נסיגה מחוק אוויר נקי?
דו"ח מעקב: שנתיים לחוק אוויר נקי
הקואליציה לבריאות הציבור מפרסמת דו"ח מעקב חדש, לסיכום שנתיים לחוק אוויר נקי. המסקנה המרכזית העולה מהמעקב היא שממשלת ישראל נסוגה מיישום החוק ומקידום בריאות הציבור.
הממצאים העיקריים:
• התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל: מזה למעלה משנה התכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר לא מאושרת בממשלה, בניגוד לחוק. בשל ויכוח תקציבי על 690 מיליון ש"ח, נמנעה מכל אזרחי ישראל תכנית לשיפור האוויר אותו הם נושמים. התכנית לא מאושרת למרות המלצות ועדת מומחים וכן ניתוח עלות-תועלת שהוכיח שהשקעה כלכלית כיום, תהיה משתלמת בטווח הקצר והארוך. ישנו חשש ממשי שלאור הבחירות התכנית תמוסמס ואף לא תצא לפועל, או שתאושר לבסוף בגרסה מקוצצת שלא תשיג את מטרות התכנית. המשרד להגנת הסביבה חושש מלהתערב ולהטמיע אספקטים סביבתיים בתחום עיסוקם של משרדים אחרים, כגון בנושא תחבורה ציבורית, תחבורה ממונעת בגז טבעי ומשק החשמל.
• תכנית הדיגומים שהוכנה במשרד להגנת הסביבה, הכוללת דיגום 28 מזהמים אחת לשבועיים, לא מיושמת כלל. בשנת 2012 בוצעו שלוש יממות דיגומים לכל היותר בכל הארץ, זאת בשעה שתכנית הדיגום של המשרד להגנת הסביבה כוללת 26 יממות דיגום בשנה. שיעור ביצוע כל כך נמוך של דיגומים פוגע בהליך קבלת החלטות אמין ומהימן, וכמובן שלא מאפשר לנקוט בצעדי אכיפה כנגד האחראים לזיהום.
• המזהמים המנוטרים באופן קבוע בישראל אינם משקפים שמירה על בריאות הציבור. כח-אדם, תשתית ותקציב רב מופנים למזהמים הלא נכונים: מזה שנתיים ממשיכים לנטר מזהמים שידוע שפחתו משמעותית, ולא מוסיפים מזהמים מסוכנים שידוע שקיימים באזורים שונים, כגון באזורי תעשייה. כך נפגעת היכולת לקדם משמעותית את איכות האוויר. על המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות להתאים את ניטור המזהמים לאופי האזור בו מנטרים: תעשייתי, תחבורתי ועוד.
• יישום לקוי של הנגשת נתוני איכות האוויר לציבור: נתונים מתפרסמים באיחור ניכר, ורובם מוצגים באופן גולמי ללא דברי הסבר ופרשנות, כך שמרבית הציבור אינו נתרם מפרסום זה.
• ערכי איכות אוויר – עבודה חלקית ולא מספקת: בשנת 2012 נעשתה הערכה מחדש של מספר ערכי סביבה (ערכים שחריגה מהם מהווה הפרה של החוק בלבד, ולא בהכרח מציינים חריגה שעלולה לפגוע בבריאות). עבור רוב המזהמים שנבחנו הומלץ להקשיח את ערכי הסביבה יחסית לערכים הקודמים. יחד עם זאת, עבור מתילן כלוריד הומלץ להעלות את ערך הסביבה פי 18, בעקבות פנייתה של חברת "תרכובות ברום", וזאת כאשר נמדדו חריגות מערך הסביבה הקיים במפרץ חיפה ורמת חובב. בנוסף, ישנם עדיין מזהמים להם לא נקבעו ערכי סביבה ויש לבחון מחדש את הערכים שכבר קיימים לגבי שאר עשרים המזהמים.
• אזורים נפגעי זיהום אוויר: המשרד להגנת הסביבה הצהיר בסוף 2011 על כוונתו להכריז על גוש דן, ירושלים ומפרץ חיפה כאזורים נפגעי זיהום אוויר, אך במהלך 2012 חזר בו מכוונתו לגבי חיפה בשל שיקולים לא מקצועיים. עד כה, שום אזור לא הוכרז כנפגע זיהום אוויר. יש להכריז על אזור גוש דן, ירושלים ומפרץ חיפה כנפגעי זיהום אוויר, וזאת על מנת לחייב את הרשויות המקומיות באזורים אלה לקחת אחריות על בריאותם של תושביהן. אפשרות אחרת היא להגדיר אזורים אלה כאזורי עדיפות לאומית בנושא בריאות וסביבה ולייחד להם משאבים.
• היתרי פליטה: דרישות החוק מולאו, אך נגישות הציבור לכל תהליך מתן ההיתרים חלקית ומועטה.
• אכיפה: בשלב ראשוני זה, פעולות האכיפה המרכזיות שננקטו הן צעדי אכיפה כנגד מפעלים שלא הגישו בקשה להיתר פליטה במועד. ניצנים ראשונים נראים גם בתחומים כגון תביעות של אזרחים נגד מזהמים, ותביעות נגד כלי רכב מזהמים.
רונית פיסו