[hide_post_ads]
היא רק בת 39 וכבר הספיקה להשלים את עבודת הדוקטורט שלה בביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, מגמת בריאות. תכירו את ד"ר מנאר רבאח, עובדת סוציאלית במכון האונקולוגי ובמרפאת השד בקריית בריאות זבולון.
רבאח תושבת עראבה, נשואה ואם לשלושה עשתה את התואר הראשון בעבודה סוציאלית, באוניברסיטת ת"א, מגמת משפחה. בהמשך, היא סיימה תואר שני בעבודה סוציאלית בהצטיינות באוניברסיטת חיפה ועבודת הגמר שלה עסקה במחקר כמותני בתחום שיקום נכויות פסיכיאטריות בקהילה. אם לא די בכך, היא מסיימת בימים אלה גם שנתיים של לימודים אקדמיים מפרכים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שתקנה לי תעודה של מטפל מוסמך בתחום הסיביטי מאוניברסיטת חיפה. ובחמש השנים האחרונות עמלה על הדוקטורט שלה, שבו חקרה היענות לטיפול בקרב נשים ערביות חולות בסוכרת מסוג 2 בישראל בהקשר של מסורתיות-מודרניזציה.
סיכום תמציתי של המחקר:
מטרתו של המחקר הייתה ראשית, הבנת נושא ההיענות לטיפול במחלת הסוכרת באוכלוסיות תרבותיות אתניות מיוחדות, בכלל ובקרב נשים ערביות בישראל בפרט. שנית, פיתוח תכניות ואסטרטגיות התערבות רב מקצועיות, תוך ראייה משפחתית, אישיותית ותרבותית, עם חולת הסוכרת. ראייה כזו נמצאה כמכרעת ביכולתם של אנשי טיפול להבין את תפיסתן של הנשים החולות בסוכרת מסוג 2 כלפי המחלה ולהתאים עבורן תכניות טיפול בהתאם.
בנוסף, עסקה העבודה בתהליכי מניעה וצמצום מספר החולות בסוכרת בקרב קבוצות אתניות תרבותיות שונות בישראל.
במחקר השתתפו 320 חולות סוכרת סוג 2 מהחברה הערבית בישראל, בגילאים +30, שנבחרו בצורה אקראית מתוך 12 מרפאות במחוז חיפה וגליל מערבי. החולות עברו ראיונות בשני שלבים ונמצאו במעקב של 6 חודשים בין שלב ראשון לשלב שני.
התוצאות הראו קשר בין מסורתיות מול מודרניזציה של נשים ערביות סוכרתיות, לבין מידת היענותן לטיפול. על סמך ממצאי המחקר, בנתה החוקרת מכללית מודל מותאם תרבותית המאפשר התאמת ההתערבות פסיכוסוציאלית, במטרה להביא להעלאת והגברת ההיענות שלהן לטיפול במחלת הסוכרת ולהפחית סיכונים לסיבוכים רפואיים.
