השופט בדימוס גבריאל בך מדבר על משפט אייכמן

"היה ברור לנו שיכול להיות פה פסק דין בעל חשיבות היסטורית"
*במהלך דבריו של השופט בך בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה באוניברסיטת חיפה הוא סיפר על החשיבות ההיסטורית של המשפט, על הקושי לפגוש באייכמן לאחר שקרא על חלק ממעשיו ועל ההוכחות שהציגו בתביעה כדי להראות שאייכמן הזדהה לחלוטין עם המטרה להשמדת היהודים ולא היה "רק ממלא פקודות"*

"אין יום שאני לא נזכר במשפט אייכמן – אם זה מבחינה משפטית, היסטורית או רגשית", כך אמר היום גבריאל בך, שופט בית המשפט העליון בדימוס וחבר בצוות התביעה של מדינת ישראל כנגד אדולף אייכמן בדברים שנשא בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה באוניברסיטת חיפה ואחר כך בראיון לערוץ האקדמי של האוניברסיטה.

ואמנם, במהלך דבריו בטקס ולאחר מכן בראיון עם ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני שיחזר השופט בך סיפור אחר סיפור מימי המשפט, בדייקנות ותוך שהוא מזכיר שמות, תאריכים ופרטים. "אנחנו הבנו את החשיבות ההיסטורית של המשפט. השואה הוזכרה במשפטים קודמים, דוגמת משפט נירנברג, אבל רק בצורה שולית. זו הייתה האפשרות הראשונה לקיים משפט דמוקרטי והוגן כשפשעי השואה במרכז. בראש ובראשונה חשוב היה לנו שיתקיים משפט צדק, אבל היה ברור לנו שיכול להיות פה פסק דין בעל חשיבות היסטורית. יכול להיות שנכנסו לעיתים גם לפרטי פרטים גם כדי לייצר מסמך היסטורי", אמר.

השופט בך סיפר כיצד עם תחילת החקירה ועד להגעת צוות הסנגורים של אייכמן מגרמניה הוא היה למעשה הקשר היחיד של אייכמן עם העולם, כשעוד שימש יועץ משפטי לצוות החקירה של המשטרה. "אמרתי לו שאם הוא צריך משהו הוא יכול לבקש ממני, אבל שלא ידבר איתי על שום דבר שקשור לפשעים בהם הוא מואשם, כי אז הייתי הופך לעד וידעתי שאמלא תפקיד בתביעה", סיפר בך. עוד הוא סיפר כיצד דקות ספורות לאחר שקרא כחלק מחומרי החקירה על עמדתו של אייכמן בנוגע להשמדת ילדים יהודים, "מכיוון שזה לא הגיוני להרוג דור של בוגרים אבל להשאיר דור של נוקמים", ביקש אייכמן לפגוש אותו, "זה לא היה קל לשבת מולו ולשמור על ארשת אובייקטיבית".

עוד סיפר השופט בך כי במהלך קריאת חומרי העדויות הוא נחשף לפניות רבות לאייכמן להציל משפחה יהודית או אפילו יהודי בודד – כשזה שיכל להביא תועלת לגרמניה לדוגמא – והיה בטוח שלפחות פעם אחת הוא ימצא אישור של אייכמן להציל אדם או משפחה. אולם בכל פעם שהגיע לתשובות של אייכמן התשובה הייתה אחת – רצח. "התיאור שניתן לפעמים, כאילו אייכמן רק מילא פקודות הוא שטויות. בעלי תפקידים דומים לאייכמן הוחלפו כל שנה-שנתיים. היחיד שלא התחלף לכל אורך המלחמה היא אייכמן וזאת מכיוון שהממונים עליו הבינו שהוא לא רק ממלא הוראות אלא מזדהה לחלוטין עם מטרת השמדת היהודים. אפילו הבאתי הוכחה שהוא הפר הוראות מפורשות של היטלר כשהוא חושב שההוראה יכולה אולי להציל יהודים".

לסיום אמר השופט בך כי הוא לא יישכח כיצד בפתיחת המשפט, כשנכנסו השופטים לאולם כשמאחוריהם דגלי ישראל, נעמד גם אייכמן, האיש שהקדיש את חייו להשמדת העם היהודי, "משמעות מדינת ישראל מעולם לא הייתה ברורה יותר לי מאשר ברגע הזה", סיים.