרונה אף הפך לאב. הנה סיפור בלתי רגיל על אהבת הארץ ושירות צבאי יוצא דופן:
סגן ירדן בואזיז עלה לארץ לפני תשע שנים כחייל בודד במסגרת תכנית "עליה". הוא התיישב בעיר חיפה והחל בשיעורי אולפן והכנה לפסיכומטרי בישיבה שבנווה שאנן. אחר כך, המשיך לשנתיים נוספות של לימודים, על מנת להתקדם בלימודי הישיבה ולהשתפר בעברית. לחי פה הוא מספר:
"ידעתי שמשפחתי רצתה לעלות ארצה. הורי ניסו לעלות עוד הרבה לפני, אבל בגלל בעיות כלכליות ואחרות זה לא צלח להם. יש רגש שהוא ממש תורשתי אצלנו, הרצון לעלות למדינת ישראל… והרגש הזה, הוא שהוביל אותי".
הוא התחיל במסלול עתודת עולים המאפשר לעולים חדשים המעוניינים לרכוש תואר אקדמאי לפני שירותם, לדחות גיוס ולאחר הלימודים להשתבץ בתפקיד אליו הוכשר במסלול. ירדן למד תואר ראשון בהנדסת מכונות, שם פגש את אשתו לעתיד, אנאל, גם היא עולה חדשה, שעלתה ממרוקו לבדה. השניים החליטו להקים בית בישראל והתחתנו בשנה האחרונה ללימודים.
כחודש לפני סיום הלימודים, ניגש ירדן למספר ראיונות ממיינים עבור שיבוצו הצבאי והתקבל לחטיבה הטכנולוגית ליבשה (החט"ל), שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
את הטירונות התחיל זמן קצר אחר כך בבסיס ההדרכה 20, של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, כשהוא בגיל 25.
"כאשר הגעתי לישראל היה לי ברור שאני מעוניין להתגייס ולהישאר כאן. יש כאלה שמגיעים ארצה ואינם בטוחים בנוגע לשירות. ברור היה לי שאני רוצה להתגייס. זו לא הייתה שאלה בכלל".
אך בשונה מחבריו החדשים למדים, ביום הראשון לטירונות אשתו הייתה בהיריון בחודש תשיעי.
"התגייסתי לטירונות בעיר הבה"דים, זה היה מסובך. אשתי הייתה בהיריון מתקדם ואני העברתי ימים בבסיס מבלי לראות את הבית. אבל מאוד התחשבו בי, ואפשרו לי לצאת הביתה באחת השבתות כשכולם סגרו. ביום האחרון לטירונות, הגעתי לחט"ל להסדיר את המעבר לשירות הסדיר, באותו הלילה, אשתי ילדה".
לביתם, קראו ירדן ואנאל בשם הארץ ישראלי, אסתר הדסה "בגלל שנולדה בדיוק בתקופה של פורים…" הוא נזכר באותו יום והחששות שהיו אם תלד במהלך הטירונות ואומר בצחוק שהיא חיכתה לו שיגיע הביתה. "למזלי חזרתי הביתה באמצע טופס הטיולים". טופס טיולים הינו טופס המשמש בעת קליטה או יציאה של אנשים מיחידה. "מישהו היה חסר, ולכן לא כל הגורמים המוסמכים חתמו על הטופס, כלומר לא השלמתי את המעבר שלי, ושוב, למזלי, חזרתי הביתה באמצע. עזרו לי להשלים את הטופס כדי לקלוט אותי ביחידה ולהעניק לי חופשת לידה".
כעבור כמה ימים, החל ירדן בשירותו בחט"ל, ולמד על המדור ורוחב פעילותו. בקיץ 2017, יצא לקורס מפקדי כיתה טכנולוגית, בבסיס ההדרכה 20, ומיד אחר כך לקורס קצינים.
"הבחירה לצאת לקורס קצינים באותה העת הייתה בחירה מאוד קשה בגלל המשפחה".
בתפקידו, יצא ירדן בסופו של כל יום הביתה בניגוד לקורס הקצינים שהתקיים בבסיס סגור.
"הייתי משוכנע שאני לא אצא לקורס ולאט לאט חשבנו על זה יותר אני, אשתי והמפקדים שלי. במיוחד ראש המדור שלי שניסה לשכנע אותי שזו הדרך שתהיה נכונה עבורי, כדי להמשיך ולעשות שירות משמעותי. חיכיתי קצת ולא רציתי לצאת ישר כשהגעתי למדור, רציתי להתפתח ולחכות שילדתי תגדל קצת. יצאתי בתקופה שהכי הייתי מוכן. בדיעבד אני יודע להגיד שזה היה לא פשוט אבל זו הייתה החלטה מאוד נכונה".
ירדן סיים את קורס הקצינים בהצלחה, ולאחרונה גם את ההשלמה החילית. הוא סופח לחט"ל לתפקידו הנוכחי כקמ"ד צמ"ה (קצין מדור ציוד מכני הנדסי).
"תפקידי ללוות פרויקטים שקשורים לרכש ומיגון של כלי צמ"ה, כלים שמשתמשים בהם לחיל ההנדסה הקרבית. אנחנו אחראיים לכל התהליך של הרכש והמיגון. אני נמצא המון בבית המלאכה הפנימי שלנו בחיפה שם מתבצע המיגון. אנחנו אחראים על התהליך ולכן מלווים אותו משלבי ההרכבה ועד הבורג האחרון. בין היתר תפקידינו הוא גם לדאוג לצורת הטיפול בכלים ולאחזקה. אנחנו הגורם המקצועי, שמדריך את החיילים שמשתמשים בכלים ומטפלים בהם. אני בתור קמ"ד אחראי על פרויקט אחד ומלווה אותו באופן צמוד".
אם תשאלו אותו על העתיד הרחוק, הוא עוד לא יודע להעיד הרבה, הוא מאושר מהרגע והחיים שבנה בארץ. יש לו עוד שנתיים חובה בשירות קבע והוא לא פוסל מסלול של קריירה צבאית.
ולסיכום אומר ירדן לחי פה:
"אני יודע שהמצב שלי לא היה נפוץ בקרב המתגייסים. לצאת לטירונות ולקורס קצינים נשוי ועם ילדה, יחד עם זאת שהייתי מבוגר יותר ב-7 שנים מכל הטירונים, שהרי התגייסתי בגיל 25. זו הייתה עבורי תקופה מאתגרת. למזלי אני יכולה להגיד שכל המפקדים שליוו אותי בדרך, המ"פ בטירונות, מפקד ההשלמה, וגם המפקדים שלי היום, כולם היו מאוד נחמדים, הבינו והתחשבו בי, וזה לא מובן מאליו".
לא ניתן להגיב